א. צדקותו של יאשיהו

יאשיהו מלך יהודה היה מהמלכים הצדיקים, אולי הצדיק שבכולם!

כך נאמר עליו בפרקנו:

א. "בן שמֹנה שנים יאשיהו במלכו, ושלֹשים ואחת שנה מלך בירושלם.

ב. ויעש הישר בעיני ד', וילך בדרכי דוד אביו, ולא סר ימין ושמאול".

בהמשך הפרק מתואר באריכות שיאשיהו עשה תיקונים גדולים בכל מלכותו:

החל לטהר את יהודה וירושלים מעבודה זרה, ואחר כך גם את ארץ ישראל (ג-ז),

חיזק את בדק הבית (ח-יג),

הביא את העם בברית עם ד' לעבוד את ד' בכל לבבם ובכל נפשם (כט-לג),

עשה פסח שלא נעשה כמוהו מאז ימי השופטים (פרק ל"ה).

כך סיכם הרד"ק (מל"ב כג, כה) את צדקותו של יאשיהו: "שחרד לדברי תורה, ועשה ככל הכתוב בה, והסיר הבמות, לא השאיר אחד, ולא הקריבו בימיו כי אם בבית המקדש לבדו.

והמלכים אשר לפניו, אף על פי שהיו בהם טובים, לא הסירו הבמות, כמו שאמר: 'עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות' (מל"א כב, מד).

ונמצא באסא דברים אשר לא כן: שנשען על מלך ארם, והוציא כסף וזהב מאוצרות בית ד' ושלח לו (מל"א טו, יח-יט). ונאמר: 'וגם בחליו לא דרש את ד'' (דהי"ב טז, יב).

ויהושפט גם כן היה עוזר למלכי ישראל הרשעים (מל"א כב; מל"ב ג), ונתחתן עמהם.

וחזקיה גם כן נאמר עליו: 'ולא כגמול עליו השיב חזקיהו, כי גבה לבו, ויהי עליו קצף ועל יהודה ועל ירושלם' (דבהי"ב לב, כה).

אבל יאשיהו נאמר עליו: 'ככל תורת משה' (כג, כה)"!

ב. האם היה יאשיהו צדיק מתחילתו או בעל תשובה?

לעומת האמור בפסוק ב' שהובא בתחילת הפרק הקודם, מפסוקים אחרים משמע שיאשיהו לא היה צדיק מתחילתו, אלא חזר בתשובה רק בשנה השמונה עשרה למלכותו, לאחר מציאת ספר התורה בבית ד'.

כך אמרה חולדה הנביאה אל יאשיהו, בעקבות מציאת ספר התורה בבית ד': "יען רך לבבך, ותכנע מלפני אלקים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל יֹשביו, ותכנע לפני, ותקרע את בגדיך, ותבך לפני, וגם אני שמעתי נְאֻם ד' (כז)". משמע שעד אז לא נכנע לפני ד'!

כן משמע גם מהאמור בסיכום ימי מלכותו (מל"ב כג, כה): "וכמֹהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ד' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאֹדו, ככל תורת משה, ואחריו לא קם כמֹהו".

נשאלת השאלה: האם היה יאשיהו צדיק מתחילתו או בעל תשובה?

ג. מחלוקת האמוראים במסכת שבת

בתשובה לשאלה זו נחלקו האמוראים במסכת שבת (נו ע"ב):

"אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל האומר: 'יאשיהו חטא', אינו אלא טועה, שנאמר: 'ויעש הישר בעיני ד', וילך בכל דרך דוד אביו' (מל"ב כב, ב).

אלא מה אני מקיים: 'וכמֹהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ד' בכל לבבו' (כג, כה)?

שכל דין שדן מבן שמונה עד שמונה עשרה - החזירן להן [רש"י: עד שמונה עשרה - שמצא חלקיה את הספר, ועיין ודקדק בתורה ובדיניה בכתב ובעל פה, והבין שמא טעה בדינא].

שמא תאמר: נטל מזה ונתן לזה? [רש"י: נטל מזה - ממי שנתן לו תחילה]

תלמוד לומר: 'בכל מאודו' (שם) - שנתן להם משלו.

ופליגא דרב, דאמר רב: אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו".

ד. הסבר המפרשים

המפרשים בפרקנו לא עסקו בנושא, אבל המפרשים בספר מלכים עסקו בנושא ונקטו בשיטת ר' שמואל בר נחמני, שיאשיהו כלל לא חטא.

1. הסבר הרלב"ג

כך הסביר הרלב"ג (במל"ב כב, א) את הפסוק "יען רך לבבך ותכנע מפני ד'": "אף על פי ששלחה לו חולדה הנביאה: 'יען רך לבבך ותכנע מפני ד'' (שם, יט), אין הרצון בזה שחטא יאשיהו קודם זה.

אך הרצון בו שֶבְּעֵת שמעו את הרעה הזאת אשר נגזרה מאת ד' על ירושלים, השתדל על כל פנים לתקן את אשר עוותוהו הראשונים. כי קודם זה לא היה יודע הרע שנגזר עליהם, אך היה עושה הישר בעיני ד', וזה לא היה מספיק לו להשיב חרון אף ד' ממנו. אבל היה ראוי שיוסיף לו דבקות בד' יתברך, בדרך שיהיה מושגח השגחה, [ש]ימלטו בה מזה הרע הנגזר מאת ד' יתברך. ולזה תמצא שהשתדל יאשיה להשיב ישראל לעם לד', כדי שיסור מהם זה הרע, ולבער בשלמות את כל הנעשה לעבודת גילולים".

כעין זה כתב הרלב"ג גם על הפסוק: "וכמֹהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ד' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו" (מל"ב כג, כה): "אין הרצון שלא יהיה יאשיהו בתחלת ענינו טוב עם ד' יתברך, כי כבר נזכר בדברי הימים (ב לד, ג) כי מקטנותו החל לעבוד ד' יתברך. אך לא ביער בשלמות האלילים ממלכותו, והיו חוטאים עדיין ישראל בהם. ומפני ראותו הכתוב בספר התורה שיבא מהרע למי שלא יקיים את התורה ויעבור על ברית ד' יתברך, התעורר בכל עוז להשיב ישראל לעבודתו, ובער האלילים שעשו ישראל מכל ארץ ישראל, כדי שיסור זכר עבודת גילולים מישראל, ולא יוסיפו לחטוא עוד".

בדבריו אלה הסביר הרלב"ג הסבר אחר מר' שמואל בר נחמני בפסוק "אשר שב אל ד' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו": השיב את כל ישראל לעבודת ד'.

מדברי הרלב"ג עולה שיאשיהו היה צדיק גמור מתחילתו מבחינה אישית, וחזרתו בתשובה היתה מבחינת הצד המלכותי: בתחילת מלכותו הוא לא טרח מספיק להחזיר את העם בתשובה, אבל אחר כך התעורר בכל עוז להשיב את העם בתשובה.

2. הסבר הרד"ק

כן נראה גם מדברי הרד"ק (מל"ב כג, כה): "אשר שב אל ד' - שחרד לדברי תורה ועשה ככל הכתוב בה, והסיר הבמות, לא השאיר אחד, ולא הקריבו בימיו כי אם בבית המקדש לבדו".

נראה מדבריו שיאשיהו היה צדיק גמור מתחילתו מבחינה אישית, ובעל תשובה מבחינת הצד המלכותי.

3. הסבר המלבי"ם

דברים מפורשים יותר כתב המלבי"ם (שם): "היתה התשובה בענין הכללי, שהדור ההוא על פי מלכם עשו תשובה מכל הכעסים שהכעיסו המלכים הקודמים. וביטל [יאשיהו] המזבחות והבמות מכל ערי ישראל, מה שלא עשה כן חזקיה, שהשאיר המזבח שבבית אל, והבמות שבערי שומרון, והמזבחות אשר על גג עליית אחז".

יהי רצון שנזכה בקרוב למלכות מלך המשיח, מצאצאיו של יאשיהו, שיהיה צדיק הן מהבחינה האישית והן מהבחינה הכללית.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.