מגילת אסתר פרק א | | מגילת אסתר נכתבה בזמן שאחשורוש עוד מולך, ואחריו דריוש הבן שלו, ולכן היה ברור שהפרסים...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ב | | אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הביטוי "אחר הדברים האלה" נדיר בתנ"ך, והוא כמעט אף פעם לא...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ג | | אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה זה לא היה מיד, אלא כנראה חמש שנים אחרי שאסתר נהיתה מלכה....
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ד | | הפרק הזה נראה פשוט, אבל יש בו כמה שאלות לא קלות בפשט, שמראות שכנראה הפירוש שלו...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ה | | וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י עדיין תוך כדי הצום וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ו | | התוצאה הראשונה של המשתה היתה שהמן יצא ביום ההוא שמח וטוב לב, והתוצאה השניה היתה...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ז | | וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה: וכאן יש הפוגה...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ח | | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא מיד, כי אחשורוש ידע מה אסתר באמת רוצה, ואת זה הוא לא יכל לתת לה, ולכן...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ט | | וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ שהוא...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק י | ונשאר לנו רק להבין מה קרה בסוף עם האידיאולוגיה של אחשורוש. שהרי הוא חשב שהוא יוכל למנוע...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
---|---|---|---|---|---|
שיעור |
אסתר פרק אמגילת אסתר פרק א | | מגילת אסתר נכתבה בזמן... |
הרב עמנואל בן ארצי | 23:50 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק במגילת אסתר פרק ב | | אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה... |
הרב עמנואל בן ארצי | 24:18 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק גמגילת אסתר פרק ג | | אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים... |
הרב עמנואל בן ארצי | 19:59 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק דמגילת אסתר פרק ד | | הפרק הזה נראה פשוט, אבל יש בו... |
הרב עמנואל בן ארצי | 14:12 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק המגילת אסתר פרק ה | | וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם... |
הרב עמנואל בן ארצי | 12:56 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק ומגילת אסתר פרק ו | | התוצאה הראשונה של המשתה היתה... |
הרב עמנואל בן ארצי | 11:13 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק זמגילת אסתר פרק ז | | וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙... |
הרב עמנואל בן ארצי | 12:37 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק חמגילת אסתר פרק ח | | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא מיד, כי... |
הרב עמנואל בן ארצי | 17:58 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק טמגילת אסתר פרק ט | | וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ... |
הרב עמנואל בן ארצי | 23:47 דק' | ||
שיעור |
אסתר פרק ימגילת אסתר פרק י | ונשאר לנו רק להבין מה קרה בסוף... |
הרב עמנואל בן ארצי | 3:42 דק' |
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הביטוי "אחר הדברים האלה" נדיר בתנ"ך, והוא כמעט אף פעם לא מדבר על דבר שקרה מיד אחר כך. אלא הכוונה שלו בעקבות, ולאור מה שנאמר קודם, קרה גם המקרה הבא, ולא דווקא בזמן קרוב. וגם הפרק הבא מתחיל ב"אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן".
כלומר אחרי מה שרמזנו בפרק הקודם, שהיהודים, בעצם, קיבלו עליהם במשתה של אחשורוש שבית המקדש לא יבנה, גם אם הם לא היו מודעים לכוונה הזו, היה צריך להעיר אותם, ולהתחיל תהליך שיגרום שבית המקדש השני יבנה. ולכן היה צריך לגדל את המן. וכדי שאפשר יהיה לגדל את המן, צריך היה לפני זה להכין את הרפואה למכה, כלומר להביא את אסתר אל בית המלך, ולכן הפרק שלנו קורה בעקבות מה שצריך להחזיר את היהודים בתשובה, כדי שתהיה רפואה למכה של המן שתבוא בפרק הבא: כְּשֹׁ֕ךְ חֲמַ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ כיון שהוא נקם בושתי, נרגעה החמה הפנימית שלו והוא כבר לא כעס. ולכן זָכַ֤ר אֶת־וַשְׁתִּי֙ ולא הצליח להוציא אותה מהראש שלו, למרות שממוכן יעץ לו שימצא את "רעותה הטובה ממנה", הוא ידע שזה כמעט בלתי אפשרי, למצוא מישהי שתהיה יפה כמוה.
והפסוק הזה מסתדר הכי טוב אם נאמר שהוא לא הרג אותה, ולכן מצד עצמו הוא היה רוצה להחזיר אותה להיות מלכה, אבל זכר גם וְאֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֔תָה שהיא מרדה בו מול כולם, ולכן כולם יודעים מזה והוא לא יכול להחזיר אותה. וגם וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נִגְזַ֖ר עָלֶֽיהָ: שנכתב כבר בתור חוק בדתי פרס ומדי, והמלך לא יכול לעבור על החוק.
ולכן הוא היה בצרה ולא היה לו פתרון. וַיֹּאמְר֥וּ נַעֲרֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מְשָׁרְתָ֑יו ולא היועצים, כי היועצים לא היו מבינים מה הבעיה, כי העמים והשרים עוד לא ראו את יופיה, ורק נערי המלך משרתיו ידעו כמה היא יפה, ושהמלך לא יוכל למצוא בקלות מישהי שתשתווה לה. ולכן יעצו לו
יְבַקְשׁ֥וּ לַמֶּ֛לֶךְ כלומר שיודיעו שזה לצורך המלך, ואז הרבה ירצו לבוא מעצמן, כדי להיות אשתו של המלך נְעָר֥וֹת בְּתוּל֖וֹת טוֹב֥וֹת מַרְאֶֽה: כלומר שהרושם שהמראה שלהן עושה, טוב באופן יחסי לאחרות. וכל מי שחושבת שהיא עונה להגדרה יכולה לבוא ולנסות להיות המלכה. ואחרי שיבואו כל מי שרוצה לבוא מרצון וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֘ כדי לקחת בכח את מי שלא רצתה לבוא בְּכָל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ כי כדי למצוא מי שתשווה לוושתי צריך את הנערה הכי יפה בכל העולם וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כָּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה כלומר כל מי שטובת מראה בעיני מישהו תלקח אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ כדי שאחשורוש יוכל להשוות ביניהן, ולקחת בוודאות את היפה ביותר בכל העולם
אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים כך שהן כולן יהיו נשים של אחשורוש, גם מי שלא תבחר. וכך גם אם לדעת מישהו, האשה שהמלך יבחר לא תהיה הכי יפה בעולם, אז גם האחרות הן נשים של אחשורוש. ויאספו אותן אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שיודע מה נחשב יפה בעיני המלך,
והוא ידאג להביא אליו את הטובות מביניהן. והוא שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים שישמור על אלו שלא רצו לבוא, כדי שלא יברחו.
וְנָת֖וֹן תַּמְרוּקֵיהֶֽן: כדי להשוות את הנתונים החיצוניים, כך שכולן יבחנו באותם תנאים וְהַֽנַּעֲרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ שלדעתו האישית היא היפה ביותר בעולם תִּמְלֹ֖ךְ תַּ֣חַת וַשְׁתִּ֑י וכאן כבר יהיה ברור שהיא מלכה רק בגלל היופי שלה, ושאין לה שום סמכויות וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ כי הוא היה קיצוני בתאווה שלו, ומצא חן בעיניו שכל הנשים היפות בעולם יהיו שלו וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן: כלומר להודיע שמחפשים אשה למלך ובהמשך להפקיד פקידים.
אבל כאן אנחנו צריכים שוב לעצור ולהסתכל על הרמזים.
למי שמכיר את התנ"ך, הפסוקים האחרונים שקראנו אמורים להזכיר מקרה אחר.
הלשון של הפסוקים שקראנו עכשיו נלקחה מהפסוקים בבראשית, כשיוסף בא לפני פרעה ופותר לו את החלום.
למשל: אצלנו נאמר "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו", ושם נאמר "יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ", אצלנו כתוב "ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה" ושם כתוב "ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה", אצלנו כתוב "ויטב הדבר בעיני המלך", ושם כתוב "ויטב הדבר בעיני פרעה",
וההשוואה בין הסיפור שלנו לסיפור של יוסף לא נעצרת כאן, אלא ממשיכה לאורך כל המגילה, אצלנו כתוב "ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי", ושם כתוב "ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף". אצלנו כתוב "וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" ושם כתוב "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך". אצלנו כתוב "ומרדכי יצא מלפני המלך", ושם כתוב "ויצא יוסף מלפני פרעה". אצלנו כתוב "קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משומרי הסף", ושם כתוב "ויקצוף פרעה על שני סריסיו על שר האופים ועל שר המשקים". אצלנו נאמר "ויתלו שניהם על עץ", ושם נאמר "ויתלה אותך על עץ", אצלנו כתוב "ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם", ושם כתוב "ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה". אצלנו כתוב "עשה משתה לכל שריו ועבדיו", ושם כתוב "ויעש משתה לכל עבדיו". אצלנו כתוב "וכאשר אבדתי אבדתי", ושם כתוב "ואני כאשר שכולתי שכלתי". ויש עוד הקבלות.
אבל אם נשים לב הסיפור בעצמו מאוד דומה. בשני המקרים יש: נער יהודי יתום מאם, או נערה יהודיה יתומה מאב ואם, שמגיעים בניגוד לרצונם לארמון המלוכה, ומצילים את עם ישראל, זה מהרעב, וזו מהגזרה של המן.
וזו הסיבה שהמגילה מקבילה כל כך לסיפור של יוסף, כי אחד הדברים הכי בסיסיים שהמגילה רוצה לומר לנו, הוא שהקב"ה מכין רפואה למכה, ושגם דברים שנראים לנו כמו צרות ודברים רעים, הרבה פעמים באים כדי להביא את ההצלה בהמשך. וזו הדרך שה' פועל בעולם.
אבל לא יכלו לכתוב את זה בפירוש במגילה, כי אז יהיה מובן מזה, שה' מפעיל את אחשורוש, ושולט עליו ועל כל מה שקרה, ולכן הפנו אותנו לסיפור של יוסף, שבו זה כתוב בפירוש: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם: כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר: וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה: וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם."
וכך גם נבין אצלנו, שכל מה שאסתר הגיעה לבית המלוכה, בניגוד לטובתה, היה הכנה להצלה שתגיע רק כמה שנים מאוחר יותר, ורק אז אפשר יהיה להבין שה' שלח אותה לשם.
אבל עוד יותר מזה, אנחנו יודעים שיוסף בעצמו לא הבין את כל הסיפור, לפחות לא בגלוי, ומאחרי זה היתה תכנית עמוקה עוד יותר של "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִֽהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַֽעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָֽה". והצרה עצמה של הרעב, יחד עם ההצלה ממנה על ידי יוסף, באו רק כדי לקדם את התכנית להוריד את ישראל למצרים. ויש כאן הסתר בתוך הסתר.
ואותו דבר במגילה שלנו, הצרה עצמה של הגזירה של המן באה כדי להחזיר את עם ישראל בתשובה, ולשלוח אותם לבנות את בית המקדש.
ובשביל זה צריך גם את הצרה של המן וגם את הרפואה על ידי אסתר. ואת הרמז הזה הכניסה המגילה בצורה הכי מרוכזת דווקא כאן, עוד לפני שאסתר נלקחת לבית המלך, כדי לומר לנו שכבר העצה של הנערים היתה בהשגחה מאת ה', כדי לגלגל שאסתר תגיע לבית המלך ותציל את עם ישראל.
ואחרי שהבנו את הרמז הזה, אפשר להמשיך, ולפגוש את מה שיש למגילה לומר על הדמות של מרדכי: ס אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י כלומר בן לממלכת יהודה הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה ולמרות שאסתר היתה נלקחת, גם אם הוא היה חי במדינה אחרת, ה' שתל אותו מראש בשושן, כי הוא מיועד כבר מראש להצלה הזו, וזה יעזור לו להבין שה' מוביל את התכנית, והוא לא נמצא כאן במקרה. וּשְׁמ֣וֹ מָרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י חוץ מהשם של אבא שלו מזכירים כאן עוד שני דורות, ולא נראה שהם סבא וסבא – רבא שלו אלא אנחנו חוזרים אחורה בהסטוריה, ואומרים שהוא מצאצאי שמעי בן גרא, שדוד השאיר בחיים, ותבין שכבר אז הקב"ה דאג ששמעי ישאר בחיים, כדי שמאות שנים אחר כך יוולד ממנו מרדכי, שיציל את עם ישראל והוא גם בֶּן־קִ֖ישׁ שהוא אבא של שאול, ואת השם של שאול עצמו לא רצו לכתוב כאן בפירוש. אבל מה שחשוב לראות שמרדכי בא להשלים את המלאכה של שאול, ששאול נלחם בעמלק אבל לא הרג את אגג מלך עמלק, ולכן יבואו מרדכי ואסתר מזרעו ויהרגו את המן האגגי.
והוא אִ֥ישׁ יְמִינִֽי: כלומר מבנימין שהיתה חלק מממלכת יהודה.
וחשוב לומר גם את זה, כי בנימין הם אלו שמיועדים לטפל בעמלק, כיון שכל השבטים השתחוו לעשיו, הסבא של עמלק, כשיעקב חזר מחרן לארץ, חוץ מבנימין שעוד לא נולד אז. וכך גם "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".
והוא מתאים לתפקיד, גם כי אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם והוא עוד ראה את בית המקדש הראשון, ואת העם בארץ ישראל, לפני הגלות, ולכן הוא יודע מה העיקר בסיפור הזה, ולא מתרגש כל כך מהגזירה של המן אלא יכול להבין שהיא נועדה לפתור את הבעיה של בית המקדש שלא נבנה.
ולא סתם גלה מירושלים אלא עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה לא כתוב עם יכניה אלא עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה. כלומר עם כלי המקדש שגלו כשיכניה גלה, ולכן הוא יודע לשים לב, שהבעיה העיקרית הם כלי המקדש ששתו בהם במשתה של אחשורוש, ושעוד לא חזרו כולם לארץ, ושהנבואה לגביהם עוד לא הושלמה.
ועוד יתרון אחד יש לו אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל: שהוא כבר הספיק לראות את נבוכדנאצר מחריב את המקדש, ואת בבל בשיא הכח שלה, ולראות אותם גם נופלים. ואת הנבואות מתגשמות,
ולכן הוא לא נבהל כל כך מהר מרשעים שמצליחים. וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן כמו אומנת, כלומר מי שסומך בידיים שלו את התינוק כשאמא שלו לא יכולה אֶת־הֲדַסָּ֗ה שזה השם העברי שלה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ שזה השם שנתנו לה כשלקחו אותה אל אחשורוש, כדי שלא ידעו את עמה ואת מולדתה. והשם נגזר מהסתר, כי היא מסתירה את המוצא שלה, אבל השם הזה לא נשמע דוקא שם יהודי ולא יחשוף אותה. והיא היתה בַּת־דֹּד֔וֹ והוא היה אומן שלה כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם שמסיבה כל שהיא שניהם מתו סמוך ללידה שלה ולכן היא גדלה אצלו וְהַנַּעֲרָ֤ה כלומר כשגדלה ונהיתה נערה, היתה יְפַת־תֹּ֙אַר֙ וְטוֹבַ֣ת מַרְאֶ֔השלא רק הרושם שעשתה היה טוב יחסית לאחרות, שזה יכול להיות רושם מטעה, גם כלפי מי שהכיר אותה הרבה זמן, היה לה יופי ייחודי משלה. וכאן היה צריך לומר שבהשמע דבר המלך ודתו לקחו אותה. אבל הפסוק חוזר אחורה ואומר וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ לְבַֽת: ולכן כאן נמצא רמז, כי כבר אמרנו שכשאביה ואמה מתו מרדכי לקח אותה אליו. ולמה חזרנו שוב לספר שמרדכי לקח אותה?
אלא שכאן רמזו לנו, שמרדכי גידל אותה כל זמן שהיא היתה קטנה, וכשגדלה והיתה נערה, הוא התחתן איתה כדי להמשיך ולפרנס אותה,
כמו שעשו, למשל, אברהם ונחור שהתחתנו עם שרה ומילכה, הבנות של הרן, אח שלהם שמת, כדי לפרנס אותן.
וכדי לרמוז לנו את זה, הקדימו את מה שהיא היתה נערה יפת תואר וטובת מראה, למה שלקחה מרדכי, ואמרו שוב "לקחה מרדכי לו", כדי להבהיר שהיו שני שלבים בלקיחה הזו, אחד כשהיתה תינוקת, ואחד כשגדלה.
והשתמשו במילה לקיחה, כי בתנ"ך לקחת אשה, זה כמעט תמיד להתחתן,
וציינו שהיא בת דודו, למרות שזה פרט חסר חשיבות הסטורית, כדי לומר שהם היו יכולים להתחתן זה עם זו. וכמובן שהדבר הזה לא יכל להכתב בפירוש לעיני אחשורוש, ומצד שני הוא חשוב לנו להמשך ולכן רמזו אותו. וַיְהִ֗י בְּהִשָּׁמַ֤ע דְּבַר־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְדָת֔וֹ כלומר שבהתחלה רק אמר המלך שכל מי שרוצה תבוא, ואז כמובן שאסתר לא באה, אבל אחר כך הוא הוציא חוק שחייבים לבוא, וגם אז אסתר לא באה מרצונה, וכיון שמהמשך המגילה רואים שהיא נלקחה שלש שנים אחרי המשתה, צריך לומר שהיא התחבאה כל הזמן הזה כדי שלא ימצאו אותה. וּֽבְהִקָּבֵ֞ץ נְעָר֥וֹת רַבּ֛וֹת מרצונן שהן רצו להיות המלכה,
ואלו שבאו מרצונן באו אֶל־שׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה ולא צריך היה לכלוא אותן בבית הנשים ובאו רק אֶל־יַ֣ד הֵגָ֑י ולא היה צריך שישמור עליהן, ולמרות שבכל מדינה יכלו לחשוב על מישהי שהיא יפה, רק כי היא יפה יחסית לבנות המדינה ההיא, אבל בשושן שהתקבצו כל כך הרבה נערות יפות מכל העולם, לא היו לוקחים את אסתר אם היא לא היתה מהיפות ביותר בעולם. ולמרות כל זה וַתִּלָּקַ֤ח אֶסְתֵּר֙ בכח אֶל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ עצמו כדי לשמור עליה שהיא לא תברח. כי היה ברור שהיא לא תישאר מרצונה אֶל־יַ֥ד הֵגַ֖י שֹׁמֵ֥ר הַנָּשִֽׁים: ולא סתם הגי, כי הוא היה צריך לשמור עליה שהיא לא תברח.
אבל הגי היה זה שראה את כל הנשים והוא היה צריך למיין אותן, והוא גם ידע מה אחשורוש מחפש ולכן וַתִּיטַ֨ב הַנַּעֲרָ֣ה בְעֵינָיו֘ כי הוא הבין שהיא סוף סוף מתאימה באמת למלך וַתִּשָּׂ֣א חֶ֣סֶד לְפָנָיו֒ אין ביטוי כזה בתנ"ך לשאת חסד, והכוונה שהיא נשאה עליה משא, בניגוד לרצונה, של תכונה שגרמה לאנשים שפוגשים אותה, לרצות לעשות איתה חסד. אלא שהם לא יכלו לשחרר אותה, וכל החסד שהם ידעו לעשות לה, זה אצל הגי לשפר אותה שתתאים למלך, ואצל אחשורוש לבחור בה למלכה. וכמובן שה' שם עליה את המשא הזה, כדי שהיא תהיה המלכה, למרות שהיא לא מבינה בשלב הזה מה טוב בזה. וַ֠יְבַהֵל אֶת־תַּמְרוּקֶ֤יהָ כיון שהגי הבין שיתכן ויש לו את המלכה, הוא לא חיכה איתה, אלא הבהיל את כל מי שצריך במערכת כדי לקדם את התור שלה, ולהתחיל מיד את השנה של התמרוקים שלה וְאֶת־מָנוֹתֶ֙הָ֙ של האוכל המתאים כדי שהיא תהיה בריאה לָתֵ֣ת לָ֔הּ כלומר שהוא נתן והיא בחרה מה לקחת, כך שהיא יכלה לאכול כשר בלי לחשוף בזה את המוצא שלה וְאֵת֙ שֶׁ֣בַע הַנְּעָר֔וֹת הָרְאֻי֥וֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ אין בתנ"ך מילה כזו "ראוי". והכוונה שראו אותן, כלומר בחרו אותן במיוחד בשבילה, שיתאימו לה, כי הן באות איתה אל המלך.
ולמרות שכל מי שבאה, קיבלה נערות מהעם, שיבואו איתה, כי בבית המלוכה לא היו מספיק נערות לתת שבע נערות לכל מי שבאה, אסתר קיבלה את שלה מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ כך שהן ידעו גם איך נכון להתנהג וַיְשַׁנֶּ֧הָ וְאֶת־נַעֲרוֹתֶ֛יהָ לְט֖וֹב בֵּ֥ית הַנָּשִֽׁים: כי הוא ידע בדיוק מה המטרה, ולמרות שכולן קיבלו את אותו טיפול כדי שיהיו שוות ביניהן, לאסתר, שנשאה חסד לפניו, הוא נתן טיפול אחר, שנתן לה יתרון, לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ מולדת זה המשפחה שבה היא נולדה וגדלה, כלומר משפחת מרדכי. וזה מיותר, כי הרי אם היא היתה אומרת את המשפחה שלה, ידעו גם מאיזה עם היא, ולכן ברור שגם כאן יש רמז ל"ארץ מולדתה" כלומר לארץ ישראל שגם היא נקראת מולדת, כיון שהמשפחה שלה באה משם.
ולא תגיד לא שהיא יהודיה, ולא שבאה מארץ ישראל, שזה יכול להיות גם אם היא לא יהודיה אלא שומרונית,
ואסתר לא ידעה למה לא לומר, אלא רק כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד: וכאן המקום לומר על מרדכי שהתכונה שמייחדת אותו זה שהוא מדוייק לגמרי, וכל הזמן הוא מנסה להבין מה הקב"ה רוצה, ולא מה שנראה במבט חיצוני, ורק לפי זה הוא פועל.
עד כדי כך, שגם אחרי שנגזרה השמדה על כל העם, רק בגלל שהוא לא השתחווה להמן, הוא ממשיך, ולא קם ולא זע ממנו, ולא מתפעל, כי ברור לו שזה מה שנכון לעשות.
וכאן מרדכי מסתכל במצב, ומבין שאם אסתר נלקחה אל המלך, זה כי הולכת לצאת לעם ישראל איזה הצלה מהענין הזה, כמו יוסף במצרים. וההגיון הכי פשוט, שכיון שהמלכה קרובה למלך, יוודעו לה דברים שרוצים לעשות לעם ישראל, או דברים שרוצים לעשות בארץ ישראל לבית המקדש, והיא תוכל להעביר את המידע. אבל אם ידעו שהיא יהודיה או מארץ ישראל, דווקא את הדברים האלו לא יאמרו לידה. ולכן הוא דואג שלא ידעו לא את זה ולא את זה. וּבְכָל־י֣וֹם וָי֔וֹם מָרְדֳּכַי֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ לִפְנֵ֖י חֲצַ֣ר בֵּית־הַנָּשִׁ֑ים כלומר הולך לכאן ולכאן כדי לנסות ולהשיג מידע ממי שיוצא לָדַ֙עַת֙ אֶת־שְׁל֣וֹם אֶסְתֵּ֔ר כמו כל מי שבתו היתה שם, אבל במסווה הזה להבין וּמַה־ יֵּעָשֶׂ֖ה בָּֽהּ: למה הקב"ה שם אותה שם ומה המשימה שלה, שבזה מרדכי מבין מעבר לאדם רגיל. ולא רק מרדכי, אלא גם אסתר מצליחה להשאר מדוייקת, וכדי לראות את זה, ואת איך שה' מגלגל שהיא תהיה מלכה, מסבירים לנו איך התנהל בית הנשים. וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ כאן היה צריך לומר "את כל אשר תאמר ינתן לה", אלא שמוסיפים במאמר מוסגר מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כלומר שאסתר היתה מנותקת ממרדכי כבר שנה שלמה שבה היא נמצאת בבית הנשים כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מרוקיהן שהם החוק של תמרוקי הנשים שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים: ואחרי שאסתר כל כך הרבה זמן מתעסקת, גם אם בעל כרחה, בתמרוקים ובשמים, היה הגיון שהיא קצת תשכח את הבית, ותתחבר יותר לאווירה. ואולי באמת לכן אחשורוש דאג שזה יקח כל כך הרבה זמן וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ בלי שיש לה יכולת להעדיף את עצמה בצורה חיצונית, כי כולן מקבלות את אותו טיפול.
אבל אצל אסתר היו שני דברים שונים מהרגיל, אחד מצידה ואחד מצד הקב"ה, כי דבר אחד היה נתון בכל התהליך הזה לבחירתה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֜ר יִנָּ֤תֵֽן לָהּ֙ לָב֣וֹא עִמָּ֔הּ כדי שהיא תבוא שמחה אל המלך, היא יכלה לבקש כשהיא הולכת אליו, כל מה שתרצה שילווה אותה מִבֵּ֥ית הַנָּשִׁ֖ים עַד־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ: ולשם היא כבר תכנס בלי אותם דברים.
כדי שכולן יגיעו שמחות, וכל אחת הרי שמחה מדברים אחרים. ואצל אסתר זה היה אחרת כמו שנראה.
ודבר שני שהיה שונה אצלה הוא צורת הבחירה שהיתה עד אז בָּעֶ֣רֶב׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּקֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַנָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י כי מעכשיו היא לא רק מיועדת להיות אשתו של המלך, אלא נחשבת אשה שלו לגמרי אֶל־יַ֧ד שַֽׁעַשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים כלומר הנשים שהן לא המלכה ממש אלא במדרגה נמוכה יותר. והיא תחיה בארמון בכבוד ועושר אבל לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כי היא לא נבחרה, והיא רק רשמית אשתו כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛הּ הַמֶּ֖לֶךְ ובחר בה שהיא תהיה המלכה וְנִקְרְאָ֥ה בְשֵֽׁם: כלומר נראה שאחשורוש לא התכוון לבחור במקום מי הכי יפה, כי יש עוד הרבה נשים שהוא לא פגש. ולכן הוא היה רושם מי הכי יפה עד עכשיו, וכשהיתה יפה ממנה, הוא היה מוחק את הראשונה וכותב את השם של השניה, במטרה שבסוף הוא יבדוק מה השם שנשאר אחרון, ויקראו לאשה הזו מבית הנשים להיות המלכה. ואצל אסתר גם זה היה אחרת כמו שנראה.
וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מָרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת יש כאן עצירה בסיפור ופתאום חוזרים על כל התארים שלה. מה משנה לנו עכשיו שהיא בת דוד של מרדכי? או שהוא לקח אותה לו לבת? כבר אמרנו את שני אלו קודם. ובמיוחד קשה שפתאום מזכירים את השם של אבא שלה "אביחיל". וכשהצגנו אותה בהתחלת הפרק לא אמרו את השם שלו.
ומילא היו אומרים את כל זה כשאחשורוש ממליך אותה, אז אולי צריך את כל התארים שלה שוב, אבל למה דווקא כאן, כשהיא נלקחת אליו?
אלא שמבחינה יהודית, כאן הנקודה הכי נמוכה במגילה. כשנגיע לגזירה של המן, אנחנו מבינים שהיא לא תתקיים בסוף, ושבזכותה יחזרו בתשובה, אבל קשה לנו להבין, למה כדי להציל את עם ישראל, הקב"ה בחר שאשה יהודיה תצטרך להתחתן עם גוי.
ומזה היא לא תינצל, גם אחרי הנס היא תשאר נשואה לאחשורוש, והיא לא תוכל אפילו לספר לילדים שלה שהם יהודים, כי הם הולכים להיות מלכי פרס ומדי, ולמעשה היא יוצאת מהעם היהודי.
ולכן מדגישים כאן, שמבחינת הקב"ה, כאן, כבר בשלב של העבירה, היא עושה את התפקיד שלה בעולם, שדרכו היא תציל את עם ישראל,
ולכן היא לא נמחקת בזה מהעם היהודי, ואיתה גם כל הזכר של אבא שלה, אלא דווקא כאן היא קוראת בעולם את השם של אבא שלה, שישאר לדורות גם הוא, כאבא של אסתר המלכה שהצילה את העם היהודי.
זה מה שחשוב לומר כאן מצד הקב"ה, ומצידה, חשוב לומר שהיא מהמשפחה של מרדכי, ופועלת לפי ההגיון של מרדכי ולכן מבינה בעצמה, שכנראה שהקב"ה מוביל את המהלך הזה, ולכן היא לא מנסה להתנגד לו בכח,
ומצד שני "אשר לקח לו לבת", היא אשה נשואה, ולכן היא גם לא משתפת פעולה מצידה בשום דבר. ובזה מתבטא הדיוק שלה שכשהגיע תורה לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר בניגוד למקובל, כי היא מצד עצמה לא משתפת פעולה בכלל, והיא לא רוצה להיות שם, למרות שכבר היתה שם שנים עשר חודש, בתמרוקי הנשים, והיא בכלל לא רוצה לבוא שמחה.
אבל מצד שני היא לא ניסתה להתנגד למה שהקב"ה מצידו מוביל ולכן כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י מה שהוא אמר לה שיבוא איתה היא לא התנגדה, כי זה לא מצידה, ומה שהקב"ה מוביל היא לא מתנגדת. וזה כנראה רק שיפר את מצבה כי הוא סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ ויודע מה המלך רוצה. ועדיין הוא היה צריך להיות שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים כי אם הוא לא היה שומר עליה גם עכשיו, היא היתה בורחת וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיהָ: שכיון שהיתה כל כך מדויקת, חוץ ממה שהיא מצאה חן בעיני הגי ואחשורוש, היא מצאה חן גם בעיני ה', שמשגיח עליה ורואה אותה, ומתכוון לפעול דרכה וַתִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר בכח. כי היא לא היתה מוכנה ללכת מעצמה אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔וֹ כי מבחינת הקב"ה, כבר כשהיא נלקחת, זה כי היא מיועדת למלך אחשורוש. גם אם לנו קשה להבין את זה בשלב הזה, ומיועדת אל בית מלכותו, כלומר להיות מלכה. ולכן גם נלקחה בַּחֹ֥דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת שהוא החודש שהתחיל המצור על ירושלים, ולכן בגלוי גם לאסתר זה היה סימן רע, אבל בנסתר כיון שיבנה בית המקדש, יהפכו צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי לששון ולשמחה ולמועדים טובים כמו שאומר הנביא זכריה, וכאן מתחיל ההיפוך הזה. כי לאחר מעשה נדע שכאן התחילה ההצלה, שתביא לבנין בית המקדש.
וזה היה בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְמַלְכוּתֽוֹ: שזה מספר של קדושה.
והקב"ה דאג שבניגוד למקובל עד אז וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכָּל־הַנָּשִׁ֔ים שכבר היו לו וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו שנשאה עליה על כרחה את משא החן, שמצאה חן בעיניו, והחסד שהוא רצה לעשות איתה, אפילו יותר מִכָּל־הַבְּתוּלֹ֑ת שעוד לא היו אצלו. ולכן הוא לא רק כתב את השם שלה, אלא מיד וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי: בתור המלכה המיוחדת לו. והיה ברור לו שאין טובה ממנה.
וכדי שידעו כולם שיש מלכה חדשה וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכָל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו שהם צריכים לדעת מי המלכה החדשה אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וכדי לפרסם בעולם שיש מלכה וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה שהוא הניח להם, באופן זמני, מהמיסים, בהתאם לאידיאולוגיה שלו, כדי שיהיה להם ברור, שמה שיש מלכה חדשה, זה טוב להם, ומספק את הרצונות שלהם. ולא רק שהוא לא לוקח מהם מיסים, אלא גם וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ: שנתן להם מתנות מהמשתה כדי שיראו שהם מרוויחים מזה שיש מלכה חדשה
וּבְהִקָּבֵ֥ץ בְּתוּל֖וֹת שֵׁנִ֑ית וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ: לפסוק הזה ולפסוק הבא "אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה" אין פירוש פשוט, כי מה הקשר בין הקבצות הבתולות למה שמרדכי יושב בשער המלך,
וכבר אמרנו שאסתר לא מגדת מולדתה ואת עמה, ולמה לומר את זה שוב? ולמה לציין שעושה את מאמר מרדכי?
אלא שגם כאן זה רמז עמוק מספיק כדי שלא ישימו אליו לב אצל המלך, ורומז שכיון שאסתר נלקחה למלך בניגוד לרצונה, ולא באה מרצון, היא לא היתה צריכה להתגרש ממרדכי והמשיכה להיות אשתו.
ולכן נאמר דבר ראשון שבתולות נקבצו שנית, כי הרי אחשורוש לא סיים את הניסוי, ולמרות שהוא כבר בחר את אסתר הוא לא הפסיק את ההשוואה. ולכן ממילא הוא לא קרא לאסתר אלא רק לעיתים רחוקות, וכמו שהיא תאמר "לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלשים יום",
ודבר שני מרדכי עבר לשער המלך, שזה החלק בארמון שבו יש שופטים ויועצים, וכשאזרח רוצה להגיע לארמון הוא בא לשם, ומרדכי קיבל שם משרה כאחד מהיועצים של המלך או העבדים שלו כדי להיות קרוב לאסתר. ולמרות שאסתר לא יכלה לצאת מהארמון, אבל שער המלך הוא חלק מהארמון ולשם היא יכלה לבוא. וכיון ש אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י כאן אומרים קודם "מולדתה" ורק אז "עמה" כלומר מולדתה ממש שהיא לא אומרת מה המשפחה שלה. ואפילו לא מה העם שלה, ממילא אף אחד לא חושד שיש קשר בינה לבין מרדכי ולכן וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ: שזה קוד לכך שהיא ממשיכה להיות אשתו ס
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כאן היה חשוב שיקרה מקרה שיתן למרדכי זכות, דווקא בגלל שהוא יושב בשער המלך, כי הרי מה שהוא יושב בשער המלך, הולך לגרום לגזירה של המן להשמיד את כל היהודים, ולכן צריך היה שהקב"ה יגלגל לו, לפני זה כבר, זכות ממה שהוא יושב בשער המלך, כדי שהוא יבין מזה שהבעיה היא לא מה שהוא לא השתחווה להמן בגלל שהוא בשער המלך, אלא בעיה עמוקה יותר, ומה שהוא לא משתחווה זה הפתרון.
קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שהיה להם כעס עקיף על אחשורוש. ולא שהם רצו להחליף אותו ולמלוך, כי הם היו סריסים אבל נמאס להם ממנו. והם שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף ששומרים מי נכנס אל המלך ומי לא ויכלו לדאוג שיכנסו להרוג אותו וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ: כלומר חיפשו דרך, וכנראה לצורך זה חיפשו עוד אנשים בשער המלך שישתתפו איתם וכך וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמָרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי: למרות שלא היה ידוע על קשר ביניהם, אבל אמרה שאחד בשם מרדכי אמר לה. ובעתיד זה יוכל לשמש כהוכחה לקשר ביניהם אם יהיה צורך כזה.
אלא שכאן צריך לשאול, שזה הרי לא הגיוני. ואם מרדכי יודע שיש קשר נגד אחשורוש, הוא צריך לאפשר לו להצליח, כי אחשורוש הוא מלך רשע, והוא עצר את בנית בית המקדש, והוא לקח את אסתר, ועוד רגע נראה שהוא גם יאפשר להרוג את כל היהודים.
ואם הוא יהרג יהיה רק טוב. אלא שגם זה חלק מהדיוק של מרדכי. מרדכי לא עושה חשבונות לנסות להבין מה יוביל למה, כי הוא יודע שהחשבונות של הקב"ה מסובכים הרבה יותר, אלא הוא רק שואל את עצמו מה הקב"ה רוצה ממנו. וכיון שהקב"ה זימן לו את האפשרות להציל את אחשורוש, כנראה שזה מה שה' רוצה ממנו ואת זה הוא עושה,
אפילו שמצד החשבונות הרבים של בני אדם, נכון יותר לתת לאחשורוש למות, אבל אם זה מה שה' היה רוצה הוא לא היה צריך לגלות את זה למרדכי, והיה מספיק שבגתן ותרש יצליחו במזימה שלהם, גם בלי שמרדכי ידע מזה.
וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א כי לא סמכו על מרדכי, אלא בדקו ובאמת גילו שיש מזימה כזו וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ כדי לפרסם לכולם מה קורה למי שמורד במלך וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: פ אבל מרדכי לא קיבל כלום. ולמה? כי זו האידיאולוגיה של אחשורוש, שאם לכולם יהיה טוב בממלכה לא ירצו למרוד. ואם המלכות טובה לכולם, הם מעצמם ילכו וילשינו על מי שמנסה למרוד ויעצרו אותו.
וכיון שמרדכי יושב בשער המלך, והוא מכובד, ויש לו כל מה שהוא צריך, זה מאוד מובן שהוא מלשין על בגתן ותרש ומונע את ההפיכה, כי הוא לא רוצה לאבד את מה שיש לו. ולכן הוא לא צריך פרס, זה בסך הכל הוכחה של השיטה,
ולכן זה נכתב בספר דברי הימים שמונח לפני המלך כהוכחה של השיטה שלו, אבל למרדכי לא צריך לתת שום דבר.
וכאן צריך להזכיר שהפסוקים האלה מזכירים, את מה שפרעה קצף על שני סריסיו, על שר האופים ועל שר המשקים, כדי לומר לנו שכמו אצל פרעה, שכל הסיפור עם הסריסים התגלגל כדי להביא בסופו של דבר את יוסף אל פרעה, למרות שזה מקרה רחוק וקודם בהרבה, כך גם אצלנו זה מקרה מקדים, שנועד כדי שלמרדכי תהיה זכות אצל המלך כשיצטרכו, בעוד כמה וכמה שנים. ולכן גם, בהשגחה, הוא לא קיבל שום דבר עדיין.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
מגילת אסתר פרק י | ונשאר לנו רק להבין מה קרה בסוף עם האידיאולוגיה של אחשורוש. שהרי הוא חשב שהוא יוכל למנוע...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ח | | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא מיד, כי אחשורוש ידע מה אסתר באמת רוצה, ואת זה הוא לא יכל לתת לה, ולכן...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ה | | וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י עדיין תוך כדי הצום וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר
מגילת אסתר פרק ד | | הפרק הזה נראה פשוט, אבל יש בו כמה שאלות לא קלות בפשט, שמראות שכנראה הפירוש שלו...
מתוך סדרת השיעורים:
חמאה ודבש - פירוש פשט על מגילת אסתר