רפואת הצרעת – דבר הנביא

אלישע הנביא הורה לנעמן, שר צבא ארם, מרשם תמוה לרפואתו – לרחוץ בירדן בשביל להירפא מצרעתו. נעמן תמה על כך ולא במקרה: ממתי המים מרפאים מצרעת?! יותר מכך – המלבי"ם מבאר כי התימהון היה כפול משם שטבע המים להחמיר את מצב המחלה. המלבי"ם מסביר כי אלישע שלח בכוונה את נעמן להתרפא בדרך זו, בכדי ללמדו כי לא המעשה הטכני הוא המרפא, אלא דבר הנביא. כלומר, אין לטעות ולראות בצרעת מחלה גופנית, בעלת רפואה שגרתית. זוהי מחלה רוחנית, ורפואתה תבוא מעצם גזירתו של הנביא שתתרפא. מאותה הסיבה, מבאר המלבי"ם, דאג אלישע לא לפגוש את נעמן בעצמו, אלא להורות לו את הרפואה באמצעות שליחים ("וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר...")  – כך לא יטעה נעמן לחשוב כי איזשהו כישוף או לחש שהטיל אלישע הוא המרפא.

אל מול תמהונו של נעמן, משדלים אותו עבדיו לעשות כדבר הנביא, תוך שהם מדגישים שעצם העובדה שהנביא אמר זאת היא שתפעל – "וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר" (יג). כך מבאר זאת האלשיך: "אינו אומר שהרחיצה עושה, כי אם שהנביא גוזר ואומר אל גופך שיטהר מצרעתך, כי דבורו בשם ה' גוזר בך הטהרה".

הניסיון לנעמן

למעשה, אלישע יצר כאן בחכמת קדשו ניסיון גדול לנעמן. צרעת נעמן נגרמה בודאי על ידי סיבה שורשית – קלקול רוחני ששכן בנפשו. במדרש תנחומא (מצורע י) נאמר שנעמן לקה בצרעת משום שהיה גס רוח. (במדרש תהלים עח, יא נאמר שנעמן היה זה שירה בקשת והרג את אחאב). כאשר אלישע גזר עליו לבצע טבילה בירדן בכדי להירפא, היה נעמן צריך לבטוח בנביא כל כך עד שיהיה מוכן לבצע פעולה שתשים אותו ללעג במידה ולא יתרפא. ובכן, אמונתו בדברי הנביא עצמה, היא התרופה שלו! זוהי תשובת המשקל לקלקול הרוחני שגרר את הצרעת.

בהתאם לכך, כאשר נעמן מתרצה ומבצע את הפעולה המבוקשת, מדגישה הנבואה כי עיקר כוונתו היתה למלא בדיוק את דברי הנביא, ולא לפעולה הגשמית של טבילה בירדן – "וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר". גם כאן מבאר האלשיך: "כי כיוון לקיים דברו למה [=מכיון] שהוא איש האלקים ויועילנו".

אלישע מלמדנו כי הכללים שהצרעת נוהגת על פיהם אינם כשל מחלה רגילה, אלא יש כאן כללים רוחניים בלבד. כשם שנתן הקב"ה כוח לכהן דווקא אם לטהר או לטמא את הנגע, כן יכול הנביא להעלימו לחלוטין. בפרשת נעמן חל חידוש ובו ההשפעה הרוחנית של נבואה אלישע התפשטה מחוץ לגבולות ישראל, והוא ריפא שר מאומות העולם. קידוש ה' שהתרחש בעקבות כך הוא עצום. כך מכריז נעמן (טו): "וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.