הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. "ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון, וימלך בנו תחתיו.

ב. ויאמר דויד: אעשה חסד עם חנון בן נחש, כי עשה אביו עמי חסד. וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו, ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון לנחמו.

ג. ויאמרו שרי בני עמון לחנון: המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים?! הלא בעבור לחקֹר ולהפֹך ולרגֵל הארץ באו עבדיו אליך!

ד. ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם, ויכרֹת את מדויהם בחצי עד המפשעה, וישלחם.

ה. וילכו ויגידו לדויד על האנשים, וישלח לקראתם, כי היו האנשים נכלמים מאד.

ויאמר המלך: שבו בירחו, עד אשר יצמח זקנכם, ושבתם.

ו. ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד, וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לִשְׂכֹּר להם מן ארם נהרַיִם ומן ארם מעכה ומִצוֹבָה רכב ופרשים".

במבט ראשון נראה שדוד עשה טוב בכך ששלח מנחמים לחנון בן נחש, שכן נחש עשה עמו חסד, ודוד השיב טובה תחת טובה לחנון בנו. אבל יש מפרשים ומדרשים שכתבו שדוד לא עשה טוב, בכך ששלח מנחמים לחנון בן נחש.

א. מהו החסד שעשה נחש עם דוד?

ראשית יש לברר: מהו החסד שעשה נחש עם דוד?

כתב על כך המפרש המיוחס לרש"י (ב): "כי עשה אביו עמי חסד - לקח דוד אביו ואמו ואחיו ובית אביו והושיבם במחוז מלך מואב, כדכתיב: 'וילך דויד משם מצפה מואב, ויאמר אל מלך מואב: יצא נא אבי ואמי אתכם' וגו' (שמואל א כב, ג), ובאו בני מואב והרגום כולם, חוץ מאליהו אחי דוד, שברח לארץ בני עמון, וקבלו נחש מלך בני עמון. שהרי לא נזכרו עוד חוץ מאליהו, שכתוב במחלקות בנשיאים ליהודה אליהו מאחי דוד (לקמן א כז). וזהו 'אשר עשה אביו עמי חסד'. ועל פי אותה איבה הכה דוד את מואב והתעולל בהם יותר מיתר אויביו, דכתיב: 'ויך את מואב וימדדם בחבל, השכב אותם ארצה, וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות' (שמואל ב ח, ב)".

ב. האם היה מותר לדוד לשלוח מנחמים לחנון בן נחש?

1. דברי המדרש המובאים ברד"ק: דוד עשה שלא כהוגן!

כתב הרד"ק בפירוש לספר שמואל (ב ח, ב): "ובדרש עוד: 'לא תדרוש שלומם וטובתם' אתה מוצא במי שבא אליהם במדת רחמים סוף בא לידי בזיון. ואיזה זה? שנאמר: 'אעשה חסד עם חנון' וגו' סוף בא לידי בזיון: 'ויקח חנון את עבדי דוד' וגו', ונצטרך להלחם עם ארבע אומות: בני עמון, וארם צובא, ואיש טוב, ומלך מעכה. מי גרם לו לדוד כל זה? שבקש לעשות טובה עם מי שאמר הקדוש ברוך הוא 'לא תדרוש שלומם וטובתם'. אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד: אתה עובר על תורתי! אני כתבתי: 'לא תדרוש שלומם וטובתם', ואתה עושה עמהם חסד?! 'אל תהי צדיק הרבה'. מכאן שלא יהא אדם מוותר על התורה".

לפי המדרש דוד עשה שלא כהוגן! וקצת יש להתפלא: כיצד יתכן שדוד יעשה שלא כהוגן?

2. דברי ההגהות מימוניות בשם ספר יראים והסמ"ג: דוד עשה כהוגן!

כתב הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ו ה"ו): "עמון ומואב אין שולחין להם לשלום, שנאמר: 'לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך' (דברים כג, ז), אמרו חכמים: לפי שנאמר: 'וקראת אליה לשלום' יכול עמון ומואב כן? תלמוד לומר: 'לא תדרוש שלומם וטובתם', לפי שנאמר: 'עמך ישב בקרבך בטוב לו לא תוננו' (שם, יז) יכול עמון ומואב כן? תלמוד לומר: 'וטובתם'.

ואף על פי שאין שואלים בשלומם - אם השלימו מעצמם תחילה מקבלין אותן".

כתב שם בהגהות מיימוניות: "כתב רבי אליעזר ממיץ (בספר יראים סימן רנ): במה דברים אמורים? בדרישת שלום, אבל תשלומי שלום מותר. כגון אם עשו עמך חסד - מותר לפקדם לשלום, שנאמר: 'וימת מלך בני עמון וימלוך חנון בנו תחתיו, ויאמר דוד: אעשה חסד עם חנון כאשר עשה אביו עמדי חסד, וישלח דוד לנחמו' (שמ"ב י, א-ב). וכן ספר המצוות משמו (סמ"ג לאוין רכח)".

לפי הספר יראים והסמ"ג דוד עשה כראוי!

אבל לכאורה קשה עליהם מדברי המדרש!

3. שאלת ה"כסף משנה" וה"אור שמח" על ההגהות מימוניות

אכן שאל ה"כסף משנה" שם: "כתבו הגהות מיימון: במה דברים אמורים? בדרישת שלום דאסור, אבל תשלומי שלום מותר, כגון אם עשו עמך חסד - מותר לפקדם לשלום, שנאמר: 'וימת מלך בני עמון וימלוך חנון בנו תחתיו, ויאמר דוד: אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד, וישלח דוד לנחמו' עכ"ל. ויש לתמוה על זה שאמרו חז"ל במדרש [שלא כהוגן עשה דוד בזה]".

דברי ה"כסף משנה" נקטעו בסופן, אבל נראה פשוט שכוונתו למדרש שהביא הרד"ק.

וכן כתב ה"אור שמח" שם: "בכסף משנה: 'ויש לתמוה' כוונתו למדרש רבה פרשת פינחס (כא, ה), שנענש דוד על זה שויתר על דברי תורה. עיין שם".

4. תשובת ה"אור שמח" על ההגהות מימוניות

כתב ה"אור שמח" שם: "אך יש לומר דאם עשה עמו בעצמו חסד - מותר בודאי, רק שם עשה חסד עמו אביו, ובזה היה סברת דוד דגם אם אביו עשה עמו חסד מותר לשלם לו, ובזה אין הדבר כן, אבל בעשה עמו חסד מותר".

לפי זה לא טעה דוד בפסוק מפורש, ולא רצה לעבור על דברי תורה, אלא שחשב שכמו שמותר לעשות חסד עם מי שעשה אתו חסד, כך מותר לעשות חסד גם עם בנו, ורק בזה הוא טעה.

יהי רצון שלא נטעה לעולם, וכשם שלימדנו זכות על דוד המלך עליו השלום, כך ד' ידון אותנו תמיד לזכות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.