בפרק מד בספר יחזקאל מספר הנביא על הכהנים שישרתו בבית המקדש העתידי ומפרט חלק מדיני עבודתם. פרק זה הוא חלק מחטיבת פרקים גדולה ביחזקאל (מ-מח) העוסקת בפירוט בבית המקדש העתידי – מבנהו, חנוכתו, כהניו חלוקת הארץ בעתיד ועוד.
חשוב לברר את התפקיד הכללי של חזון בית המקדש השלישי – האם חזון זה נועד להיות תכנית עבודה שבעזרתה יבנו את בית המקדש? או שמא נועד לעודד את ישראל לאורך הגלות?
מצינו בנביא עצמו ובמפרשים ארבע מטרות שונות המתקיימות באמצעות תיאור הבית:
- תכנית עבודה. בפרק מג (יא) מפורש שתבנית בית המקדש נועדה כדי שישראל ידעו כיצד לעשותו בעתיד: "וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם" וברש"י שם: ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ. ברד"ק (פסוק י) שם משמע שיחזקאל אף יצר דגם פיזי של בית המקדש. בהתאם לכך כותב הרמב"ם (בית הבחירה א, ד) שכבר בבנין בית המקדש השני נעזרו בתיאורי יחזקאל - "ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל".
אמנם ברור כי הפירוט של יחזקאל איננו מספיק בכדי לבנות בפועל על פיו. בני ישראל יזדקקו להדרכות נוספות בשביל לבנותו. בנוסף – במדרשים שונים משמע שהקב"ה הוא שיבנה את בית המקדש בעתיד - "אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בהמ"ק ותהיה מוקפת בחומת אש שנאמר (זכריה ב): 'ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש'" (תנחומא כי תשא, יג). אם כן, חזון יחזקאל לא נועד להיות תכנית עבודה בלבד.
- נחמה בגלות. הרד"ק ומלבים אומרים בתחילת פרק מ שמטרת החזון היא לנחם את ישראל מגלותם, לחזק אותם שלא יאבדו תקוותם – שידעו שישובו לארץ ויבנו בית מפואר עוד יותר מן הבית שחרב.
- אמונה חיה בגאולה. הרד"'ק (מג יא) מוסיף שיש תפקיד משמעותי מאד לחזון הבית – בעזרת האמונה בו מקרבים בני ישראל את הגאולה: "וישמרו את כל צורתו ואת כל חקותיו ועשו אותם - ישמרו אותם בלבם ויאמינו כי כן יהיה ויעשו אותם הבניינים והצורות והתורות לעתיד ואם לא ישמרו אותם בלבם ולא יאמינו לא יעשו אותם כי כן מדת הקדוש ברוך הוא ישלם לאדם מדה כנגד מדה כל המאמין בביאת גואל יזכה לגאולה ואם לא יאמין לא יזכה".
- השבת ישראל בתשובה. סיבה נוספת מפורשת בנביא (מג י): "אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם" – תיאור תבנית בית המקדש מוביל לחרטת ישראל על העוונות. אל מול פירוט הבית, ישראל מתמלאים בהרהורי תשובה. כיצד תיאור הבית גורם לכך? רש"י: כשה' מראה את חסדו שלא נטשם, הם נכלמים מכך שעזבוהו. רד"ק ומצודות: על ידי שיזכיר להם את בית המקדש שכבר היה וחרב בעוונם, הם יצטערו על שחטאו. המלבי"ם מעמיק הרבה באומרו: "צוה לו שיגד להם שראה את הבית בנוי ומשוכלל ועומד נכון לפני ה' רק שעונותיהם מעכבים, ולכן יכלמו מעונותיהם וימהרו לשוב בתשובה, ואז יתראה בית העתיד בכבודו, ואז ימדדו את תכנית הבית".
המשותף לכל הדרכים הוא שיחזקאל קירב את ישראל, עם יציאתם לגלות, אל החזון החי של בית המקדש בבנינו. מאז ואילך רואים ישראל מולם את היעד הסופי של כל שנות הגלות: בית המקדש הנצחי.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.