בפרק שלנו דניאל בעצמו רואה חזון בחלום, ומקבל במהלך החלום הסברים על הפתרון ממלאך. בחלום הוא רואה שוב את ארבע מלכויות. אבל הפעם לא בתור פסל, כמו שראה נבוכדנצר, אלא בתור ארבע חיות שעולות מהים הגדול. הים הוא משל לגלות, והמלכויות מולכות במשך הזמן של הגלות.
את בבל רואה דניאל כמו אריה עם כנפיים של נשר. כשהוא רואה שהכנפיים נתלשות מהאריה, והוא נעמד על רגלי אדם ומקבל לב של אדם. ההסבר הוא שבבל כבשה את כל העולם כמו אריה שהוא מלך החיות. היא השליטה גם את הרוח שלה שזה כנפי הנשר. אבל כשנבוכדנצר נהיה כמו חיה, היא איבדה את הרוח שלה, ולכן נתלשו הכנפיים, ונעמדה כמו אדם עם לב אדם, כי נבוכדנצר עצמו פרסם את ה' בכל העמים כמו שיעשו ישראל בעתיד.
את פרס ומדי דניאל רואה בתור דוב שיש לו שלש צלעות בפה. וההסבר הוא שהדוב בתנ"ך נראה כמו חיה אוכלת נבלות, שמתלווה לאריה. ופרס ומדי לא כבשו את כל העולם, אלא רק את בבל, וכל העולם נפל לידיים שלהן ממילא. יש לה שלש צלעות בפה, כי צלע בלשון התנ"ך זה צד. ולמשכן היו שלש צלעות, צלע לפאת צפון, צלע לפאת דרום, וצלע המשכן לירכתיים ימה. וזה רמז לבית המקדש שנמצא בפה של פרס ומדי, מצד אחד הן מצוות בפה את הצהרת כורש לבנות את בית המקדש, ומצד שני הן מחזיקות אותו בין השיניים, ומונעות את הבניה שלו, בימי אחשוורוש.
את יוון דניאל רואה בתור נמר עם ארבעה ראשים, וארבע כנפיים. ההסבר הוא שיוון כבשה שוב את כל העולם, כמו נמר טורף. והיא כבר לא אריה כי היא לא המלכות הראשונה שכבשה. יש לה ארבעה ראשים, כי כשאלכסנדר מוקדון מת נחלקה המלכות שלו לארבעה מלכים, כמו שכתוב בפרק הבא. ויש לה ארבע כנפיים, כי יוון תשליט את הרוח שלה על כל ארבעת רוחות העולם.
את שלשת המלכויות האלו מתארים בקיצור. אבל הפרק מתמקד בחיה הרביעית: במלכות רומא ומתאר בעיקר אותה. החיה הרביעית לא מתוארת כמו חיה מוכרת, אלא כמו חיה נוראה שיש לה שיני ברזל שאוכלות הכל, ציפורני נחושת שרומסות הכל ועשר קרניים. והמלאך בעצמו מסביר, על פי הסבר המלבי"ם, שזה כיוון שרומא תהפוך את כולם לרומאים, ולכן היא כאילו אוכלת הכל לתוכה. ומי שלא יסכים להפוך לחלק ממנה כמו היהודים, היא תרמוס ותשפיל. בסוף מלכות רביעית היא תתחלק לעשר מלכויות שונות כמו שראינו בחלום הצלם, ואלו הקרניים.
דניאל מתמקד בקרניים, ורואה שיש שם התרחשות: קרן קטנה עולה ביניהן ומפילה שלש אחרות. ויש לקרן הזו עיניים של בן אדם ופה שמדבר גדולות כנגד הקב"ה. והקרן הזו נלחמת בעם ישראל ומצליחה לפגוע בהם. עד שהקב"ה יושב לדין. וכאן מגיע תיאור של בית דין של מעלה, ובסופו נגזר הדין על החיה הרביעית כולה. והיא מתה, הגוף שלה אובד והיא נשרפת באש.
לקרן הזו אין הסבר פשוט, כמו ההסבר של המלכויות עצמן. המפרשים מביאים כמה אפשרויות שונות, והמלבי"ם מציין שקשה להתאים את ההסברים לפרטים של המראה. בדור שלנו אפשר אולי לפרש את הקרן הזו על השואה, שהצליחה לפגוע בעם ישראל יותר מכל מה שהצליחו לפניה, והיא היתה מלחמה כנגד הקב"ה. והיא באמת היתה בסוף ארבע מלכויות ובמהלך חזרת ישראל לארץ.
אז מגיע אדם, שהוא עם ישראל, עם ענני השמים אל הקב"ה, ומקבל ממנו מלכות נצחית על כל העולם. וההסבר הוא שהמלכויות הן כמו חיות, שדואגות לעצמן ופועלות לפי מה שטבוע בהן. אבל ישראל ימלכו על העולם כבן אדם, ששולט בחיות גם לטובתן ורועה אותן. וישראל פועלים לפי רצון ה' לפי חכמה, ולא לפי הטבע. ולכן הם עליונים ובאים עם ענני השמים, שעולים מהים כלפי מעלה, ולא יוצאים מהים כמו החיות.
עד כאן הפרק.
שאלה ראשונה שצריך לשאול היא: למה יש שוב חזיון של ארבע מלכויות אבל בצורה אחרת? שמענו כבר על ארבע מלכויות בחלום של נבוכדנצר, אז למה צריך לשמוע עליהן שוב, ולמה במשל שונה?
שאלה שניה: למה בחלום הזה יש משפט שהקב"ה עושה, ואז מתה החיה. ובחלום של הצלם אין משפט, אלא האבן מכה את הצלם והוא נעלם, בלי שראינו משפט שקורה בשמים?
ושאלה אחרונה: למה דניאל מתמקד במלכות הרביעית, ובקרניים שלה, ולא בכל ארבעת המלכויות באופן שווה?
נראה שארבע מלכויות מתוארות כאן מנקודת מבט שונה. נבוכדנצר רצה להבין איך העולם הולך להתנהל, והחלום שהוא קיבל מתאים למה שמלך גוי יכול להבין. כלומר חלום הצלם מסתכל על התהליך שארבע מלכיות יעשו לעולם: הם יעשו אותו דבר אחד, כמו פסל אחד עם חלקים שונים. לעומת זאת דניאל רואה מה ארבע מלכויות יעשו לעם ישראל. כלפי עם ישראל ארבע מלכויות הם כובשים שישעבדו אותם. ולכן הם נמשלים לחיות טורפות, וכל אחת עומדת לעצמה.
כשנבוכדנצר מנסה להבין את המבנה העולמי, לכל אחת מהמלכויות יש חלק דומה, ולכן אין התמקדות בחלק אחד מסוים. אבל כשדניאל מנסה להבין מה ארבע מלכויות יעשו לעם ישראל, הוא מתמקד בחיה הרביעית, כי אין מה להשוות את האורך והקושי של הגלות תחת רומא, לגלות תחת שאר המלכויות. בבל שלטה שבעים שנה, פרס ומדי שלטו מספר דומה של שנים, ויוון שלטה בערך מאתיים שנה. אבל רומא שלטה עלינו כמעט אלפיים שנה. רוב מוחלט של הקשיים והצרות שעברו על עם ישראל בגלות, היו תחת שלטון רומא. ולכן דניאל מתמקד בה.
ומזה נבין שגם ההתמקדות המיוחדת של דניאל בעשר הקרניים, שהם סוף הגלות, אומרת שעיקר הקושי יגיע בסוף. וזה מה שדניאל באמת רואה. הקרן הקטנה מגיעה בסוף הגלות, כי רואים שבגללה הקב"ה יושב לדין וממית את החיה הרביעית. והקרן הזו נלחמת בעם ישראל ויכולה להם, בצורה שנשמע שלא יכלו להלחם לפני כן בעם ישראל. ולכן היא מעניינת במיוחד את דניאל.
ולכן גם חשוב להבין את המשפט שעושה הקב"ה. את נבוכדנצר לא מעניין למה המלכויות יפלו בסופו של דבר, והאם יהיה להם משפט או לא. לא שאלת הצדק מעניינת אותו, אלא מה התפקיד העולמי של המלכויות, ולאן כל זה הולך.
אבל לעם ישראל שהולך לסבול הרבה מאוד צרות בגלות, חשוב מאוד לדעת שיהיה משפט על כל זה. ושיגיע שלב שהקב"ה ישב למשפט, וידון את המלכות הרביעית וישמיד אותה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
