הקדמה
נאמר בפרקנו :
יז. "האנוש מאלוק יצדק, אם מֵעֹשֵׂהו יטהר גבר.
יח. הן בעבדיו לא יאמין, ובמלאכיו ישים תָהֳלָה.
יט. אף שכני בתי חֹמר אשר בעפר יסודם, ידכאום לפני עש.
כ. מִבֹּקר לערב יֻכַּתו, מבלי משים לנצח יאבדו.
כא. הלא נִסע יתרם בם, ימותו ולא בחכמה".
יש לשאול: מה פירוש המלה "אף" המופיעה בפסוק י"ט?
בדרך כלל משמעות המלה "אף" היא: "אפילו". כמו למשל בפסוק שנאמר בפרשת בחקתי (ויקרא כו, מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אֹיביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלֹתם, להפר בריתי אֹתם, כי אני ד' אלקיהם", שפירש רש"י: "ואף גם זאת - ואף אפילו אני עושה עמהם זאת הפורענות אשר אמרתי בהיותם בארץ אויביהם, לא אמאסם לכלותם ולהפר בריתי אשר אתם".
אבל לפי זה פסוק י"ט אינו מובן. שהרי בפסוק הקודם נאמר שד' אינו מאמין אפילו בעבדיו המלאכים. ופסוק י"ט אומר שד' אינו מאמין אפילו בבעלי גופות שאוכל אותם העש?! מדוע בני האדם, שאוכל אותם העש, הם אפילו לעומת המלאכים?
א. הסבר המפרשים
הסביר רש"י: "אף - כל שכן". כעין זה כתב הראב"ע: "אף שוכני בתי חומר - קל וחומר הדרים בבתי חומר". וכן הסבירו גם שאר המפרשים: האלשיך הקדוש, ה"מצודת דוד", והמלבי"ם.
יש לשאול על דברי המפרשים, ובמיוחד על דברי רש"י: כיצד יתכן לפרש את המלה "אף", שכפי שראינו רש"י עצמו פירש אותה במובן "אפילו", במובן "כל שכן", ו"קל וחומר", שהוא בדיוק ההיפך מ"אפילו"?!
ב. הוספת ה"מצודת ציון"
כתב ה"מצודת ציון": "אף שוכני - תחסר מלת: 'כי', וכאומר: 'אף כי', והוא ענין כל שכן, כמו: 'אף כי אש אכלתהו' (יחזקאל טו, ה)".
כלומר: אף על פי שכתובה כאן רק המלה "אף", הכוונה היא כאילו כתוב: "אף כי", והמשמעות של "אף כי" היא קל וחומר, וכל שכן, כמו שעולה מספר יחזקאל.
ג. משמעות הביטוי "אף כי" בימינו, ומשמעותו בתנ"ך
יש לציין שהשימוש הרווח היום בביטוי "אף כי" הוא: "אף על פי". וכך כתב במלון אבן שושן בביאורו הראשון ל"אף כי". אבל במקומות רבים בתנ"ך לא ניתן לפרש כך. וכך כתב רש"י בפירושו לספר יחזקאל (יד, כא וטו, ה): "אף כי - לשון קל וחומר וכל שכן הוא".
והוסיף רש"י בשני המקומות: "וכן בכל המקרא, כגון: 'הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה' (שמואל א כג, ג)".
רש"י אומר שפירוש הביטוי "אף כי" בכל התנ"ך הוא קל וחומר!
יש לציין שגם במלון אבן שושן הסביר כך בביאורו השני ל"אף כי".
ד. מה משמעות הביטוי "אף כי" בפרשת בראשית?
בפרשת בראשית (ג, א) נאמר: "והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ד' אלקים, ויאמר אל האשה: אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן".
מה אמר הנחש לחוה? בפשטות נראה שהוא אמר לה: אף על פי שד' אסר לאכול מכל עצי הגן, מכל מקום תאכלו ממנו.
כך נראה שפירש הספורנו שם: "אף כי אמר אלקים - שאף על פי שאמר אלקים: 'לא תאכלו' מעץ הדעת... 'פן תמותון' (פסוק ג), מכל מקום לא יתאמת זה".
כלומר: משמעות הביטוי "אף כי" היא: "אף על פי", כמו בימינו!
אבל הראב"ע והרד"ק שם פירשו את הביטוי "אף כי" במשמעות "קל וחומר" ו"כל שכן".
כך פירש הראב"ע שם: "וטעם 'אף כי' יורה כי דבר דברים אחרים, ואמר בסוף: קל וחומר שאמר לכם לא תאכלו פרי כל עץ כלל".
וכן כתב הראב"ע ב"שיטה אחרת" שם: "וטעם 'אף כי אמר אלקים' לאות שדבר דברים רבים, והזכיר הכתוב העיקר. כי אף כי הוא כמו קל וחומר. כמו: 'אף כי אנוש רמה' (איוב כה, ו)".
וכן פירש הרד"ק שם: "אף כי אמר אלקים - באמרו 'אף', שמורה תוספת על הדברים שקדמו, נראה כי דברים אחרים קדמו בין חוה ובין הנחש. ודומה שאמרה חוה לנחש על הכבוד שעשה להם הא-ל, שהשכינם בגן עדן. אמר לה הנחש: אני רואה שהקב"ה שונא אתכם, אף על פי שהגדיל אתכם משאר היצורים, שלא יעשה לכם מעלה כך וכך. וכל שכן שאמר אליכם שלא תאכלו מכל עץ הגן, בזה תוכלו להכיר שהוא שונא אתכם, ואינכם חשובים בעיניו כמו שאת אומרת. והכתוב הניח ראשי הדברים, ולקח סופם. וכן הוא מנהג הכתוב במקומות רבים, כמו שאמרו המרגלים אל יהושע (ב, כג): 'כי נתן ד' בידינו את כל הארץ', ואין מלת 'כי' תחילת הדברים.
ופירוש 'אף' - כל שכן, כמו: 'אף שכני בתי חומר' (איוב ד, יט), 'אף כי אנכי אעננו' (שם ט, יד), 'אף כי הבית הזה אשר בניתי' (מלכים א ח, כז)".
ה. פירוש רש"י בפרשת בראשית
יש לציין שרש"י עצמו בפרשת בראשית פירש אחרת: "אף כי אמר וגו' - 'שמא אמר לכם לא תאכלו מכל עץ הגן'. ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פירות, הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו, ויבא לדבר באותו העץ".
רש"י שם לא פירש שהמשמעות היא קל וחומר, אלא "שמא"!
וקשה, שהרי בספר יחזקאל כתב שפירוש הביטוי "אף כי" בכל התנ"ך הוא קל וחומר!
אפשר ליישב בשתי דרכים:
- אפשר שרש"י באומרו: "וכן בכל המקרא" לא התכוון לכל המקומות ממש, אלא לרוב המקומות.
- אפשר שרש"י בכותבו את פירושו ליחזקאל העדיף לפרש בפרשת בראשית כפירוש הראב"ע והרד"ק.
מכל מקום יש לשים לב ש[לפחות] ברוב המקומות בתנ"ך הפירוש של המלים "אף כי" הוא: "קל וחומר". וכן רווח השימוש בביטוי זה במשמעות זו בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה במקומות רבים, וכן באגרת הרמב"ן המפורסמת, וכן בדברי רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" ובראשונים נוספים.
להרחבה עיין עוד במקומות הבאים: דברים לא, כז. שמ"א יד, כט. שמ"ב ד, י-יא; טז, יא. מל"א ח, כז. מל"ב ה, יג. איוב טו, טו-טז; כה, ה-ו.
יהי רצון שנזכה להבין היטב את כל דברי התורה הנביאים והכתובים ומפרשיהם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
