הקדמה
מגילת אסתר ידועה לכל, אבל אין בית מדרש בלא חידוש. מאמר זה יעסוק בשש שאלות על שלושת הפרקים הראשונים במגילה, וברקע למגילה, ומתוך כך יגלה מבט חדש על המגילה.
השאלות
א. על אחשורוש
- מדוע עשה אחשורוש משתאות אלה, ומדוע דווקא עכשיו?
ב. על מרדכי
- מדוע ציוה מרדכי לאסתר שלא תגלה את עמה ואת מולדתה?
- מדוע גילה מרדכי לאחשורוש על בגתן ותרש? האם לא היה עדיף שאחשורוש ימות, ואסתר תצא לחופשי? במיוחד לשיטה שאסתר היתה אשתו של מרדכי (מגילה יג ע"א)!
ג. על ההשגחה
- מדוע העניש ד' את ושתי כאשר סירבה לבוא לפני אחשורוש? והרי לכאורה נהגה בצניעות שמאנה לבוא להראות את יופיה לכל העמים!
- מדוע נתן ד' להמן הרשע להגיע לגדולה כזו שכולם כורעים ומשתחווים לו?
- מדוע איפשר ד' להמן ולאחשורוש לגזור גזירה נוראה כל כך על עם ישראל?
ניתן לחלק את השאלות לצמד שאלות לכל אחד משלושת הפרקים הראשונים:
על פרק א: מדוע עשה אחשורוש משתאות דווקא כעת, ומדוע העניש ד' את ושתי דווקא כעת?
על פרק ב: מדוע מרדכי אמר לאסתר שלא תאמר את עמה ואת מולדתה, ומדוע הוא גילה לאחשורוש על מזימת בגתן ותרש?
על פרק ג: מדוע רצה ד' לתת שכר טוב להמן, ומדוע רצה ד' להעניש את עם ישראל?
כדי לענות על השאלות הללו נשאל שאלה נוספת על הרקע למגילה: מתי בדיוק היא התרחשה?
א. הרקע למגילת אסתר
1. הסבר רש"י
כתב רש"י בתחילת המגילה (א, א): "ויהי בימי אחשורוש - מלך פרס היה, שמלך תחת כורש, לסוף שבעים שנה של גלות בבל".
יש לשאול: מתי בדיוק היה הדבר, ומה היה אז המצב המדיני והרוחני של עם ישראל?
2. הפסוקים בסוף ספר דברי הימים
תשובה לדבר נמצאת בסוף ספר דברי הימים (ב פרק ל"ו). כך נאמר שם:
כ. "ויגל השארית מן החרב אל בבל, ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מְלֹך מלכות פרס.
כא. לְמַלאוֹת דבר ד' בפי ירמיהו, עד רצתה הארץ את שבתותיה, כל ימי השמה שבתה, לְמַלאוֹת שבעים שנה.
כב. ובשנת אחת לכורש מלך פרס, לכלות דבר ד' בפי ירמיהו, העיר ד' את רוח כורש מלך פרס, ויעבֵר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר:
כג. כה אמר כורש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי ד' אלקי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו ד' אלקיו עמו וְיַעַל".
אם כן, בסוף שבעים שנות גלות בבל היתה הצהרת כורש, שהרשתה לישראל לעלות לירושלים, ולבנות את בית המקדש!
ספר דברי הימים אינו מספר מה קרה בעקבות הצהרת כורש, כיון שספר דברי הימים מספר על דברי הימים של מלכי יהודה, ומלכות יהודה בטלה עם גלות צדקיהו וחורבן הבית, אלא, שכדי לא לסיים בפורענות, דילג ספר דברי הימים עד להצהרת כורש, ושם הוא הסתיים. במקום שבו הוא הסתיים, מתחיל ספר עזרא, ושם מסופר מה קרה בעקבות הצהרת כורש.
3. הפסוקים בתחילת ספר עזרא
כך כתוב שם בפרק א':
א. "ובשנת אחת לכורש מלך פרס, לכלות דבר ד' מפי ירמיה, העיר ד' את רוח כֹּרש מלך פרס, ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר:
ב. כה אמר כֹּרש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי ד' אלקי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה.
ג. מי בכם מכל עמו, יהי אלקיו עמו, וְיעל לירושלם אשר ביהודה, וְיבן את בית ד' אלקי ישראל, הוא האלקים אשר בירושלם.
ד. וכל הנשאר מכל המקֹמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלקים אשר בירושלם.
ה. ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלְוִיִם, לכל העיר האלקים את רוחו לעלות לבנות את בית ד' אשר בירושלם.
ו. וכל סביבֹתיהם חִזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות, לבד על כל התנדב".
אם כן בני ישראל עלו לירושלים, והתכוונו לבנות את בית המקדש!
האם הם הצליחו?
4. הפסוקים בהמשך ספר עזרא
כך נאמר שם בפרק ג':
א. "וַיִגַע החדש השביעי ובני ישראל בערים, ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם.
ב. ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים, וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו, ויבנו את מזבח אלקי ישראל להעלות עליו עֹלות, ככתוב בתורת משה איש האלקים.
ג. ויכינו המזבח על מכונֹתיו, כי באימה עליהם מעמי הארצות, ויעלו עליו עֹלות לד', עֹלות לַבֹּקר ולערב.
ד. ויעשו את חג הסכות ככתוב, ועֹלַת יום ביום במספר כמשפט, דבר יום ביומו.
ה. ואחרי כן עֹלַת תמיד ולחֳדשים, ולכל מועדי ד' המְקֻדָשים, ולכל מתנדב נדבה לד'.
ו. מיום אחד לחֹדש השביעי החלו להעלות עֹלות לד', והיכל ד' לא יֻסד.
ז. ויתנו כסף לחֹצבים ולחָרָשים ומאכל ומשתה ושמן לצִדֹנים ולצֹרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא, כְּרִשְיוֹן כורש מלך פרס עליהם.
ח. ובשנה השנית לבואם אל בית האלקים לירושלם, בחדש השני, החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם, ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה, לנצח על מלאכת בית ד'.
י. ויסדו הבנים את היכל ד', ויעמידו הכהנים מְלֻבָּשים בחצֹצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את ד', על ידי דויד מלך ישראל.
יא. ויענו בהלל ובהודֹת לד', כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל, וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לד', על הוּסַד בית ד'".
אם כן בני ישראל בנו את המזבח, והקריבו עליו קרבנות, והתחילו לבנות את בית המקדש!
5. המשך הפסוקים בספר עזרא
אבל מיד אחר כך נאמר בפרק ד':
א. "וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל לד' אלקי ישראל.
ב. ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות, ויאמרו להם: נבנה עמכם, כי ככם נדרוש לאלקיכם, ולו אנחנו זֹבחים מימי אסר חדן מלך אשור, המעלה אתנו פה.
ג. ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל: לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו, כי אנחנו יחד נבנה לד' אלקי ישראל, כאשר צִוָנוּ המלך כורש, מלך פרס.
ד. ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה, ומבהלים אותם לבנות.
ה. וסֹכְרים עליהם יועצים להפר עצתם, כל ימי כורש מלך פרס, ועד מלכות דריוש מלך פרס.
ו. ובמלכות אחשורוש, בתחִלת מלכותו, כתבו שִטְנָה על יֹשבי יהודה וירושלם".
וכתב רש"י במגילת אסתר (ט, י): "...כתוב בספר עזרא (ד, ו): 'ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יֹשבי יהודה וירושלם'. ומה היא השטנה? לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית, והלשינו עליהם הכותים והחדילום. וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן - דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין, ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן".
אם כן הרקע למגילה הוא שהעולים התחילו לבנות את בית המקדש, ואחר כך הבניה הופסקה!
ב. המאבק על בנין בית המקדש כבסיס להבנת מגילת אסתר
על פי זה ניתן לענות על כל שש השאלות!
1. תשובה לשאלה הראשונה
על השאלה הראשונה, מדוע עשה אחשורוש משתאות אלה דווקא עכשיו, אמרו חז"ל במסכת מגילה (יא ע"ב) שהוא עשה זאת כיון שלפי חשבונו עברו עכשיו בדיוק שבעים שנה, וישראל לא בנו את בית המקדש!
וכן כתב הראב"ע (א, ג): "עשה משתה - רבים אמרו כי עשה משתה בעבור שחשב כפי חשבונו וראה שלא יגאלו ישראל".
יש לשאול: והרי שבעים השנים כבר הסתיימו בהצהרת כורש, כמו שלמדנו לעיל בתחילת פרק א'!
הגמרא שם הסבירה שאף על פי שבהצהרת כורש עברו שבעים שנה מעלייתו הראשונה של נבוכדנצר מלך בבל על מלכות יהודה בימי יהויקים, מכל מקום היו מספר מעגלים של שבעים שנה, וכמו שאנו יודעים שבסופו של דבר בית המקדש השני נבנה רק אחרי מותו של אחשורוש, בימי בנו, דריוש. ואחשורוש חשב שבשנה השלישית למלכו כבר עברו שבעים השנים שעליהם דבר ירמיהו, כיון שאז עברו שבעים שנה מגלות יהויכין, וכיון שבית המקדש לא נבנה עדיין, הוא חשב שהוא לא יבָּנה. והוא לא ידע שבית המקדש יבָּנה בסוף שבעים שנה לחורבן בית המקדש הראשון, בימי צדקיהו.
2. תשובה לשאלה הרביעית
על פי זה ניתן לענות גם על השאלה הרביעית, מדוע העניש ד' את ושתי כאשר סירבה לבוא לפני אחשורוש:
חז"ל אמרו שהסיבה לעונשה של ושתי היה מפני שהיא לא הניחה לאחשורוש לבנות את בית המקדש!
כך אמרו במדרש אסתר רבה (ה, ב): "ולמה עלתה לה כך? לפי שלא היתה מנחת לאחשורוש ליתן רשות לבנות בית המקדש, ואומרת לו: מה שהחריבו אבותי - אתה מבקש לבנות?!".
על פי זה ניתן להוסיף שד' העניש את ושתי דווקא במשתה, כיון שהמשתה נעשה להדגשת הענין שישראל לא בנו את בית המקדש!
3. תשובה לשאלה השישית
על פי זה ענו חז"ל על השאלה השישית, מדוע איפשר ד' להמן ולאחשורוש לגזור גזירה נוראה כל כך על עם ישראל. חז"ל אמרו שהסיבה היא שהיהודים בשושן נהנו מהסעודה שעשה אחשורוש, שביטאה את העובדה שבית המקדש לא נבנה, ומבחינתו של אחשורוש שבית המקדש גם לא יבנה!
כך כתב רש"י (ד, א): "ומרדכי ידע - בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך, לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ושנהנו מסעודת אחשורוש". וכן כתב הראב"ע (ב, יט): "ואמרו חכמים כי נתחייבו ישראל מיתה בעבור שאכלו בשלחן המלך ושתו מיין משתיו". ועיין על כך ביתר הרחבה במאמר "מדוע נגזרה הגזירה הנוראה על עם ישראל?".
אם כן התשובה לשלש השאלות הללו היא הסעודה שנעשתה לציון העובדה שבית המקדש לא נבנה!
4. תשובה לשאלה החמישית
על השאלה החמישית, מדוע נתן ד' להמן גדולה כזו, אמרו חז"ל שהסיבה היא שהמן יעץ לאחשורוש להפסיק את בנין בית המקדש!
כך אמרו חכמים במדרש אסתר רבה (ה, ב): "אחר הדברים האלה - אמר רבי לוי: זהו שאמר הכתוב: 'בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי און' (תהלים צב). מה כתיב בסוף קרייה? 'להשמדם עדי עד'. לא נתגדל המן אלא לרעתו. ולמה גדלו? משל לגולייר שקלל לבנו של מלך. אמר המלך: אם אני הורגו - הכל אומרים: גולייר הרג. עשה אותו טריכונוס, ואחר כך עשה אותו הגמון, ואחר כך התיז את ראשו.
כך אמר הקדוש ברוך הוא: אילו נהרג המן כשירד ויעץ לאחשורוש לבטל בנין בית המקדש, לא היה מי יודעו. אלא יתגדל, ואחר כך יתלה. לפיכך: 'וישם את כסאו מעל כל השרים', ואחר כך: 'ויתלו את המן'. הרי אויבי הקדוש ברוך הוא למפלתן הן מתגדלין. וכתיב: 'משגיא לגוים ויאבדם' (איוב יב)".
יש להעיר שמדרש זה נראה כחולק על רש"י (ג, א) שכתב על פסוק זה: "לאחר שברא ד' רפואה למכה" [ומקורו בגמרא במסכת מגילה (יג ע"ב)]. משמע שגידולו של המן היה אחרי שמרדכי גילה לאחשורוש שבגתן ותרש רוצים לשלוח בו יד.
אבל יש ליישב שאין סתירה בין הדברים, כיון שהמדרש באסתר רבה מסביר מדוע בכלל נתן ד' להמן את הגדולה, בלי להתיחס לזמן המסוים שבו התגדל המן, ואילו רש"י על פי הגמרא הסביר מדוע דווקא עכשיו, ולא קודם לכן!
5. תשובה לשאלה השניה
על השאלה השניה, מדוע ציוה מרדכי לאסתר שלא תגלה את עמה ואת מולדתה, כתב הראב"ע (ב, י): "מרדכי שציוה על אסתר שלא תגיד עמה... בדרך נבואה, או בחלום ידע שתבוא תשועה על ידה לישראל".
אמנם הראב"ע לא כתב מהי בדיוק התשועה, אבל יש לזכור שההוראה של מרדכי לאסתר שלא לגלות את עמה ואת מולדתה ניתנה עוד לפני שהיא נלקחה אל אחשורוש (ב, טז), כחמש שנים לפני גזירת המן (ג, ז), ולכן נראה שכוונתו היא שמרדכי חשב שאולי אסתר תוכל לשכנע את אחשורוש לבנות את בית המקדש, אם הוא לא ידע שהיא יהודיה. גם אם הראב"ע לא התכוון לכך, אפשר להסביר כך על פי דרכו.
6. תשובה לשאלה השלישית
על השאלה השלישית, מדוע גילה מרדכי לאחשורוש על בגתן ותרש, אמרו חז"ל שמרדכי חשב שאולי אחשורוש יתן לו רשות לבנות את בית המקדש כפרס על הצלתו אותו!
כך אמרו חכמים באגדת אסתר: "למה אמר לה שתאמר למלך? אלא אמר מרדכי: מוטב שיחיה זה, שמא יתן רשות לבנות בית המקדש". ומדוע שאחשורוש יתן רשות לבנות את בית המקדש? כנראה כפרס על הצלתו את אחשורוש.
אם כן התשובה לשתי השאלות הללו היא הרצון והתקוה של מרדכי לבנות את בית המקדש!
ג. מדוע הדברים אינם מפורשים במגילה עצמה?
יש לשאול: מדוע הדברים אינם מפורשים במגילה עצמה?
נראה לענות על כך שני הסברים:
1. הסבר על פי דברי רבי אברהם אבן עזרא
כתב רבי אברהם אבן עזרא בהקדמתו למגילה: "...הנכון בעיני שזאת המגילה חברה מרדכי, וזה טעם: 'וישלח ספרים'... והעתיקוה הפרסיים, ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם". ולכן לפי הראב"ע לא נכתב במגילה שם ד', כי: "הם היו עובדי עבודה זרה, והיו כותבין תחת השם הנכבד והנורא שם תועבתם... והנה כבוד השם שלא יזכרנו מרדכי במגילה".
על פי העיקרון שכתב הראב"ע, שהמגילה אינה רק ספר מספרי התנ"ך, אלא מכתב רשמי של מלכי פרס, נראה להסביר שלכן לא כתוב במגילה במפורש סיפור גנותו של אחשורוש בכמה ענינים, ולכן גם לא כתוב שהוא התנגד לבית המקדש, משום שדבר זה היה לגנותו: א. היה זה בניגוד להצהרת כורש, שמלך לפניו.
ב. בסופו של דבר נבנה בית המקדש באישורו של דריוש, שהיה בנו של אחשוורוש (רש"י בתחילת ספר עזרא), כך שעולה שהתנגדותו של אחשורוש לא הועילה, ומראה אותו באור שלילי.
2. הסבר נוסף
אולי אפשר לומר שלא רצו להזכיר את התנגדות המלכות לבנין הבית במסמך רשמי, משום שצרי יהודה ניסו למנוע את בניין בית המקדש על ידי זה שהם שלחו למלך שיראה בדברי המלכים הקודמים שלא כדאי לעשות זאת (עזרא ד-ה). משום כך חששו כותבי המגילה שאם הם יכתבו במגילה שאחשוורוש התנגד לבניית בית המקדש, דבר זה ישמש את מתנגדי בית המקדש למניעת בנייתו, ולכן העדיפו להעלים עניין זה.
ד. מדוע בית המקדש מפריע לגויים?
יש לשאול: מדוע בית המקדש כל כך מפריע לגויים?
כתב רש"י במגילת אסתר (ה, ג): "עד חצי המלכות - דבר שהוא באמצע ובחצי המלכות, הוא בית המקדש, שהתחילו לבנותו בימי כורש וחזר בו, וציוה לבטל המלאכה. ואחשורוש, שעמד אחריו, גם הוא ביטל המלאכה".
רואים מרש"י שלא רק שאחשורוש ביטל את עבודת בית המקדש, אלא גם שאחשורוש אומר לאסתר שהוא מוכן לתת לה כמעט כל מה שהיא תבקש, אבל לא את בית המקדש!
יש לשאול: מדוע הגויים כל כך מתנגדים לבנין בית המקדש?
התשובה היא שהמאבק על בנין בית המקדש הוא מאבק על מלכות ד' בעולם!
הגויים באופן כללי מנסים להתכחש למלכות ד' בעולם, ובמיוחד מלך השולט במדינות רבות רוצה להראות כאילו הוא מלך העולם, ולכן הוא אינו מאפשר לבנות את בית המקדש!
אבל אנחנו יודעים שמלכות ד' תופיע מיד אחרי סיפור המגילה, כאשר דריוש, בנו של אחשורוש, ירשה שוב לבנות את בית המקדש השני, ככתוב בהמשך ספר עזרא (פרקים ד-ו), ואנו מתפללים שנזכה בקרוב לראות בבנין בית המקדש השלישי, שבו תתגלה מלכות ד' בכל גודלה, כבודה והדר תפארתה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
