חזון יהודה וחזון ירושלים
בפרק הראשון של ספר ישעיהו מצויים שני חזונות: חזון לאנשי יהודה (פסוקים א-כ) וחזון לירושלים, כלומר לעם ישראל בכללו (פסוקים כא-לא). שני החזונות נודעים כבר בפסוק הראשון של הפרק: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל (א) יְהוּדָה (ב) וִירוּשָׁלִָם". מהלך החזונות זהה: שניהם נפתחים בקינה ובתיאורי החורבן, ומסתיימים בהבטחה לאחרית טובה.
אולם יש הבדל משמעותי בין שני החזונות מבחינת הטובה המופיעה בסופם: הבטחת הטובה ליהודה מותנית בהתנהגותה - "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (יט-כ). לעומת זאת הבטחת הטובה לירושלים איננה מותנית בהתנהגותה, אלא לאחר שה' יצרף אותה מחטאיה היא תשוב לימיה כקדם - "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה" (כו). הבדל זה מלמד של 'יהודה', כלומר לאנשי יהודה הפרטיים, יש אפשרות להמשיך ולחטוא עד שיידחו מן הטובה, אך ל'ירושלים', כלומר ליהודה בתור ציבור, אין אפשרות כזו. סופם שיעשו תשובה ויזכו לטובה.
כבר בפתיחת התוכחה לירושלים יש רמז לאי היכולת של ישראל להיות שרויים בחטא לנצח. תוכחתה פותחת במילה 'איכה' - מילה שמהווה תמיהה גדולה על החטא, והנביא משאיר אותה כשאלה פתוחה וזועקת. זעקת 'איכה' היא שאלה שיש בה הנחת יסוד בולטת: חוסר קבלה של החטא ושלילה של מציאותו. מצב החטא של ירושלים נחתם בספר הנבואה לדורות כעובדה שיש להתפלא עליה מאוד, כמציאות זמנית שאינה יכולה להתמיד. אם כן, כבר בפתיחת התוכחה מונח השורש לוודאותה של התשובה.
התוכחה על עיוות המשפט
בתוכחת הכלל ובנחמתם הנביא מתמקד בעיקר בצדק ובמשפט. כשמדובר על הציבור, יסוד המוסר הוא המשפט. המשפט הוא שקובע את 'סדר היום' המוסרי של העם, וכאשר הוא בנוי על פי חוקי התורה, הוא מעמיד את התורה בלב החיים, וכל פרטי החיים של כל אחד מישראל מתנהלים על פיו. המשפט הישראלי הוא לב לִבה של התורה, וכדברי חז"ל המתייחסים לפרקנו (שמות רבה פרשה ל אות כג) : "אמר להם משה לישראל: הרי נתן לכם הקדוש ברוך הוא את תורתו, אם אין אתם עושין את הדינין נוטל תורתו מכם. למה? שלא נתן לכם הקדוש ברוך הוא את התורה אלא על מנת שתעשו את הדינים, שנאמר: 'וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב' (תהילים צט, ד). ואם עשיתם את הדינין עתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר לכם בתי דינין שלכם, שנאמר (ישעיה א, כו): 'וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה'...".
בהמשך (פסוק כז) מתגלה שהצדקה והמשפט שיתוקנו אינם רק התוצאה של מהלך התיקון בעתיד כפי שהוצג בפסוקים כד-כו, אלא הם גם הסיבה לגאולת ירושלים: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"; וכדרשת הפסוק במדרש תהלים (מזמור קיט): "אמר ישעיהו: 'צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וגו'' (ישעיה א, כז) - כך אמר הקדוש ברוך הוא: אם עשו ישראל משפט וצדקה מיד נגאלין, ולא עוד אלא שאני פורע משונאיהם, לכך נאמר: 'צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה', מה כתיב אחריו? 'וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וגו'' (שם, כח)". תיקון המשפט שייעשה על ידי ה' הוא אפוא השלב הבסיסי ביותר של הגאולה, כפי שהוא החטא הבסיסי ביותר של הציבור, וכאשר הוא יתוקן ישראל יזכו בזכותו לגאולה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
