הקדמה
ההפטרה של פרשת תרומה פותחת במלכים א' סוף פרק ה' (כו-לב), וממשיכה בפ"ו (א-יג).
מדוע מפטירים בפסוקים אלו?
כתב ה"לבוש" (אורח חיים סימן תרפה): "לפרשת תרומה מפטירין במלכים (א ה, כו) 'וד' נתן חכמה לשלמה' וגו', שהוא מדבר מבניין בית המקדש, מעין הפרשה המדברת במלאכת המשכן".
[ועיין במאמרי הקודם על ההפטרה מדוע היא אינה מתחילה בפ"ו, שעוסק בבנין בית המקדש עצמו, אלא בפ"ה, בברית של שלמה עם חירם].
כאשר מתבוננים במידות המשכן שבפרשה ובמידות המקדש שבהפטרה, מוצאים דברים משותפים, אבל גם דברים שונים לחלוטין.
יש לציין שהתורה לא כתבה בפירוש את מידות המשכן, אלא רק רמזה להן. לעומת זאת בהפטרה נאמרו בפירוש מידות המקדש: "והבית אשר בנה המלך שלמה לד' ששים אמה ארכו, ועשרים רחבו, ושלשים אמה קומתו" (ו, ב).
א. הפסוקים שרומזים למידות המשכן
כך נאמר בשמות פרק כ"ו:
טו. "ועשית את הקרשים למשכן, עצי שִטים עֹמְדים.
טז. עשר אמות אֹרך הקרש, ואמה וחצי האמה רֹחב הקרש האחד.
יח. ועשית את הקרשים למשכן, עשרים קרש לפאת נגבה תימנה.
כ. ולצלע המשכן השנית לפאת צפון, עשרים קרש.
כב. ולירכתי המשכן ימה, תעשה ששה קרשים.
כג. ושני קרשים תעשה לִמְקֻצְעת המשכן, בירכתים".
ב. הסבר רש"י למידות המשכן
הסביר רש"י (בפסוקים טו-טז) את גובה המשכן: "עצי שטים עומדים - שיהא אורך הקרשים זקוף למעלה בקירות המשכן, ולא תעשה הכתלים בקרשים שוכבים להיות רוחב הקרשים לגובה הכתלים, קרש על קרש.
עשר אמות אורך הקרש - למדנו גבהו של משכן עשר אמות".
עוד הסביר רש"י (שם) את אורך המשכן: "ואמה וחצי האמה רוחב - למדנו ארכו של משכן לעשרים קרשים שהיו בצפון ובדרום, מן המזרח למערב, שלשים אמה".
עוד הסביר רש"י (בפסוקים כב-כג) את רוחב המשכן: "תעשה ששה קרשים - הרי תשע אמות רוחב".
"ושני קרשים תעשה למקצעות - אחד למקצוע צפונית מערבית, ואחד למערבית דרומית. כל שמונה קרשים בסדר אחד הן, אלא שאלו השתים אינן בחלל המשכן, אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל, להשלים רחבו לעשר, והאמה מזה והאמה מזה באות כנגד אמות עובי קרשי המשכן הצפון והדרום, כדי שיהא המקצוע מבחוץ שוה".
לימד אותנו רש"י שאורך המשכן היה שלושים אמה, ורחבו היה עשר אמות, וגובהו היה גם כן עשר אמות. ומקורו בברייתא דמלאכת המשכן (פ"א ה"א) ובמסכת שבת (צח ע"ב).
ג. שאלת ר"י על רוחב המשכן
התוספות במסכת שבת (דף צח ע"ב ד"ה "דל עשר") שאלו בשם ר"י: מנין למדה הגמרא שרוחב המשכן היה עשר אמות? אולי המשכן היה ברוחב י"א אמה, ועובי הקרשים היה חצי אמה, ושני הקרשים שהיו במקוצעות המשכן היו סותמים אמה אויר מכאן ואמה אויר מכאן בחלל המשכן, וחצי אמה העודפת ברוחב כל קרש היה כנגד עובי הקרשים של צד צפון ודרום! מנין לגמרא שרק חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן היו ממלאים את חלל המשכן, ואמה היתה כנגד עובי הקרשים הדרומיים והצפוניים?
ד. תשובת ר"י על רוחב המשכן
ענו התוספות בשם ר"י: הגמרא למדה את דבריה על מידות המשכן ממידות בית המקדש: מה המקדש היה אורכו ששים אמה, ורוחבו עשרים (מל"א ו, ב), דהיינו רחבו שליש ארכו, כך גם היה במשכן: רחבו שליש ארכו.
ה. הוספת ה"קרית ספר" למקור בתורה על שמירת היחס בין המשכן והמקדש
ה"קרית ספר" על הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ד) כתב דברים דומים לדברי ר"י בתוספות, והביא להם מקור.
כך כתב ה"קרית ספר": "ארך קֹדש הקדשים [במקדש] עשרים על עשרים אמה, ואורך הקֹדש, שהוא ההיכל, ארבעים אמה על עשרים, דכתיב: 'וכן תעשו' (שמות כה, ט) - 'לדורות' (שבועות טו ע"א), כתבנית משכן של מדבר, דרוחבו עשר אמות... והאורך עשרים קרש, שהם שלושים אמה, כדכתיב בקרא, הרי שהיה המשכן רחבו שליש ארכו, וקֹדש הקדשים בפני עצמו היה מרובע, עשר על עשר, והקֹדש עשרים על עשר רוחב, וכן בבית עולמים: קֹדש הקדשים עשרים על עשרים מרובע, והקֹדש ארבעים על עשרים (מל"א ו, טז-יז), שהאורך כפל הרוחב.
שפירוש 'וכן תעשו - לדורות' אינו כתבנית ממש, אלא שיהיו מתיחסים אורך ורוחב של בית עולמים לאורך ורוחב של משכן".
לפי ה"קרית ספר" המקור לכך שיש יחס בין מידות המשכן למידות המקדש הוא בפסוק שאמר: "וכן תעשו" (שמות כה, ט) ודרשו חז"ל: "לדורות" (שבועות טו ע"א), ואין הכוונה שהמידות של המקדש יהיו זהות למידות המשכן, אלא שהיחס בין האורך והרוחב במקדש יהיה זהה ליחס בין האורך והרוחב במשכן.
ו. שאלת ה"קרית ספר" על היחס בין גובה המשכן לגובה המקדש
הוסיף ה"קרית ספר" ושאל: "ובגובה לא היה מתיחס בית עולמים למשכן, שלא היה גבוה אלא עשר אמות"!
כלומר: מדוע גובה המקדש היה פי שלושה מגובה המשכן, ולא פי שנים, כמו האורך והרוחב? והרי חז"ל למדו מהפסוק "וכן תעשו" שצריך שישמר היחס בין מידות המשכן למידות המקדש!
ז. תשובת ה"קרית ספר"
ענה ה"קרית ספר": "נראה דהכי גמירי לה, דלא קאי 'וכן תעשו - לדורות' אלא אאורך ורוחב, לא אגובה. דגובה קרשי המשכן לא היה אפשר להיות יותר מעשר אמות גובה, אבל בבנין בית עולמים - כל כמה דהוה גבוה טפי מעלי, כיון דהוה אפשר".
כלומר: גובה המשכן היה רק עשר אמות, כיון שלא היו קרשים גדולים יותר מעשר אמות. אבל גובה המקדש היה שלושים אמות, כיון שכל כמה שהמקדש יותר גבוה הוא יותר מכובד [ועיין עוד במאמרי: "מה היה גובהו של בית המקדש הראשון" (במל"א פ"ו)].
ח. הדברים הנוספים שהיו במקדש ולא היו במשכן, ומקורם
בהמשך ההפטרה מתאר הנביא שלמקדש גם היה אולם והיו תאים, דברים שלא היו כלל במשכן.
כך נאמר שם (מלכים א פרק ו):
ג. "והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית, עשר באמה רחבו על פני הבית.
ד. ויעש לבית חלוני שקֻפים אטמים.
ה. ויבן על קיר הבית יציע סביב, את קירות הבית סביב להיכל ולדביר, ויעש צלעות סביב".
יש לשאול: מנין למדו לעשות אותם?
כתב על כך ה"קרית ספר":
"וכל שאר הבנין של בית עולמים, עד תשלום מאה על מאה, האולם ויציעים ותאים, אף על גב דבמשכן לא היו דוגמתן, אפילו הכי על פי נביאים נמסר דוגמתן לדוד כל מלאכת התבנית, אורך ורוחב ורום, כדכתיב: 'ויתן דויד לשלמה בנו את כל תבנית האולם, ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכַּפֹּרת' (דבהי"א כח, יא). וכתיב: 'הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל' (שם, יט) - אותי למד".
כלומר: אף על פי שבמקדש היו דברים שלא היו במשכן - הכל נמסר לדוד מפי הנביאים.
כך נאמר בספר דברי הימים א' פרק כ"ח:
יא. "ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם, ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת.
יב. ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית ד', ולכל הלשכות סביב, לאצרות בית האלקים ולאצרות הקדשים"
וכתב שם רש"י (בפסוק יב): "אשר היה ברוח עמו - כאשר הראהו שמואל הרואה, כדכתיב: 'המה יסד דוד ושמואל הרואה' (דהי"א ט, כב).
ורבותינו אמרו: 'וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד? ויאמר: הנה בניות ברמה' (שמואל א יט, כב) עוסקין היו בבניינו של עולם, הוא בית המקדש (זבחים נד ע"ב), ולמד לו אותה שעה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד בכמה שנים" (מדרש שמואל כב, מובא בילקוט שמעוני שמואל א פי"ט רמז קכט).
כעין זה כתב גם הרד"ק שם: "כל אשר היה ברוח עמו - ברוח נבואה. כי על פי רוח הקדש ידע כל תבנית הבית, או על ידי עצמו, או על ידי שמואל הנביא".
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בבנין בית המקדש השלישי בגאולה השלמה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.