יהונתן - חוליית החיבור
בפרק כ בספר שמואל א מתוארת נקודת ההינתקות של דוד משאול המלך. דוד ויהונתן בן שאול מתכננים לבחון באופן סופי עד כמה שאול עוין את דוד. כאשר הם מגלים ששאול מנסה להרוג אף את יהונתן מתוך כעסו על דוד, מתברר כי דוד צריך לנתק מגע ולברוח. מאז הוא לא שב עוד לחיות בבית שאול.
במוקד הבירור הנוקב בין שאול לבין דוד, עומד יהונתן. יהונתן הוא היורש המתוכנן של שאול, ולמרבה ההפתעה הוא בוחר בדוד בכל מחיר. הרמ"ע מפאנו (מאמר חקור דין חלק ד פרק יז) מצביע על הפלא שבדרך יהונתן: "...וכבר זכרנו כי היה יהונתן שמח וחפץ להיות לו למשנה, כי אמנם נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד כקטן נתלה בגדול, הוא שדוד מקונן עליו "נפלאתה אהבתך לי", כי אין השכל סובל מדרך הטבע שיהיה בן המלך אוהב את עבדו עד שיושיבהו לרצונו על כסא אביו והוא יהיה לו למשנה. אלא אמר דוד "מאהבת נשים", אמותינו זו לזו, שרחל מסרה סימנין ללאה ולא נתקנאה בירך אחותה, משם התחילה אהבתך לי שלא היית מקנא בי... וכן במשפט המלך להיות בנימן צעיר כונן ליהודה כסאו... ".
יהונתן ומיכל
בהקשר זה יש לשים לב לתכנון האלוקי. הקב"ה יצר שני קשרים קרובים בין שאול לדוד: יהונתן בן שאול כרת ברית עם דוד, ומיכל בת שאול נישאה לדוד. כך נאמר במדרש ילקוט שמעוני (תהלים, תשעז): "'טובים השנים מן האחד' – טובים השנים האוהבים את האדם מן האחד, זו מיכל בת שאול ויהונתן, שנאמר ומיכל בת שאול אהבתהו, וביהונתן כתיב: 'ויאהבהו יהונתן כנפשו', מיכל ממלטת את דוד מן הבית, ויהונתן מן החוץ...".
לכאורה שני אפיקי הקשר הללו נותרו בלא המשכיות ארוכת טווח. יהונתן בן שאול מת על ידי פלשתים, ולמיכל בן שאול לא היה ילד לאחר שהתנגדה לריקוד דוד מול הארון. אך מבחינת דוד, הקשר עם יהונתן נותן על קנו גם לאחר מות יהונתן. בסמוך לביסוס מלוכתו, ניסה דוד לחפש מישהו מזרעו שיהיה לו למשנה תחתיו - "וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן" (שמואל ב ט, א). וכפי ביאור הרד"ק שם: "'הכי יש' – אחר שהיה במנוחה מהמלחמות וסדר הממונים שם לבו אל שבועת יהונתן, שאם היה בזרעו אדם הגון היה ממנה אותו, כמו שאמר יהונתן "אני אהיה לך למשנה". 'חסד אלקים' - בעבור שבועת אלקים שהיתה ביניהם".
מתוך כך, דוד מצא את מפיבושת בן יהונתן וקירב אותו אל שולחנו - "וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד" (שם, ז). מפיבושת הביע את פליאתו אל מול מעשה נאצל זה (שם יט, כט): "כִּי לֹא הָיָה כָּל בֵּית אָבִי כִּי אִם אַנְשֵׁי מָוֶת לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַתָּשֶׁת אֶת עַבְדְּךָ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ".
השם משמואל (בראשית תולדות תרע"ו) מבאר כי הקשר בין דוד ליהונתן הוא נצחי, והוא ישוב ויופיע בעתיד: "ונראה דהנה בריחת דוד היתה באמצעות יהונתן, ובודאי לא היה הדבר במקרה, שכל הדברים הגדולים אינם במקרה... ונראה שלעתיד לבא יהונתן יבא בגלגול משיח בן יוסף, והוא יהיה משנה למלך המשיח, שהוא דוד בעצמו, ואז יתקיים מה שאמר לו ואנכי אהיה לך למשנה, שלא יתכן שדברים אלו הנזכרים בכתוב יהיו לבטלה חס ושלום...".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
