א. הגמרא במסכת מגילה: אחשורוש השתמש בכלי בית המקדש!
על הפסוק "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" (אסתר א, ז), אמרה הגמרא במסכת מגילה (דף יב ע"א): "יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים כלו מפני כלים, ואתם שונים בהם?"
פירש רש"י: "הראשונים - כלומר: בלשצר וחבורתו".
דברי הגמרא ורש"י קצרים מאד, ומתוך כך סתומים וחתומים. כוונתם היא למה שכתוב בספר דניאל פרק ה', שבלשאצר, לאחר ששתה הרבה יין, ציוה להביא את כלי בית המקדש, והוא שתה בהם יחד עם שריו ופילגשיו, ובאותו לילה הוא נהרג על ידי דריוש המדי. ואומרת הגמרא שאחשורוש גם הוא הביא את כלי בית המקדש, ושתה בהם יחד עם שריו.
הגמרא כאן קיצרה בדבריה, כנראה מפני שהיא הסתמכה על מה שהיא אמרה דברים אלו בדף הקודם (יא ע"ב).
על פי זה נהגו האשכנזים לקרוא את הפסוק "וכלים מכלים שונים" במנגינה של מגילת איכה, כדי לבטא את הצער שיש לנו על כך שאחשורוש השתמש בכלי בית המקדש.
ב. שאלת הרמב"ן
שאל הרמב"ן שם (יא ע"ב): "קשה עלי זה הענין... איך הוציא אחשורוש את כלי בית המקדש והשתמש בהם? והלא בימי כורש כבר העלו אותם, כמו שכתוב: 'והמלך כורש הוציא את כלי בית ד' אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו, ויוציאם כורש מלך פרס על ידי מתרדת הגזבר, ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה' (עזרא א, ז-ח), וכתיב: 'הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם' (שם, יא)"!
כלומר: בספר עזרא מפורש שכלי בית המקדש עלו לירושלים מיד לאחר הצהרת כורש, שהיה לפני אחשורוש!
כדי להבין היטב את דברי הרמב"ן נתבונן בפסוקים בתחילת ספר עזרא.
ג. הצהרת כורש
ספר עזרא פותח בהצהרת כורש, שנתנה רשות לגולי בבל לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש, בתום שבעים שנה לגלות בבל.
כך נאמר שם:
א. "ובשנת אחת לכורש מלך פרס, לכלות דבר ד' מפי ירמיה, העיר ד' את רוח כֹּרש מלך פרס, ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר:
ב. כה אמר כֹּרש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי ד' אלקי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה.
ג. מי בכם מכל עמו, יהי אלקיו עמו, וְיעל לירושלם אשר ביהודה, וְיִבֶן את בית ד' אלקי ישראל, הוא האלקים אשר בירושלם.
ד. וכל הנשאר מכל המקֹמות אשר הוא גר שם, ינשאוהו אנשי מְקֹמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה, עם הנדבה לבית האלקים אשר בירושלם.
ה. ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן, והכהנים והלְוִיִם, לכל הֵעיר האלקים את רוחו לעלות לבנות את בית ד' אשר בירושלם.
ו. וכל סביבֹתיהם חִזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות, לבד על כל התנדב".
ד. הוצאת הכלים והעלאתם לירושלים
אחר כך נאמר:
ז. "והמלך כורש הוציא את כלי בית ד', אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו.
ח. ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר, ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה.
ט. ואלה מספרם: אגרטלי זהב שלֹשים, אגרטלי כסף אָלף, מַחֲלָפים תשעה ועשרים.
י. כְּפוֹרֵי זהב שלשים, כְּפוֹרֵי כסף מִשְנִים ארבע מאות ועשרה, כלים אחרים אָלף.
יא. כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות, הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם".
מפורש כאן שכלי בית המקדש עלו לירושלים מיד בעקבות הצהרת כורש, שהיה לפני אחשורוש!
ה. תשובת הרמב"ן
ענה על כך הרמב"ן: "וענין הכלים הללו שאחשורוש נשתמש בהם היה לפי שנבוכדנצר בגלות הראשון לקח מקצת כלים של בית המקדש ולא כולם, דכתיב: 'ויתן ד' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלקים, ויביאם ארץ שנער בית אלהיו, ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו' (דניאל א, ב), והם היו ששלח כורש במעלה הראשונה, דכתיב: 'ויתנם בבית אלהיו ויוציאם כורש' וכו' (עזרא א, ז), לפי שנתמלאו להם שבעים שנה. אבל שאר הכלים נשארו בבית המקדש עד החורבן, ולקח אותם נבוזראדן, ומקראות מלאים הם בספר ירמיהו. והם לא נתמלאו להם עדיין שבעים שנה, ונשארו בבבל עד בנין הבית. נתקיים בכלים מה שנתקיים בבית המקדש ובעם: הגולים תחילה נפקדו לשבעים של גלות ראשון, והגולים בשעת חרבן נגאלו לשבעים של חרבן. וכן הבנין למלאת שבעים לחרבן הבית היה, ובאותו זמן השיבו שאר הכלים, דודאי נגאלו והחזירום, שכן ירמיה מתנבא על הכלים הנותרים בבית ד': 'בבלה יובאו ושמה יהיו, עד יום פקדי אותם, נְאֻם ד', והעליתים, והשיבותים אל המקום הזה' (כז, כב)... ובאלו הכלים הנותרים - בהם נשתמש אחשורוש, והשטן רקד ביניהם שצמח להרוג ושתי, כדי שתבוא גאולה לישראל על ידי אסתר".
כלומר: מדובר כאן בשתי גלויות של כלים: האחת בימי יהויקים, כמו שכתוב בתחילת ספר דניאל, והשניה שמונה עשרה שנה אחר כך, בחורבן בית המקדש, בימי צדקיהו, כמו שכתוב בסוף ספר מלכים (כה, יג-יז) ובסוף ספר ירמיהו (נב, יז-כג). הכלים שגלו בימי יהויקים, חזרו בסוף שבעים שנה לגלותם, בעקבות הצהרת כורש, ועליהם מסופר בספר עזרא, ואילו הכלים שגלו בחורבן הבית חזרו רק כעבור שמונה עשרה שנה, כשמלאו להם שבעים שנה, ועליהם אמרה הגמרא שאחשורוש השתמש בהם.
[יש לציין שהיתה לקיחה נוספת של כלים, בימי יהויכין (מלכים ב כד, יג), שבע שנים אחרי הגלות בימי יהויקים ואחת עשרה שנה לפני גלות צדקיהו. אבל עליה הרמב"ן לא דן כאן].
הרמב"ן גם רמז לשני דיוקים נפלאים בפסוקים כדי להוכיח את דבריו:
- לקיחת הכלים בספר דניאל מתיחסת לנבוכדנצר, ואילו לקיחת הכלים בספר מלכים ובספר ירמיהו מתיחסת לנבוזראדן.
- בספר דניאל נאמר שאת הכלים שלקח נבוכדנצר הוא שם בבית אלהיו, ואילו בספר מלכים (כה, יג) ובספר ירמיהו (נב, יז) לא נאמר שנבוזראדן שם את הכלים בבית אלהיו, אלא רק שהוא הביא את נחושתם בבלה.
בספר עזרא נאמר: "והמלך כורש הוציא את כלי בית ד' אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו". ואם כן הכתוב מדגיש שמדובר בכלים שלקח נבוכדנצר בזמן יהויקים, ולא בכלים שלקח נבוזראדן בימי צדקיהו!
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בבנין בית המקדש השלישי ובהנחת כל כליו, כל כלי במקומו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
