הקדמה
נאמר בפרקנו:
א. "ויעש אסא הטוב והישר בעיני ד' אלקיו.
ב. ויסר את מזבחות הנכר והבמות, וישבר את המצבות, ויגדע את האשרים.
ג. ויאמר ליהודה לדרוש את ד' אלקי אבותיהם, ולעשות התורה והמצוה.
ד. ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים, ותִשְקֹט הממלכה לפניו.
ה. ויִבֶן ערי מצורה ביהודה, כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה, כי הניח ד' לו.
ו. ויאמר ליהודה: נבנה את הערים האלה, ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים, עודנו הארץ לפנינו, כי דרשנו את ד' אלקינו, דרשנו וינח לנו מסביב. ויבנו ויצליחו.
ז. ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף, ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף, כל אלה גבורי חיל.
ח. ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים, ומרכבות שלש מאות, ויבא עד מרשה.
ט. ויצא אסא לפניו, ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה.
י. ויקרא אסא אל ד' אלקיו ויאמַר: ד', אין עמך לעזור בין רב לאין כח, עזרנו ד' אלקינו כי עליך נשענו, ובשמך באנו על ההמון הזה. ד' אלקינו אתה, אל יעצֹר עִמך אֱנוֹש.
יא. ויִגֹף ד' את הכושים לפני אסא ולפני יהודה, וינֻסו הכושים.
יב. וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר, ויִפֹּל מכושים לאין להם מחיה, כי נשברו לפני ד' ולפני מחנהו, וישאו שלל הרבה מאד.
יג. ויכו את כל הערים סביבות גרר, כי היה פחד ד' עליהם, ויבֹזו את כל הערים, כי בִזה רבה היתה בהם.
יד. וגם אהלי מקנה הכו, ויִשְבּוּ צאן לרב, וגמלים, ויָשֻבוּ ירושלם".
הפרק בכללותו מובן, אבל פסוק י' אינו מובן. מה פירוש המלים: "ד' אין עמך לעזור בין רב לאין כח"? לכאורה היה צריך לומר הפוך: "ד', עמך לעזור בין רב לאין כח"! או בקיצור: "ד', עמך לעזור לאין כח"!
עוד יש לשאול: מה פירוש המלים בסוף הפסוק: "אל יעצר עמך אנוש"?
א. מה פירוש המלים: "ד' אין עמך לעזור בין רב לאין כח"?
1. הסבר רש"י
כתב רש"י: "אין עמך לעזור - כלומר: אף על פי שאנו מעטים, והם רבים כחול הים, ואין כח לנו בפניהם, עמך לעזור בין רב לאין כח. כלומר: בידוע שיש לך כח לעזור. לפיכך: עזרנו ד' אלקינו, כי עליך נשענו".
לפי רש"י נראה שהמלה "אין" מתייחסת אלינו, ושאר המלים מתייחסות לד', וכאילו כתוב: "ד', אין לנו כח, ועמך לעזור בין רב לאין כח".
אבל הסברו קשה מאד: כיצד ניתן להפריד את המלה "אין" מהמלה "עמך"? והרי היא מחוברת אליה במקף!
2. הסבר הרלב"ג וה"מצודת דוד"
הסבר אחר כתב הרלב"ג: "אין עמך לעזר - רוצה לומר: אין עמך הבדל כשתרצה לעזור, בין שיהיה הנעזר רב אונים, או יהיה נעדר הכח, כי הכל שוה אצלך".
כעין זה הסביר גם ה"מצודת דוד": "אין עמך לעזר - אין הפרש עמך לעזור בין לעם רב, בין למי שאין בו כח כלל".
כלומר: כאילו חסרה המלה "הבדל", או: "הפרש".
3. הסבר המלבי"ם
הסבר אחר כתב המלבי"ם: "אין עמך לעזר - רוצה לומר: העזר של בשר ודם הוא כח מוגבל, ולכן יקל לו לעזור את מי שיש לו רב, שזה אינו צריך רק עזר מעט, ויצטרף כח העוזר אל כח הנעזר להקימו. ויקשה לו לעזור למי שאין לו כח, כי אז יצטרך לעשות הכל בעצמו. לא כן אתה, שכחך בלתי בעל תכלית, ואינך צריך אל הנעזר שיסייע לך בכחו. כי אתה הוא העוזר לבדך, ואין עמך לעזור. רוצה לומר: אין מי משתתף עמך לסייע לך, עד שיהיה אצלך הבדל בענין העזר בין אם הנעזר עם רב ובין אם הוא אין כח, וסומך רק על כחך. ואם כן עזרני מצד שני דברים:
א] מצדנו, כי עליך נשענו.
ב] מצד שמך הגדול, אחר כי בשמך באנו על ההמון הזה, וצריך אתה להראות נפלאות שיתגדל ויתקדש שמך.
ולכן ד' אלקינו אתה. אתה לבדך תעשה".
כלומר: אין מי שמשתתף עמך לעזר, ולכן אין הבדל בין נעזר שיש לו עם רב, לבין נעזר שאין לו כח.
ב. מה פירוש המלים "אל יעצר עמך אנוש"?
1. הסבר הרד"ק
כתב הרד"ק: "אל יעצר עמך אנוש - כלומר: 'אל ימלוך', כמו: 'יורש עצר' [שופטים יח, ז, ופירש הרד"ק שם: 'יורש עצר - לפי הפשט עצר הוא מלוכה, מן 'זה יעצר בעמי' (שמ"א ט, יז)']. כלומר: לא יהיה להם ממשלה כנגדך".
עוד כתב הרד"ק: "או פירוש: אל יעצר כח".
(נראה שזו גם כוונת רש"י, אך דבריו צריכים כנראה תיקון).
2. הסבר הרלב"ג וה"מצודת דוד"
הסבר אחר כתב הרלב"ג: "ד' אלקינו אתה, אל יעצֹר עמך אנוש - רוצה לומר: ד' אתה אלקינו ומנהיגנו ומשגיח בנו. הנה אנוש לא יוכל לעצור ולמנוע מה שתרצה. ולזה לא יבצר ממנו עזרך מפני ריבוי העם הזה הבא להילחם עמנו".
כעין זה הסביר ה"מצודת דוד": "אל יעצר עמך - אל יעצור אדם כח למולך לעכב הכח בידו להתגבר".
הוסיף ה"מצודת ציון": "אנוש - הוא שם משמות האדם, המורה על חולשתו, והוא מלשון 'אנוש לשברך' (ירמיה ל, יב)".
3. הסבר המלבי"ם
הסבר אחר כתב המלבי"ם: "ואל יעצר עמך אנוש - לעשות לך איזה סיוע שישתתף כחו עם כחך. בקש שיהיה הנצחון באופן שיראו הכל כי לא ידי אדם עצרו בפני האויב, רק ד' לבדו".
סיום: הסבר המדרש רבה לפרקנו
במדרש איכה רבה (בפתיחתא ל') התיחסו לפרקנו כחלק ממערכת מלחמות של מלכי בית דוד, וכך אמרו שם:
"ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו.
דוד אמר: 'ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם' (תהלים יח, לח).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה כן, הדא הוא דכתיב: 'ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם' (שמ"א ל, יז)...
עמד אסא ואמר: אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם, ואתה עושה.
אמר לו: אני עושה, שנאמר: 'וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר, ויפל מכושים לאין להם מחיה, כי נשברו לפני ד' ולפני מחנהו, וישאו שלל הרבה מאד' (דהי"ב יד, יב). 'לפני אסא' אין כתיב כאן, אלא: 'לפני ד' ולפני מחנהו'.
עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה, ואתה עושה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: 'ובעת החלו ברנה ותהלה' וגו' (שם כ, כב).
עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג, ולא לרדוף, ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי, ואתה עושה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד', ויך במחנה אשור' (מל"ב יט, לה)".
המדרש הוכיח את דבריו שאסא רדף וד' עשה מהפסוק: "וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר, ויפל מכושים לאין להם מחיה, כי נשברו לפני ד' ולפני מחנהו", אבל מנין למד המדרש שאסא אמר: אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם, ואתה עושה?
ניתן לומר שהמדרש למד זאת ממה שקרה בפועל, אבל הרד"ל בחידושיו למדרש (אות עג) כתב: "עמד אסא ואמר: אני אין בי כח - היינו דכתיב בדברי הימים (ב יד, י): 'לאין כח, עזרנו'".
כלומר: מפסוק י', שנאמר בו: "ויקרא אסא אל ד' אלקיו ויאמר: ד' אין עמך לעזור בין רב לאין כח, עזרנו ד' אלקינו כי עליך נשענו, ובשמך באנו על ההמון הזה", שבו יש צמידות בין המלים "לאין כח", למלים "עזרנו ד' אלקינו כי עליך נשענו", למד המדרש שאסא אמר: אני אין לי כח להרוג אותם, אתה ד' תושיע אותנו.
במדרש זה ובדברי הרד"ל אין הסבר חדש למלים הקשות, אלא יש התיחסות למלים המובנות, ומכל מקום יש בו מבט חדש על המלחמה של אסא בזרח הכושי.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בביאת מלך המשיח.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
