אתה אמרת זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי. הנה אני לא ארשיעך במעשיך כמו רעי. רק בזאת לא צדקת אשר תריב עם א-לוה, וזה העוון גרם לך להאריך עונשך ולהכביד יגונך. כי אם מראשית העונש היית מצדיק הדין עליך ונשאת תפילה לא-ל חי אז היה רק רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮ חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ ומיד השיב מעליך אפו. אך זה העוון יוסיף חימה ואיך תאמר צדקתי?

הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃
מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה׃
(איוב לג יב-יג)

בזֹאת אֶעֱנֶ֑ךָּ שלֹא־צָדַ֣קְתָּ אשר לא קיבלת עליך את הדין. כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ וראוי לקבל הדין באהבה ממנו. ואם כן מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ? היה לך לומר רינה ותפילה ולא ריב ומדון! 

כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
(איוב לג יד)

מקרא קשה הלזה יראה בעיני כדרך שנאמר "אַחַ֤ת ׀ דִּבֶּ֬ר אֱ-לֹהִ֗ים שְׁתַּֽיִם־ז֥וּ שָׁמָ֑עְתִּי"(תהילים סב יב).

פירוש, כל דבר חכמה מתחלק לשכל והשגה. הנה עצם השכל יבוא חוץ מהאדם להשכיל דבר פלוני, והשגה הוא באדם עצמו להשיג את הדבר. וכן ה' יתברך ב"ה נותן חכמה, בינה ודעת ושם באדם כח לשיוכל להשיג ואז האדם בעצמו יפעיל לו ההשגה להשיג את המושכלות. ואם כן ה' יתברך נותן רק המושכלות, אבל ההשגה בעצם היא באדם.

וזהו שכתוב "אַחַ֤ת ׀ דִּבֶּ֬ר אֱ-לֹהִ֗ים", שדיבר את המושכלות. ו"שְׁתַּֽיִם... שָׁמָ֑עְתִּי" כי מצד ההשגה אשר פעלתי בעצמי הוא "שְׁתַּֽיִם", אחד מצד הנותן והשני מצד ההשגה שלי. אבל אם ה' יתברך יתן גם השגה, אם כן האדם לא יפעל מאומה.

זהו שאמר "בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל", שיתן גילוי דעת מצד הנותן וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם, הצד השני שהוא ההשגה המכונה בלשון ישור, בא מצד האדם. והוא יתברך לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה. כי השגה היא באדם בעצמו, ואצלו כביכול לא שייך השגה, כי השגה לא יאמר רק מי שמקבל חכמה מזולתו ומשיג אותה, וזה לא שייך ביוצר יתברך. אם כן לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה; לא ישיג הוא, רק ישיג האדם. וממילא אתה תשיג בעצמך ולא שהוא יפעיל לך ההשגה, שאם כן הוא המשיג, ובאמת הוא לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה, כי אין אצלו יתברך יחס אל ההשגה כאמור והבן.

ומה מאוד מובן בזה הפסוק הקודם, מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ, אתה תריב שיענה לך הא-ל ללמדך כל החכמה ויתן לך גם ההשגה. הנה כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה, שהוא אינו נותן רק הגילוי מהבינה, אבל כָל־דְּ֝בָרָ֗יו, דהיינו השגה עצמית,לֹ֣א־יַעֲנֶֽה. כי אתה תשיג ולֹא הוא יְשׁוּרֶֽנָּה כאמור.

בַּחֲל֤וֹם ׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃
וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ וריב (וְר֖וֹב) עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃
(איוב לב טו,יט)

מבאר הדבר, כמו בַּחֲל֤וֹם בו ינתן גילוי דעת, או בְּ֭מַכְאוֹב וייסורין יעורר דעת באדם, והאדם ישיג מעצמו. והוא עניין עמוק.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.