סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
חז"ל לימדונו שספר יחזקאל "תחילתו פורענות וסופו נחמה".[1] ספר יחזקאל מיוחד גם בשילוב הפנימי בין הנחמה לתוכחה. בתחילת הספר, בחלק של ה'תוכחה'. מגביה יחזקאל את שומעיו אל הגובה הרוחני של מעשה מרכבה. בסוף הספר בפרקי הגאולה והחזון, מזכיר יחזקאל כמה פעמים, שגובה הציורים שחוזה במעלתם של ישראל והעתיד הצפוי להם, יש בהם תוכחה גדולה
אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּלְמ֖וּ מֵעֲוֹנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־תָּכְנִֽית:
(יחזקאל פרק מג פסוק י - יא)
תוכחה גדולה היא העמדת בעלי מעלה גדולה כל כך, בעלי עתיד עליון כל כך, על גובהם ומהותם. בעצם החזון הגבוה מונחת התמיהה כיצד בעלי מעלה גדולה שכזו מתדרדרים אל חטאים. העמידה מול המעלה מתחדדת בכך שהמקדש השלישי אינו חזון עתידי אלא מציאות רוחנית קיימת הקיימת כבר כעת בארץ ישראל של מעלה:
בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב:
(יחזקאל פרק מ פסוק ב - ג)
יחזקאל מדגיש שהגובה ממנו נובעת הגאולה אחד הוא עם הגובה ממנו נובעת התוכחה. שתיהן כאחת מהווים מפגש עם הגובה האלוקי:
וְהִנֵּ֗ה כְּבוֹד֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖א מִדֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וְקוֹל֗וֹ כְּקוֹל֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וְהָאָ֖רֶץ הֵאִ֥ירָה מִכְּבֹדֽוֹ: וּכְמַרְאֵ֨ה הַמַּרְאֶ֜ה אֲשֶׁ֣ר רָאִ֗יתִי כַּמַּרְאֶ֤ה אֲשֶׁר־רָאִ֙יתִי֙ בְּבֹאִי֙ לְשַׁחֵ֣ת אֶת־הָעִ֔יר וּמַרְא֕וֹת כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי אֶל־נְהַר כְּבָ֑ר
(יחזקאל פרק מג פסוק ב - ג)
בציור המקדש השלישי ישנה גם תוכחה ספציפית יותר. המקדש מרוחק מאד מן העיר.גם בית המלך, שבבית ראשון היה צמוד לבית המקדש יתרחק ממנו:
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְק֣וֹם כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם: בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ
(יחזקאל פרק מג פסוק ז - ח)
יתר על כן, מבנה המקדש והעבודה בו יהיו שונים. החצר הפנימית תהיה סגורה לקהל. העבודה בה תתנהל על ידי הכהנים בני צדוק. כאשר העם ושאר הכהנים יעמדו בחוץ:
וְלֹֽא־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ עַל־כָּל־קָ֣דָשַׁ֔י אֶל־קָדְשֵׁ֖י הַקְּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
(יחזקאל פרק מד פסוק יג)
בעוד הבית הראשון צומח מתוך הלאומיות הישראלית, הבית השלישי מרחף מעליה, נוגע ואינו נוגע. תודעת המוגבלות האנושית והמרחק מן הקודש חופפת עליו על היום. על דרך משל ניתן לומר שאם בבית הראשון הקב"ה כביכול מתארח אצלינו, בבית השלישי אנו באים להתארח אצלו. לבקר בהיכלו. והארץ האירה מכבודו.
אחד המאפיינים של חזון הבית השלישי ביחזקאל הוא שינוי אמות המידה. בהפטרתנו מתואר שינוי באמות המידה של מידות המזבח:
וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח
(יחזקאל פרק מג פסוק יג)
לא רק הגודל משתנה אלא אמת המידה עצמה הופכת להיות אחרת. הדברים בולטים במיוחד בתיאור של מידת הבית והחצר כולה.בתיאור זה אורך קנה המידה הוא פי שש מן המדה המקובלת היום:
בְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מָד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙
(יחזקאל פרק מ פסוק ה)
נראה שהדברים משקפים את השינוי המהותי שיתרחש באנושות. לא רק המקדש יגדל. העין האנושית תשתנה. קנה המידה בה נמדדים דברים יגדל ויהפוך להיות שונה בתכלית. והארץ האירה מכבודו.
בחומש דברים למדנו על ההבדל בין מצרים לארץ ישראל. מצרים שותה מן הנהר ובכך מתבטא ריחוק מן ההנהגה האלוקית. ארץ ישראל שותה מן הגשם כי "עיני ד' אלוקיך בה":
כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק: וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־ מָּֽיִם: אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה:
(דברים פרשת עקב פרק יא פסוק י - יג)
בספר זכריה מתוארת הגאולה העתידה בהפיכת כל העולם כולו למקום מושגח מעין ארץ ישראל:
וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:
(זכריה פרק יד פסוק יז - יח)
אומות העולם יהיו תלויות בגשם. גשם שירד עליהם תוך התניה לחיבורם הנכון אל עם ישראל וירושלים. לעומת זאת, דווקא ארץ ישראל תהפוך להיות מקום שבו יש מעין קבוע, הנובע מבית ד':
וַיְשִׁבֵנִי֘ אֶל־פֶּ֣תַח הַבַּיִת֒ וְהִנֵּה־מַ֣יִם יֹצְאִ֗ים מִתַּ֨חַת מִפְתַּ֤ן הַבַּ֙יִת֙ ...: וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יֽוֹצְאִ֑ים והיו וְהָיָ֤ה פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה:
(יחזקאל פרק מז פסוק א – יב)
גם זכריה מנבא על המעיין הזה:
וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה:
(זכריה פרק יד פסוק ח )
בעולם הזה, ההתנהלות הטבעית של העולם מנותקת מחיבור ישיר לקדושה. אומות העולם ניזונות מן הנהר שאינו מבטא את השגחת ד'. הופעת ד' בעולם מתגלה דרך הגשם היורד לפרקים והתלות של ארץ ישראל בו. לעתיד לבוא יתברר שמקור החיים הקבועים מפכה מבית ד'. ודווקא אומות העולם הם התלויות בגשם היורד לפרקים. מצב עניינים זה מהווה השלמת מלכות ד' בעולם כמו שמתאר זכריה בעניין:
וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:
(זכריה פרק יד פסוק ט - י)
הרמב"ם בהלכות בית הבחירה מסביר שבניין הבית השני היה שילוב של תבנית הבית הראשון עם מאפיינים שנלקחו מחזון יחזקאל:
בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל.
(רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ד)
בית שני הוא שלב ביניים בין המקדש הראשון לשלישי ולכן נושא בתוכו כבר מאפיינים של הבית השלישי. נראה שהדברים שייכים גם אל היחס בין הממלכה למקדש. כמו שהזכרנו, אחד מממאפייני הבית השלישי הוא מרחק בין בית המלוכה לבית ד'. מאפיין מרכזי זה בא ידי ביטוי כבר בבית השני. הבית הראשון צומח מתוך הממלכה ונבנה לאחר המלכת המלך. לעומתו, המקדש השני צומח עוד לפני העמדת המלך וכמעט בכל ימיו לא היתה ממלכה של ממש בישראל. יתכן שבהתפתחות נכונה הבית השני היה יכול להתקדם ולהשתנות למעמד ותבנית של הבית השלישי. הרמח"ל מגדיל יותר ומבאר שבעצם אין קיום ממשי רוחני לשלב הביניים הזה ולכן בבית השני לא הייתה השראת שכינה מלאה:
דע, כי זה הבית העתיד הוא שראה אותו יחזקאל הנביא מיד אחר חורבן הראשון. ואתה כבר שמעת, כי לא פסק הבית למעלה, גם כי חרב למטה. .... ועל כן ראה אותו יחזקאל, שכבר בנוי ועומד היה, וישראל לולי זכו במעשיהם, היתה ראויה להיות גאולת עזרא כגאולת מצרים, וביאתם כביאת יהושע. ואז היו בונים את הבית בתבנית הזה אשר ראה יחזקאל, והיו שתי המקדשים שלמעלה ושלמטה מכוונים זה לזה וכאשר לא הטיבו דרכיהם, היתה הגאולה בחשאי, ולא עצרו כח לעשות כבית ההוא. ואז עשו אותו על פי הנביאים שביניהם, קצת דומה אל הראשון, וקצת דומה אל האחרון, שכבר נתחדש למעלה; אפס קצהו לקחו וכולו לא לקחו, כי לא היתה השעה הראויה לכך. ונמצא, שבזמן שלמה היו שני הבתים - העליון והתחתון מכוונים; על כן מצאה השכינה בו מנוח ושרתה בו. אבל השני, שלא היו דומים זה לזה לא שרתה בו שכינה.
(משכני עליון, הקדמה)
דוגמא ראשונה להטמעת עקרונות הבית השני בבית השלישי ניתן לראות במידות הר הבית:
הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה
(משנה מסכת מידות פרק ב משנה א)
הר הבית של בית שני הוא דגם מוקטן של הר הבית העתידי. שניהם בגודל חמש מאות אמה אלא שקנה המידה של הבית השלישי הוא בקנה מידה הגדול פי שישה מן האמה של בית שני[2]. נמצא שהר הבית העתידי גדול פי שלושים ושישה(!) מהר הבית של בית שני. כמו כן מידות הבית השני מעורבות בסוגים שונים של מידות, יש בכך בחינה של שינויי המידות העתידים בבית השלישי:
ר' מאיר אומר כל המדות שאמרו חכמים ... באמה של חמשה טפחים חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד שהן באמה של ששה טפחים שנ' ואלה מדות המזבח האמה שיהו למזבח שתי מדות יכול יהא כולן באמה של חמשה טפחים תלמוד לומר באמות אמה אמה וטפח באמה שהיא יתרה על חברתה טפח:
(תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) פרק ו הלכה יג)
בתאור הבית השלישי ביחזקאל מודגש שהחצר הפנימית תהיה סגורה ורק בני צדוק יעבדו בה. שאר הכהנים וישראל יהיו בחצר החיצונה. לחצר זו תהיינה לשכות שישמשו לצרכים שונים. בבית השני נשארה העזרה כמו בבית ראשון. אומנם, נוספה עזרת הנשים שהיא היתה בנויה בתבנית ה'חצר החיצונה' המתוארת ביחזקאל. יש משמעות לכך שדווקא הנשים הם השותפות בחיבור הבית השני לתבנית העתידית שלו. כדרך הופעת הנשים בתנ"ך המקדימות את תקופתן ומבשרות אותה.
עוד מוזכר בחזון יחזקאל שער החצר הפנימית שיהיה סגור כיוון שד' בא בו:
וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַֽחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר: וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְקֹוָ֗ק הַשַּׁ֣עַר הַזֶּה֩ סָג֨וּר יִהְיֶ֜ה לֹ֣א יִפָּתֵ֗חַ וְאִישׁ֙ לֹא־יָ֣בֹא ב֔וֹ כִּ֛י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣א ב֑וֹ וְהָיָ֖ה סָגֽוּר
(יחזקאל פרק מד פסוק א - ב,
בבית השני באה לידי ביטוי תבנית זו בפשפש אחד לצידו של שער ההיכל סגור תמיד ומציין את אותו שער עתידי בבית השלישי:
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בצפון ואחד בדרום שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל שנאמר (שם /יחזקאל/ מ"ד) ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור
(משנה מסכת מידות פרק ד משנה ב)
בהפטרתנו ובמקומות נוספים ביחזקאל[3] מתוארים קורבנות מיוחדים המוקרבים בחנוכת הבית השלישי. גם עולי הגולה בבית שני הקריבו קורבנות מיוחדים:
וְהַקְרִ֗בוּ לַחֲנֻכַּת֘ בֵּית־אֱלָהָ֣א דְנָה֒ תּוֹרִ֣ין מְאָ֔ה דִּכְרִ֣ין מָאתַ֔יִן אִמְּרִ֖ין אַרְבַּ֣ע מְאָ֑ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֜ין לחטיא לְחַטָּאָ֤ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ תְּרֵֽי־עֲשַׂ֔ר לְמִנְיָ֖ן שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
(עזרא פרק ו פסוק יז)
הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת׀ לֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים׀ תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַיקֹוָֽק:
(עזרא פרק ח פסוק לה)
הגמרא[4] מנסה לבאר קורבנות אלו לפי כללי ההלכה המוכרים לנו מהלכות קורבנות העלם דבר של ציבור. אומנם, למסקנת הסוגיא הוקרבו הקורבנות כהוראת שעה באופן מיוחד לעולי הגולה. גם זו בבואה של חנוכת הבית השלישי באופן מוקטן המתאים לעולי הגולה.
וכאשר יתמו חטאים מן הארץ
ישובו הדברים כבראשונה,
והאור יהיה יותר והשפע ירבה מאד,
ועל כן יבנה עוד הבית הזה למטה
וכבודו יהיה גדול מן הראשונים.
(משכני עליון, הקדמה)
[1] ב"ב יד ע"ב
[2] יחזקאל מ, ה. הובא למעלה.
[3] ראה גם פרק מו פסוקים ד-ז.
[4] הוריות ו ע"א.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
להפטרת תרומה | המקדש כמרכז עולמי והניח לכם מכל אויבכם בתורה מודגש שריכוז עבודת ד' במקום אשר יבחר ד' מגיע...
מתוך סדרת השיעורים:
הפטרות שמות - הרב מנחם שחור
הפטרת ויקהל פקודי | על הגבלה והשראת שכינה ולא יכלו הכהנים לבוא בהפטרתנו מתוארת השראת השכינה באופן המונע...
מתוך סדרת השיעורים:
הפטרות שמות - הרב מנחם שחור
הפטרת כי תשא | מסירות מנהיגי האומה מפתח לתיקון אחריות המנהיג כיסוד התיקון בפרשה מוצג התיקון הגדול שעושה...
מתוך סדרת השיעורים:
הפטרות שמות - הרב מנחם שחור
פרשת בשלח | דבורה מצמיחה את תודעת הלחימה בישראל – להפטרת בשלח משפט ומלחמה הימים, למעלה ממאה שנה אחרי הכניסה...
מתוך סדרת השיעורים:
הפטרות שמות - הרב מנחם שחור