הקדמה
בפרק ג' במגילת אסתר מסופר שמרדכי לא השתחוה להמן, ולכן המן כעס עליו ורצה להרוג את כל היהודים. המן הציע את הצעתו לאחשורוש, ואחשורוש הסכים.
כל הפרק עוסק רק בצד הארצי של הגזירה: מה גרם להמן לגזור אותה.
אבל יש לשאול מהצד האלקי: מדוע הסכים ד' שתיגזר גזירה נוראה כזו על עם ישראל?
לשם השוואה נעיין בספר שופטים, שם הנביא מציין שוב ושוב מהי הסיבה האלקית לעונשם של ישראל. כך נאמר שם: "ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ד'... ויחר אף ד' בישראל, וימכרם ביד כושן רשעתים" (ג, ח), וכן: "ויֹסִפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ד', ויחזק ד' את עגלון מלך מואב על ישראל, על כי עשו הרע בעיני ד'" (שם, יב), ועוד פעמים רבות בצורה דומה (שופטים ד, א; ו, א; י, ו; יג, א). ואילו במגילה נאמרה רק הסיבה האנושית לגזירה הקשה, אך לא כתוב מה היתה הסיבה האלקית לגזירה זו!
א. הסברי חז"ל בגמרא ובמדרש
חז"ל בגמרא ובמדרש עסקו בשאלה זו.
1. הגמרא במסכת מגילה
כך נאמר בגמרא במסכת מגילה (יב ע"א):
"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם: אמרו אתם.
אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.
אמר להם: אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו!
אמרו לו: אמור אתה!
אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. [רש"י: שהשתחוו לצלם - בימי נבוכדנצר.]
אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר? [רש"י: וכי משוא פנים יש בדבר - איך זכו לנס?]
אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים [רש"י: הם עשו לפנים - מיראה], אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים, והיינו דכתיב: 'כי לא עִנָה מלבו' (איכה ג, לג)".
יש לדון באריכות בגמרא זו, אבל במאמר קצר זה לא נאריך בה. מכל מקום הגמרא עסקה בשאלה מדוע נגזרה הגזירה, וענתה עליה שתי תשובות: תלמידיו של רשב"י אמרו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, ורשב"י אמר: מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר.
רשב"י דחה את הטעם של תלמידיו, והמסקנה היא הטעם השני: מפני שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר.
2. המדרש בשיר השירים רבה
במדרש שיר השירים רבה (ז, ח) נאמרה תשובה לדחיה של רשב"י!
כך נאמר שם: "למה באו ישראל בספק בימי המן?
רבנן ורשב"י.
רבנן אמרי: על שעבדו ישראל עבודת כוכבים,
ור' שמעון אמר: על שאכלו מתבשיל הגוים.
אמרו לו: והלא לא אכלו סעודה אלא אנשי שושן הבירה בלבד! הדא הוא דכתיב: 'ובמלאת הימים האלה' (אסתר א, ה).
אמר להם: והלא כל ישראל עֲרֵבין אילין באילין, דכתיב: 'וכשלו איש באחיו' - איש בעון אחיו (ויקרא כו, לז)".
במדרש יש שני הבדלים עיקריים לעומת הגמרא:
- במדרש התחלפו השמות לעומת הנאמר בגמרא, ומה שמופיע בגמרא בשם תלמידי רשב"י, מופיע במדרש בשם רשב"י, ומה שמופיע בגמרא בשם רשב"י מופיע במדרש בשם רבנן.
- על השאלה שנשאלה בגמרא: "אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם אל יהרגו" נאמר במדרש שאף על פי שרק יהודי שושן השתתפו בסעודה, מכל מקום הגזירה נגזרה על כל היהודים בגלל הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה.
גם רש"י בפירושו למגילת אסתר (ד, א) הביא את שני הטעמים: "ומרדכי ידע - בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ושנהנו מסעודת אחשורוש".
3. כיצד יתכן שבגלל אכילה ממאכלים אסורים נגזרה גזירה כל כך חמורה?
שאלו המפרשים ("מנות הלוי" על מגילת אסתר, "משמרות כהונה" על הגמרא, ועוד): הטעם של ההשתחוואה לצלם מובן שבגללו נגזרה גזירה כל כך חמורה, שהרי עבודה זרה זו העבירה החמורה ביותר בתורה, שחייבים עליה עונש מות, ואף נצטוינו למסור את הנפש כדי לא לעבור עליה. אבל כיצד יתכן שבגלל אכילה ממאכלי אחשורוש נגזרה עליהם גזירה כל כך חמורה? והרי על מאכלים אסורים אין עונש של מיתת בית דין, ולא נצטוינו למסור את הנפש כדי לא לעבור עליהם!
ועוד שהגמרא במסכת מגילה, באותו דף עצמו (יב ע"א), אומרת שהמאכלים היו בהשגחת מרדכי היהודי!
הסבירו המפרשים (הנ"ל) שאכן הבעיה היתה לא באכילת אוכל שאינו כשר, אלא בעצם ההשתתפות בסעודה. מדוע? הגמרא (יא ע"ב) מסבירה שאחשורוש ערך את הסעודה כדי לבטא את העובדה שעברו שבעים שנה מגלות בבל, וישראל לא נגאלו, ומתוך כך, לפי הבנתו המוטעית של אחשורוש, הם לא יגאלו יותר לעולם! בהשתתפות היהודים שגרו בשושן בסעודה זו ובאכילתם באותה סעודה היה חילול השם נורא ואיום, כאילו הם מודים שהם לא יגאלו! ועל כך התחייבו כל ישראל מיתה מדין ערבות.
ב. מדוע החטא אינו כתוב במגילה?
יש לשאול: מדוע ההסברים שאמרו חז"ל אינם מפורשים במגילה עצמה?
יש לציין שהמשתה אמנם נזכר במגילה, אך לא נאמר שם בפירוש שהיהודים השתתפו בו, אלא: "ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה [כולל היהודים (ד, טז)] למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך" (אסתר א, ה), וממילא כמובן לא כתוב שהיה בכך חטא, ובודאי שלא כתוב שזו הסיבה לעונש. לעומת זאת חטא ההשתחוואה לצלם כלל אינו כתוב במגילה, אלא רק בספר דניאל!
יש לשאול אם כן: מדוע החטא אינו כתוב במגילה כלל, או אינו כתוב בפירוש?
על שאלה זו יש לענות על פי מה שכתב רש"י בפרשת בהעלתך. רש"י כתב שם (ט, א) שספר במדבר פתח בפרשת מנין בני ישראל, אף על פי שהיא נאמרה בחדש השני (א, א), ולא פתח בפרשת הפסח, אף על פי שהיא נאמרה בחדש הראשון (ט, א), "מפני שהוא גנותם של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד". נמצאנו למדים, שהתורה נזהרת שלא לפתוח ספר בגנותם של ישראל.
על פי זה מובן מדוע לא כתוב בתחילת מגילת אסתר שבני ישראל נהנו מסעודתו של אותו רשע, או שהשתחוו לצלם שעשה נבוכדנצר, כיון שהמגילה לא רצתה לפתוח בגנותם של ישראל!
יש להוסיף שבחומש במדבר הגנות אינה מפורשת, שהרי לא מפורש שבני ישראל לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, אלא אדרבה, שם כתוב שבני ישראל כן עשו את הפסח, ואפילו האנשים שהיו טמאים ולא יכלו לעשות את הפסח, באו אל משה ואמרו לו שהם רוצים לעשותו. אף על פי כן, כיון ששם רמוזה הגנות שרק באותה שנה עשו בני ישראל את הפסח, ולא בשאר השנים שהיו במדבר, לא פתח החומש בפרשה זו. קל וחומר שהמגילה לא רצתה לפתוח בכך שהיהודים השתחוו לצלם של נבוכדנצר, או שהם נהנו מסעודתו של אותו רשע.
יש לציין שבמקומות רבים הסבירו המפרשים את השינוי בסדר הפסוקים או את השמטת הדברים הרעים שעשו ישראל על פי יסוד זה של הסתרת גנותם של ישראל ושל גדולי ישראל, ובמקום נוסף אמרו חז"ל שלא רצה הקב"ה לפתוח ספר בגנותם של ישראל: בתנא דבי אליהו רבה (פרק י"א) נאמר שפרשת פילגש בגבעה לא נכתבה בתחילת ספר שופטים, אף על פי שהיא היתה בתחילת התקופה - כדי להסתיר את גנותם של ישראל, שלא יאמרו הגויים שישראל חטאו בחטא חמור כל כך מיד בכניסתם לארץ.
יהי רצון שלא נחטא, ושניזהר תמיד בכבודם של ישראל, ומתוך כך נזכה לגאולה השלמה בקרוב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
