רני עקרה לא ילדה
הפטרתינו פותחת בתיאור כנסת ישראל כעקרה שלא ילדה:
רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְקֹוָֽק:
(ישעיהו פרק נד פסוק א, א)
הגמרא במסכת ערובין מבארת, כי השמחה המתוארת בפסוק אינה רק שמחתה של העקרה על כך שילדה סוף סוף, אלא שמחתה על עצם העקרות. כיוון שהעקרות מבטאת מדרגה גבוהה הנמנעת מלידה של בנים לא ראויים:
אמר לה ההוא מינא לברוריא: כתיב רני עקרה לא ילדה, משום דלא ילדה - רני? אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב: כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'; אלא מאי עקרה לא ילדה - רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו.
(תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד א)
תפיסת העקרות כמעלה, המבטאת מדרגה עליונה יותר, באה לידי ביטוי גם בעובדה שהאמהות היו עקרות:
הלידה בבני אדם שיוליד מינו שתולה בטבע כמו ששתול בטבע הצומח והחי להשאיר מינו, אולם שיוליד סגולה ושיצא פרי נבחר קדש הלולים, הוא נגד הטבע וצריך לזה עזר אלהי, וע"כ היו אמותינו עקרות כי שיצא מן הקליפה פרי קודש אין הטבע מוכנת מעצמה עד יופיע כח אלהי, שזה יתעורר ע"י התפלה להאציל נשמה קדושה בת אלהים אשר תעש חיל, והגם שיצחק כבר היה מוכן לזה מעת העקדה כמש"ש, רבקה לא היתה מוכנת לזה, ועז"א כי עקרה היא.
(מלבי"ם בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כא)
ובהקשר הלאומי - הלאומיות הישראלית נובעת ממדרגה עליונה יותר שאינה מתפתחת באופן טבעי, ולכן הופעתה מתעכבת. בתשובתה למין מציינת ברוריה, שהלאומיות הטבעית יש בה סיגים גדולים, וממילא מולידה גם "בנים לגהינום" לעומתה, הלאומיות הישראלית מתפתחת לאיטה, בגלל מדרגתה העליונה יותר, ולכן היא נקיה מסיגים.
התפתחות הלאומים המודרנית
מעט לפני מלחמת העולם הראשונה , נסע הרצי"ה זצ"ל בספינה אוסטרית ממצרים לאירופה. בעת הנסיעה עברה מולם ספינה אנגלית משוכללת במיוחד. הרצי"ה התפעל מאד מהתייחסותו של פקיד אוסטרי לספינה האנגלית. בכאב גדול התייחס הפקיד לספינה המשוכללת יותר אך מהר עודד את עצמו בתקווה שבקרוב מאד גם האוסטרים יגיעו לרמת שכלול שכזו. הרצי"ה השווה את האמון שנותן האוסטרי באומתו לכתבים מיואשים שנפוצו אז בסגנון מסויים בין חלק מסופרי התקופה בישראל.
הסתכלתי גם בהרגשת הקנאה הלאומית אשר בפני צעיר אוסטרי מפקדי אוניתנו באותה שעה... ומה עגום הוא לעומת זה הרושם על דברי חרופיו וגדופיו שלעל עמו העקר אשר אין לו כל פירות וכל יצירה וכל מעמד ...אשר ..ב"אחדות"(בטאון מפלגת הפועלים)".
על כך השיב לו אביו במלותיה של ברוריה:
ואותם האומללים, שהם רואים סימני-עקרות בכנסת-ישראל, מחזת-לבם
ידברו כראוי להם. שהרי דומה היא כנסתנו הנאצלת-בקדש לאשה עקרה שלא ילדה
בנים לגיהנם, כתשובתה של ברוריא לההוא מינא, ועל-זה הלא סלה נרנן למחולל ומוליד צדיק כביר ב"ה.
(אגרות הראיה אגרת תרפא)
מה נוקבים הדברים בדורינו, לאחר שהלאומיות האוסטרית הולידה גם הולידה בנים לגיהנום ושטפה את העולם כולו בנהר של סבל ודם.
ואבנה גם אנוכי ממנה
פתחתנו בתאור העקרות של האמהות. התורה מציינת שכל האמהות העקרות נתנו שפחתן לבעליהן כשלב מקדים לפני פקידתן. ר חיים פלטיאל מבאר עניין זה:
שמתוך שמגדלת בנים נכנס בתוכה תאוה ויולדת.
(ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק ב)
ה"כתב והקבלה" מבאר את היחס בין המאמץ הטבעי הזה ובין התוחלת המלווה את העקרות:
כי אמנם עיקר תוחלתם על העליון אשר העתירו אליו, ולקיחת הצרות לביתם היתה אצלם להוציא ...הדבר אל הפועל באיזה דוגמא
(הכתב והקבלה בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק ב)
לדרכנו למדנו שלמרות שמקור הלידה של האבות הוא עליון מן ההתנהלות הטבעית של לידה. צרוף התנהלות כזו יכול להיות חלק מההכנה והבניה של לידה עליונה וניסית.
יש מקום, להבין עניין זה גם לגבי התחיה הלאומית של עם ישראל
רבים ממבשרי שיבת ציון,[1] ראו בהתעוררות הלאומית באירופה מודל להשתית עליו את ההתעוררות הלאומית בישראל. הרב זצ"ל חלק עליהם מהותית, וסבר שלאומיות ישראל שונה ביסודה מלאומיות אחרת. ומדינת ישראל אשר תבנה לא תהיה מדינת לאום רגילה ובתוספת ערכים של קודש, אלא מדינה שתשתית הכמיהה הלאומית שלה שונה מן היסוד ובנויה אל שאיפות אחרות לחלוטין משאיפות גויים.
למרות שיטתו זו, מסביר הרב זצ"ל לרצי"ה שיש מה לקחת גם מהקנאה הלאומית הטבעית שראה אצל האוסטרי, ורגש לאומי זה ראוי להצטרף כחלק מהבערה הלאומית הישראלית.
הקנאה הלאומית, אשר עוררת עליה ולמדת אותה מהאוסטרי, גם היא אש-
קדש היא בטבעה של הנשמה הבריאה והטהורה קבועה, והיא המוציאה אל-הפעל
את הגודל של הגבורה אשר לגבורים אנשי-שם, אשר לברכה יזכרו לעד בתולדה
ב"זה ספר תולדות אדם", שהוא כלל גדול בתורה.
יש לקחת את ההתעוררות הטבעית של אומות העולם ולשתף אותה בתוך התעוררות העליונה של הלאומיות הישראלית :
ואע"פ שהאש הישראלית יורדת היא מן השמים, מ"מ מצוה
להביא מן ההדיוט קנאת-עם טבעית, שיחוסה מתגלה בעולם-החיים ע"פ הטוב והאור
שהליכותיה המתגלות מביאות בעולם
השאלתיהו לד'
דוגמא מופלאה לעיבוד הנטיות הטבעיות ורוממותן לשאיפה עליונה אנו מוצאים בעקרה אחרת, בחנה. הנביא מאריך לתאר את ההתנהלות המשפחתית ואת גודל הצורך הטבעי של חנה בבן.
וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיִּזְבַּ֖ח אֶלְקָנָ֑ה וְנָתַ֞ן לִפְנִנָּ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ וּֽלְכָל־בָּנֶ֛יהָ וּבְנוֹתֶ֖יהָ מָנֽוֹת: ...וְכִֽעֲסַ֤תָּה צָֽרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְקֹוָ֖ק בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ:
(שמואל א פרק א פסוק ד - ז)
הכעס הטבעי, המגדיל ומעצים עד מאד את הרצון ללידת הילד, הוא הוא המתעלה על ידי חנה למסירות נפש למגמה האלוקית, ובכך מוליד את שמואל, מחולל המלוכה בישראל.
וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י הִשְׁאִלְתִּ֙הוּ֙ לַֽיקֹוָ֔ק כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה ה֥וּא שָׁא֖וּל לַֽיקֹוָ֑ק וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁ֖ם לַיקֹוָֽק:
(שמואל א פרק א פסוק כח)
בתהליך ממושך, המתואר בספר שמואל תהפוך המלוכה אשר יעמיד שמואל, את כל המגמות הטבעיות לשאיפות לכבוד ד'. ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו.
קליפה קדמה לפרי
תארנו את ההבדל בין לאומיות אומות העולם, לזו הישראלית ואת היכולת לעבד את השאיפות הטבעיות לתוך אש הקודש של לאומיות עליונה. יש לעמוד על כך, שההתפתחות הטבעית של אומות אחרות היא שלב מקדים חיוני בדרך לבניין לאומיות ממגמות של קודש.
ויש קליפה הקודמת לפרי כטבע התולדה שתחלה יצאו הסיגים ואח"כ הכסף הנקי
(מלבי"ם בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק א)
כי למען יצא יצחק מטיפה קדושה, הוצרך להטיל הזוהמא בהגר שיצא ישמעאל מזוהמא, וישאר הזרע יותר נקי לשרה להוליד את יצחק, אחר המולו:
(אלשיך על בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק ב)
כמו בכל מנגונני הבריאה, כוחו העצום של הטבע, צריך לפעול את פעולתו, גם אם בצורה גולמית ולא מעובדת. רק לאחר מכן, ניתן לעבדו ולרוממו אל מגמתו.
מושיבי עקרת הבית – אם הבנים שמחה. הללויה.
[1] בהם גם תלמידי חכמים ואנשי קודש כמו הרב צבי קאלישר והרב יהודה אלקלעי.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.