כחתן וכלה

בשתי הפטרות הנחמה האחרונות (כי תבוא וניצבים) חלה עליית מדרגה: בשבתות אלו לקוחות ההפטרות מתוך חטיבת הפרקים האחרונה של ישעיהו (פרקים ס-סו) העוסקת בהתגלות הגאולה השלימה. זאת לעומת חמש ההפטרות הראשונות הלקוחות מפרקי הנחמה הקודמים בישעיהו העוסקים בעיקרם בהקדמות שונות לגאולה.

זוכים אנו לקרוא בשבת זו, פרשת ניצבים את ההפטרה האחרונה מתוך שבע הפטרות הנחמה "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי..." (ישעיהו סא-סב). בהפטרה הקודמת (כי תבוא) התבשרו ישראל על אור ה' שיאיר עליהם. בעקבות אור זה יזכו הם לטובות רבות שיבואו עליהם מן השמים ומן האנושות כולה. טובות אלו נוספות על הייעודים השונים והמגוונים של הטובה עליהן התבשרו ישראל לאורך כל פרקי הנחמה. אולם לאחר כל אלו, בהפטרת הנחמה האחרונה, נאמרת לישראל טובה העולה על כל קודמותיה לאין ערוך; ישראל זוכים למפגש כביכול עם הקב"ה בעצמו, כחתן וכלה. כל הטובות שפגשנו עד כה הרי הן בגדר מתנות ומעשי קרבה הניתנים כהכנה לחתונה. לאחר כל זאת נערך בהפטרתנו החיבור השלם - ישראל והקב"ה כחתן וכלה.

יחס זה מתבאר היטב במדרש שיר השירים רבה (א, ב). דברי המדרש מבוססים על קריאת השמחה הכפולה המופיעה בתחילת ההפטרה – "שוש אשיש" – "... [משל] למטרונה [=מלכה חשובה] שהלך המלך בעלה ובניה וחתניה למדינת הים [=ולמשך זמן רב היא לא פגשה אותם. לאחר זמן רב –] באו ואמרו לה: באו בניך! אמרה: מה איכפת לי? תשמחנה כלותי [=רק הכלות תשמחנה. לדידי זוהי שמחה חלקית בלבד ואני מצפה לשמחה שלימה יותר]. כיון שבאו חתניה, אמרו לה: באו חתניך! אמרה: מה איכפת לי? תשמחנה בנותי. אמרו לה: בא המלך בעליך. אמרה: האי חדותא שלימה חדו על חדו [=הפעם זוהי שמחה שלימה בשבילי. זוהי שמחה על גבי שמחה]. כך לעתיד לבֹא, באים הנביאים ואומרים לירושלים: 'בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ' (ישעיהו ס ד) [=יש לשים לב שפסוק זה לקוח מן ההפטרה שעברה – פרשת כי תבוא], והיא אומרת להם: מה איכפת לי? 'וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה' (שם), אמרה: מה איכפת לי? כיון שאמרו לה: 'הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע' (זכריה ט ט), אמרה: הא חדותא שלימה [רק זוהי שמחה שלימה], דכתיב (שם): 'גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן', וכתיב (שם ב יד): 'רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן'. באותה שעה היא אומרת: 'שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי' (ישעיהו סא י)".

לעומת המפגש בהפטרה הקודמת, שאינו מפגש ישיר עם ה' אלא עם צדדים שונים של הטבתו בזמן גאולת ישראל, המפגש עם 'המלך' בעצמו מאופיין בהבעת שמחתם השלמה של ישראל. דגש גדול יש בפסוקי ההפטרה על קרבת הקב"ה וישראל כקרבת חתן וכלה: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ... כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ... וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי ה' וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.