הקדמה
נאמר בתחילת פרקנו:
"ויחל שלמה לבנות את בית ד' בירושלם, בהר המוריה,
אשר נראה לדויד אביהו, אשר הכין במקום דויד, בגרן ארנן היבוסי".
יש להתבונן היטב בשני החלקים של פסוק זה.
א. "הר המוריה" ו"ארץ המוריה"
הביטוי "הר המוריה" נזכר בכל התנ"ך כולו רק פעם אחת: כאן!
ביטוי דומה לביטוי "הר המוריה" נזכר במקום אחר בתנ"ך, וגם הוא רק פעם אחת: בעקדת יצחק.
כך נאמר שם (בראשית כב, א-ב):
"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם, ויאמר אליו: 'אברהם'. ויאמר: הנני.
ויאמר: קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת, את יצחק, ולך לך אל ארץ המֹריה, והעלהו שם לעֹלה, על אחד ההרים אשר אֹמר אליך".
מה אנו למדים מהשוואה זו?
בית המקדש נבנה במקום שבו היתה עקדת יצחק!
דבר זה ידוע ומפורסם, אבל רבים חושבים שזהו רק מדרש חז"ל, ובאמת זה פסוק מפורש - פסוקנו!
כך כתב רש"י שם: "ארץ המוריה - ירושלים, וכן בדברי הימים (ב' ג, א): 'לבנות את בית ד' בירושלם, בהר המוריה'".
כך כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ב ה"א): "...ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר: 'ולך לך אל ארץ המוריה' (בראשית כב, ב), ונאמר בדברי הימים (ב ג, א): 'ויחל שלמה לבנות את בית ד' בירושלים, בהר המוריה, אשר נראה לדויד אביהו, אשר הכין במקום דויד, בגרן ארנן היבוסי".
ב. "אשר נראה לדויד אביהו, אשר הכין במקום דויד, בגרן ארנן היבוסי"
יש לשאול: מדוע נאמר המשך הפסוק: "אשר נראה לדויד אביהו, אשר הכין במקום דויד, בגרן ארנן היבוסי".
התשובה היא: כדי להדגיש שמה שאמר דוד אחרי המגפה: "זהו בית ד' האלקים, וזה מזבח לעולה לישראל" (דהי"א כב, א) - אכן התקיים!
במלים אחרות: הפסוק שלנו בא להדגיש שכאשר שלמה בנה את בית המקדש הוא סגר שני מעגלים: המעגל הראשון, שנפתח לפני כשמונה מאות וחמישים שנה, בעקדת יצחק.
המעגל השני, שנפתח לפני כשלש - ארבע שנים, בירידת האש לדוד בגרן ארנן היבוסי.
ג. המשך דברי הרמב"ם
עוד כתב הרמב"ם (שם, בה"ב): "ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה, הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא, ומשם נברא, אמרו חכמים: 'אדם ממקום כפרתו נברא'".
1. שאלה על דברי הרמב"ם
יש לשאול: הרי הרמב"ם בהלכה א' הביא את הפסוק מפרקנו, שממנו מוכח בפירוש שהמקדש נבנה במקום שבו היתה עקדת יצחק, ומדוע כתב בהלכה ב': "ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה, הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק"?
אפשר היה לומר שעיקר כוונת הרמב"ם היא להמשך הדברים שכתב בהלכה ב': "והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא, ומשם נברא, אמרו חכמים: 'אדם ממקום כפרתו נברא'", שעל כל זה אין מקור מפורש בפסוקים, אלא רק מהמסורת.
אבל לפי זה לא היה צריך הרמב"ם להביא את תחילת ההלכה, שמתיחסת לעקדה, שאותה כבר הוכיח מהפסוקים, אלא רק את המשך ההלכה, שמתיחסת לנח, ולקין והבל, ולאדם הראשון!
2. הסבר דברי הרמב"ם
נראה שהרמב"ם בהלכה ב' התכוון לומר שלא רק שבית המקדש נבנה במקום הכללי שבו היתה עקדת יצחק, דהיינו בהר המוריה, אלא יותר מכך: מקום המזבח של דוד ושלמה הוא בדיוק מקום המזבח של אברהם אבינו בעקדת יצחק! ונוסף על כך הוא גם המקום המדויק שבו הקריבו נח וקין והבל ואדם הראשון.
וזהו שכתב הרמב"ם: "מסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה, הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח מזבח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא, ומשם נברא, אמרו חכמים: 'אדם ממקום כפרתו נברא'".
וכך כתב הרמב"ם שם בראש הלכה א: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר: 'זה מזבח לעולה לישראל' (דהי"א כב, א)".
יהי רצון שנתחזק בדבקותנו בהר המוריה, ונזכה לראות בקרוב בבנין בית המקדש השלישי.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
