כאשר חל ראש חודש ביום ראשון קוראים ישראל בשבת הסמוכה לו מלפניו את הפטרת 'מחר חודש'. כך נאמר במסכת מגילה (לא, א). בהפטרה זו מתואר התכנון של דוד ויונתן לברר את יחסו של שאול לדוד. התכנון הוא שיונתן יבחן את תגובת שאול אביו להיעדרות דוד מסעודת ראש חודש שנהוגה היתה בבית המלך.

קביעת הפטרה מיוחדת ביום שלפני ראש חודש

הנה 'זכה' ראש חודש למה שלא זכו שאר המועדות – לקבוע לו הפטרה גם ביום שלפניו[1]. ויש לנסות ולהבין מה פישרה של הכנה זו לראש חודש, וכיצד היא מתממשת בקריאת מעשה דוד ויונתן שחל בערב ראש חודש.

לשם הבנת הדבר נביא מדברי ה'בני יששכר' (מאמרי ראש חודש מאמר א - קידוש החדש, טו): "'ויאמר לו יהונתן (אל דוד) מחר חודש...' (שמואל א פרק כ). עיין שם בכל הפרשה. הנה מכל סדר הפרשה נראה כי כן היה להם בחובה אשר שרי המלך היו מסובים אצל המלך בסעודת ראש חדש, ותהי לחוק בישראל עד שהיה הדבר לפלא בעיני שאול המלך מדוע לא בא בן ישי וכו' אל הלחם. ולא נמצא במקראי קדש [=בתנ"ך] שום זכרון לחוק כזה גם בשבתות ומועדים [=רק בראש חודש בלבד נוהגים היו לעשות סעודה מלכותית לכל שרי המלך], [אלא] רק בראש חדש, וטעמא בעי [ =ויש להבין את טעמו של מנהג זה].

ואחשבה לדעת על פי מה שאמרו בגמרא (סנהדרין ב, א) בעיבור השנה שהיו מתחילין בשלשה ואחר כך חמשה ואחר כך שבעה [= כאשר מתאספים לעבר את השנה, יושבים בתחילה שלושה דיינים, לאחר מכן נושאים ונותנים במושב של חמישה דיינים, ולבסוף מכריעים את הדין במושב של שבעה דיינים]. ואמרו בגמרא [שם י, ב]: הנך שלושה חמישה ושבעה כנגד מי? ואמרו: כנגד הנמצא בכתוב אצל המלכים [מקורם של המניינים הללו במניינים דומים של שומרי הסף של מלכים]: "שלושת שומרי הסף" [מלכים ב כה, יח]; "וחמשה מרואי פני המלך" [שם כה, יט]; "ושבעה רואי פני המלך" [אסתר א יד]. ופירש רש"י [את הקשר בין עיבור השנה לגינוני מלכות]: 'ועיבור השנה הוא כעין טכסיסי מלכות' עיין שם".

על בסיס זה, ממשיך ה'בני יששכר' לבאר את מנהג הסעודה המלכותית בראש חודש: "הכוונה לדעתי, דהנה אמרו במדרש (שמות רבה טו, יג): 'החדש הזה לכם' לקיים מה שנאמר: (במשלי פרק ח): "בי מלכים ימלוכו'" [=כלומר שעל ידי מצוות החודש מקיימים ישראל את האמור בספר משלי שהתורה היא מקור הכח של המלכים]. הכוונה [של המדרש] לדעתי: 'החדש הזה לכם - מסור בידכם אימתי יקבעו ראש חדש ויהיה החדש חסר או מלא, וכן אם תהיה השנה פשוטה רק י"ב חדשים או תהיה השנה מעוברת... ואין לך טכסיסי מלכות לישראל גדול מזה - גוזרין שיהיה ראש חדש ביום זה דייקא וכן ראש השנה... הנה בעבור זה היה לחוק בישראל אשר שרי המלך היו מסובין אצל המלך בסעודת ראש חדש, כי קביעת ראש חדש הוא טכסיסי מלכות לישראל".

על בסיס דברי ה'בני יששכר' ניתן להבין כי קריאת הפטרה זו ביום שלפני ראש חודש נועדה להעמיד בפנינו הקדמה ומבוא בטרם נגיע אל היום המקודש של ראש החודש עצמו. בהפטרה זו נזכרת סעודת ראש החודש שנהוגה היתה בבית המלך. מנהג זה מגלה את גדולת ישראל אשר בכח תורתם הם מלכי העיתים והזמנים. הואיל וכוחם של ישראל לקביעת המועדים הוא שבא לידי ביטוי בקביעת החודש, זכה דווקא ראש חודש לקבוע לו הפטרה מיוחדת ביום שלפניו לשם שימת דגש על הכוח ה'מלכותי' הגדול העומד ביסודו.

[1]אמנם מצינו תופעה דומה לכך בהפטרות המיוחדות לשבת שלפני מועדים חשובים, כגון שבת הגדול, שבת תשובה ושבת חזון.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.