בפרק שלנו דניאל מנסה להבין קץ שניתן בעבר לנביא ירמיה. את קץ שבעים השנה לגלות בבל. דניאל מחשב, משום מה, את הקץ הזה לחורבות ירושלים, למרות שבירמיה נאמר רק שכשיעברו שבעים שנה מתחילת ממלכת בבל, העם יחזור לארץ. ונראה בפרק שדניאל מבין שהקץ הזה כבר עבר למרות שאנחנו שנה לפני הצהרת כורש.

דניאל צם, ומתפלל לה' תפילה ארוכה. הוא מתוודה על חטאי העם בעבר ובדור שלו. מציין את הבושה שיש להם על שעברו על מצוות ה', ושה' הגלה את העם בצדק כמו שאמר בתורה, וכי הוא הזהיר והוכיח אותם והם לא שמעו. ואז דניאל מבקש שה' ישמע את תפילתו ויבנה את ירושלים לפנים משורת הדין, כדי שלא יהיה חילול ה' כשהיא חרבה.

אז מגיע המלאך גבריאל ומסביר לדניאל שקץ שבעים השנה מתפרש כך: לא רק שבעים שנים של גלות נגזרו על עם ישראל, אלא תהליך של שבעים כפול שבע, כלומר ארבע מאות ותשעים שנה. בארבעים ותשע השנים הראשונות ועוד קצת, יהיה העם בגלות. שזה עד השנה שאחרי תפילת דניאל, שאז כורש התיר לעם לעלות ולבנות את הבית. ובשנים שנשארו תבנה העיר ותהיה בנויה עד שתחרב בסוף אותן שנים.

וכך באמת היה: חמישים ושתיים שנה אחרי חורבן ירושלים העם חזר לארץ בהצהרת כורש, ובמשך שמונה עשרה שנה בנה את בית המקדש ואת העיר. שיחד הם עשר פעמים שבע שנים. אחר כך עמד הבית השני ארבע מאות ועשרים שנה, שהם שישים פעמים שבע שנים. סך הכל ארבע מאות ותשעים שנה בדיוק.

גבריאל אומר לדניאל שבמשך הזמן הזה תהיה כפרה לחטאי העם, ובנייה של התורה שבעל פה, שתביא את העולם להיות העולם הבא בצדק. ובמהלך השנים האלה יחתם התנ"ך ולא יכתבו עוד ספרי נביאים או כתובים. ובזמן הזה יהיה מקדש.

ולאחר אותם ארבע מאות ותשעים שנה לא יהיה עוד מלך או כהן גדול, ואת ירושלים ובית המקדש יחריב העם שישלוט אז בעולם. ועד שיגיע הסוף שלו במלחמת גוג ומגוג, תשאר העיר שוממה.

עד כאן הפרק.

שאלה ראשונה שצריך לשאול היא למה דניאל סופר את שבעים השנים לחורבות ירושלים, ומבקש בתפילה שלו רק על בנין ירושלים, ולא על הגאולה? למה דניאל לא מבקש שיתקיים מה שכתוב בירמיה, שהעם יחזור לארץ?

שאלה שניה: למה דניאל מתפלל ומבקש את בנין ירושלים? בלי התפילה של דניאל משהו היה שונה? האם דניאל יכול לשנות לבדו בתפילה שלו את מהלך ההסטוריה?

ושאלה אחרונה: מה ההגיון לספור את הזמן של הגלות יחד עם הזמן של בית שני? הרי זו גלות וזו גאולה. וגם מה ההגיון ששני אלו יחד יהיו דווקא שבעים פעמים שבע?

            בספר ירמיהו לא כתוב רק שהעם יגאל כשימלאו שבעים שנה לבבל, בפרקים נ' ונ"א שם, וכן בפרק מ"ח בישעיה כתוב שמיד כשבבל תיפול עם ישראל צריך לברוח ממנה וללכת לארץ ישראל. גם בנבואת שבעים השנה של ירמיהו כתוב שיש כמה דברים שהעם צריך לעשות לפני שה' יגאל אותם.

בבל נפלה לאחר שבעים שנה מאז שקמה, כמו שראינו בפרק ה'. אבל העם לא ברח ממנה ולא עלה לארץ. ולכן הבין דניאל שהקץ שנאמר בירמיהו כבר לא יתקיים ככתבו, ולא תהיה בשלב הזה גאולה שלמה, כי "לא עלו כחומה" כמו שאומרת הגמרא.

מצד שני, כמו שהסברנו בפרק שעבר, דניאל הבין שלכל קץ יכולות להיות כמה אפשרויות פירוש. ושהם נועדו כדי שאנשים יעשו מה שהם יכולים לקדם את הגאולה, בתקווה שה' יבחר באפשרות הקרובה.

דניאל הבין שהעם לא יגאל לגמרי כשימלאו שבעים שנה לבבל, כי העם לא עלה ולא שמע לקול הנביאים שאמרו לו לברוח מבבל כשהיא נופלת. אבל הוא רצה שלפחות ירושלים תיבנה, ובית המקדש יוקם בסוף שבעים השנים. כדי שלעם ישראל יהיה מרכז לפתח בו את התורה שבעל פה, ואת ההנהגה התורנית שתלווה אותו בכל משך הגלות. וזה פירוש אפשרי גם כן של נבואת שבעים השנים.

דניאל לא יכול לעלות לארץ במקום העם, אבל הוא יכול לעשות את מה שבידיו כדי לקדם את הגאולה. ולכן הוא צם ומתפלל, כדי שלפחות לחורבות ירושלים ימלאו שבעים שנה. ולא סתם דניאל פועל דרך תפילה דווקא, באותה שנה דניאל נזרק לגוב האריות כיוון שהוא מסר את נפשו על התפילה, כדי ללמד את כל עם ישראל איך להתנהג בגלות.

ולכן יש לדניאל כוח מיוחד בתחום התפילה שיכול להשפיע על כל עם ישראל.

דניאל מציין בתפילה שאין לנו תלונה למה ה' לא החזיר את העם לארץ. אלא האשמה היא בחטאינו שלא שמענו לקול הנביאים ולא ברחנו מבבל כשהיה צריך. ולכן לנו יש בושה, ואנחנו לא באים בדרישות, וה' לא גואל את העם בצדק.

התשובה של גבריאל היא שבאמת קץ שבעים השנה חושב בדומה לבקשה של דניאל, והמלבי"ם מציין שזה לא בגלל הבקשה שלו, אלא עוד קודם כבר נגזר כך.

הגלות היתה שבעים שנה בגלל השמיטות שישראל לא שמרו, כמו שכתוב בפרשת בחוקותי. והרעיון של שבעים פעמים שבע שנים הוא שכמו שבשמיטה יש שש שנים שבהם עובדים, ושנה שבה שובתים, כך ארץ ישראל תהיה חרבה ושומטת במשך שבעים שנה, עד בנין בית המקדש, ובמשך שש פעמים שבעים שנה יהיה בית המקדש בנוי ויוכלו לעבוד בארץ.

ולכן הגלות והזמן של בית שני מצטרפים לשבע פעמים שבעים.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.