סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
אין מזל לישראל. עם ישראל שונה מכל עם אחר. עם ישראל נוצר בתהליך ניסי , תהליך שהוא לגמרי על טבעי. לכן גם חוקי הקיום של עם ישראל אינם זהים כלל לחוקי הקיום של שאר עמי העולם.
בימים כתיקונים, בשנים בהן כל עם מתפתח לפי טבעו ונטייתו ואינו חייב להתמודד מול סכנות לא שגרתיות, הרי כל עם, כל אומה ולשון, צמודה לגמרי למזלה; לנטיותיה המיוחדות, לחלקה בתרבות האנושית, לגורלה שנפל לה בכדור הארץ עם כל מאפייניו – ארצה אקלימה שכנותיה ... . גם אם וכאשר נפגעת האומה מאויבים או מאיתני הטבע, אם הפגיעה איננה מכת מוות, אם נשארה שארית ופליטה מסוימת, אזי כעבור זעם, שבה שארית האומה ל"מזלה" לגורלה ולתנאי חייה ומשתקמת כמידת יכולתה. בין אם פשר הפגיעה היא עולם כמנהגו נוהג ובין אם פישרה הוא עונש מתוכנן ומדויק מההשגחה האלוקית כמכת מצרים בזמן משה או בזמן ירמיהו, הפגיעה אינה מנתקת את האומה מטבעה ומאופייה שהן בעצם כל יכולתה ועוצמתה של האומה נפגעת, אולם טבעה לא הומר. על כן בחלוף הפגיעה, "אוטומטית" תנסה שארית הפליטה לחזור למסלול חייה, כשם שעץ או צמח שנפגע ינסה לשקם את עצמו. היחס בין הייסורים העוברים על האומה לבין לטבעה ולאופייה, הוא כיחס מקרה לטבע. הטבע קיים לפני המקרה ולאחריו, המקרה אינו משנה את הגדרת הטבע אלא פשוט מספק לו זירת התמודדות. כן טבע האומה אינו נקבע על פי הייסורים העוברים עליה, הייסורים הם חיצוניים ביחס לטבעה. הייסורים נועדו להעניש או לחנך, וכאשר סיימו את "שליחותם" חוזרת האומה מחונכת יותר ולמודה ניסיון לחיות בכח טבעה ומזלה.
שונה הוא גורל עם ישראל. אין לעם ישראל מזל מסוים או מלאך ושר פרטי מסוים שאפשר ב"עזרתו" לבחון ולהגדיר את אופיו של עם ישראל. כל מהותנו היא אמונתנו, בטחוננו באלוקים הטוב שברא עולם טוב מאד היכול להידבק בטוב האלוקי, שאיפתנו לחיות את כל החיים בסדרים המשקפים את הטוב האלוקי ומגדילים אותו ואת דביקותנו בו. כל סדרי החברה והמדינה בעם ישראל, בסיסם וצביונם הוא ה"רף" המוסרי המתבקש ממעמק הנפשיות של ישראל – מאמינים בני מאמינים.
על כן, כאשר עם ישראל חוטא, ונכשל כשל מוסרי ומתחייב עונש של חורבן וגלות, לא מדובר בפגיעה חיצונית המשאירה את טבע האומה על כנה! כשל מוסרי פירושה פגיעה בצופן החיים של עם ישראל! אין טעם ואין אפשרות לחיות, אם נאבד מאתנו הדביקות באלוקים הטוב, אם נאבד מאתנו הרצון והיכולת לבטא בסדרי חיינו את האמונה בשופט כל הארץ שהכל ברא לכבודו. אם נכשלנו ונענשנו, זקוקים אנו, לכאורה, לבריאה מחודשת, לנס תחיית המתים, שיחדש בנו את כוחות החיים; את טבע החיים הישראליים, כביציאת מצרים. אם כן, תוצאות עונש שמימי בעם ישראל חמורות הרבה יותר מהעונשים הנגזרים על הגויים. האחרונים, חיצוניים למהותם ולטבעם, וכעבור זמנם הגויים יוכלו להמשיך ולחיות עם אותם כוחות שהיו להם ב"ימי קדם" לפני העונש, ואילו בעם ישראל, החטא והעונש מכרסמים את כל טבעו וכוחו כעם השם שתהילתו יספרו.
אומר ירמיהו בהפטרה "אל תירא עבדי יעקב... כי ... ייסרתיך למשפט ונקה לא אנקך". עונשי הגויים פירושם שגוי זה כרגע "מפריע" לתוכניות של ההשגחה וצריך לדחוף אותו הצידה כדי לפנות את הדרך ולסלק את הפרעתו. אמנם העונשים אינם בהכרח סכנת חיים, ייתכן שכעבור העונש הגוי יחזור למעמדו וימשיך לחיות כמו שיקרה למצרים, אולם כעבור תקופות רבות יסיים הגוי את תפקידו ההיסטורית ויפנה את מקומו לגויים טובים ממנו. אך עונשי עם ישראל הינם סוגיה אחרת לגמרי. עם ישראל אינו מפריע לתוכניות ההשגחה כי הוא עצמו הנושא של תוכניות אלו! לכן גם אם עונשיו חמורים מאד, עם ישראל לא יורד מהבמה ולא נדחף הצידה, מבחינת ההשגחה, אפילו לרגע אחד! אמנם ייסורי עם ישראל קשים מאד כי הם פוגעים בציפור נפשו, אך אופיים כטיפולים רפואיים קשים ומכאיבים לחולה. המטרה היא לא המתת החולה ולא דחייתו הצידה, כמובן, אלא רפואתו! כל טיפול נמדד במדויק לפי קריטריון יחידי זה – תועלת החולה ורפואתו! וייסרתיך למשפט אומר הנביא. העונשים הם לפי המשפט הראוי לך, ואינם באים כדי לזנוח אותך וללכת למקום אחר, כעונשי הגויים.
ההפטרה, אם כן, מלמדת אותנו את חוק ההשגחה הנקבע באותו חצות לילה במכת בכורות וביציאת מצרים. עונשי הגויים עיקרם ללמדם שעליהם לפנות את הדרך לרצון השם ולא להפריע. אין מטרתם הראשונית שינוי טבע הגויים, אלא ללמדם לירא מבורא עולם ולכבוש את יצרם הרע מפני פחד השם. עונשי בני ישראל זה סיפור אחר. לפי המסורת, גם ישראל נתייסרו סמוך ליציאת מצרים כאשר מתו הרשעים בשלשת ימי אפילה. אולם ייסורים אלו היו חבלי יצירה שבאו להתקין ולהשביח את עם ישראל, כי הוא מעתה מטרת ההשגחה. הגויים נענשים כדי שיפנו את הדרך להשגחה המטפלת בעם ישראל ככוח מרכזי בעולם, כעונש המצרים במכת בכורות. וישראל נענשים כדי שיהיו ראויים לתפקידם הנצחי – להיות נר השם בארץ.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
הפטרת תצוה | יחזקאל מג | המיזוג בין המקדש הראשון והשלישי "הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את...
מתוך סדרת השיעורים:
דרכי הפרשה מתגלות בהפטרה - שמות
הפטרת וארא | יחזקאל כח | גודל הגאולה האחרונה יציאת מצרים היא הגאולה הראשונה של עם ישראל. אחריה, הגאולה מגלות...
מתוך סדרת השיעורים:
דרכי הפרשה מתגלות בהפטרה - שמות
הפטרת שמות | ישעיהו כז | קריאת הפטרת "הבאים ישרש יעקב" לאחר קריאת פרשת שמות, ענינה, להפנות את לימוד תהליך...
מתוך סדרת השיעורים:
דרכי הפרשה מתגלות בהפטרה - שמות
הפטרת יתרו | ישעיהו ו | שליחותו של ישעיהו אוי לי כי נדמיתי. מפרש התרגום שישעיהו קובל על עצמו שהוא שותק ואינו...
מתוך סדרת השיעורים:
דרכי הפרשה מתגלות בהפטרה - שמות