{א} בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם  רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף וְלָקֳבֵ֥ל אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה: בלשאצר המלך הכין הרבה לחם לאלף שריו ומול האלף שתה יין {ב} בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר | בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א  לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן-הֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ: בלשאצר אמר בעצת היין להביא את כלי הזהב והכסף שהוציא נבוכדנצר אביו מן ההיכל אשר בירושלים וישתו בהם המלך ושריו נשיו ופלגשיו {ג} בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַהֲבָ֔א  דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן-הֵֽיכְלָ֛א דִּֽי-בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ: אז הביאו את כלי הזהב אשר הוציאו מהיכל בית האלקים אשר בירושלים ושתו בהם המלך ושריו נשיו ופלגשיו {ד} אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א  וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא: שתו יין והיללו את אלהי הזהב והכסף הנחושת והברזל העץ והאבן {ה} בַּהּ-שַׁעֲתָ֗ה  (נפקו) נְפַ֙קָה֙ אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד-אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ לָקֳבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל-גִּירָ֕א דִּֽי-כְתַ֥ל הֵיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס יְדָ֖ה דִּ֥י כָתְבָֽה: באותו רגע יצאו אצבעות של יד אדם וכתבו מול הנרות על הסיד של קיר היכל המלך והמלך רואה כף יד שכותבת {ו} אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֹ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי  וְרַעיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן: אז הוד פני המלך השתנה ומחשבותיו הבהילוהו ואזור מתניו נפתח וברכיו נתקעות זו בזו {ז} קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל  לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א (כשדיא) כַּשְׂדָּאֵ֖י וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר | לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל-אֱ֠נָשׁ דִּֽי-יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ (והמונכא) וְהַֽמְנִיכָ֤א דִֽי-דַהֲבָא֙ עַֽל-צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט: (ס) קרא המלך בכח להביא את האשפים הכשדים והמכשפים ענה המלך ואמר לחכמי בבל אשר כל אדם שיקרא את הכתב הזה ופתרונו יגידני ארגמן ילבש ורביד זהב על צווארו ושלישי במלכות ימשול {ח} אֱדַ֙יִן֙ (עללין) עָֽלִּ֔ין כֹּ֖ל חַכִּימֵ֣י מַלְכָּ֑א  וְלָֽא-כָהֲלִ֤ין כְּתָבָא֙ לְמִקְרֵ֔א (ופשרא) וּפִשְׁרֵ֖הּ לְהוֹדָעָ֥ה לְמַלְכָּֽא: אז באים כל חכמי המלך ולא מסוגלים לקרוא את הכתב ואת פתרונו להודיע למלך {ט} אֱ֠דַיִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל  וְזִיוֹ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין: ואז המלך בלשאצר נבהל מאוד והוד פניו משתנה עליו ושריו מתבלבלים {י} מַלְכְּתָ֕א לָקֳבֵ֨ל מִלֵּ֤י מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי  לְבֵ֥ית מִשְׁתְּיָ֖א (עללת) עַלַּ֑ת עֲנָ֨ת מַלְכְּתָ֜א וַאֲמֶ֗רֶת מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אַֽל-יְבַהֲלוּךְ֙ רַעְיוֹנָ֔ךְ וְזִיוָ֖יךְ אַל-יִשְׁתַּנּֽוֹ: ולנגד דיבורי המלך ושריו המלכה באה לבית המשתה ענתה המלכה ואמרה המלך לעולמים חיה אל יבהלוך מחשבותיך והוד פניך אל ישתנה {יא} אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ  דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת-אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא: יש איש במלכותך אשר רוח אלקים קדושים בו ובימי אביך נמצא בו אור עיניים ושכל וחכמה כחכמת אלקים והמלך נבוכדנצר אביך שר חרטומים אשפים כשדים ומכשפים העמידו אביך המלך {יב} כָּל-קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ | יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן  וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי-מַלְכָּ֥א שָׂם-שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה: (פ) כנגד מה שרוח יתרה ומדע והשכל ופתרון חלומות והגדת חידות והתרת קשרים נמצאה בו בדניאל אשר המלך שם שמו בלטשאצר עתה דניאל יקרא ויגיד הפתרון  {יג} בֵּאדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל הֻעַ֖ל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל  (אנתה)-אַנְתְּ-ה֤וּא דָנִיֵּאל֙ דִּֽי-מִן-בְּנֵ֤י גָלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י הַיְתִ֛י מַלְכָּ֥א אַ֖בִי מִן-יְהֽוּד: אז דניאל הובא לפני המלך ענה המלך ואמר לדניאל אתה הוא דניאל מבני גלות יהודה אשר הביא המלך אבי מיהודה {יד} וְשִׁמְעֵ֣ת (עליך) עֲלָ֔ךְ  דִּ֛י ר֥וּחַ אֱלָהִ֖ין בָּ֑ךְ וְנַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה יַתִּירָ֖ה הִשְׁתְּכַ֥חַת בָּֽךְ: ושמעתי עליך אשר רוח אלקים בך ואור עיניים והשכל וחכמה יתירה נמצאה בך {טו} וּכְעַ֞ן הֻעַ֣לּוּ קָֽדָמַ֗י חַכִּֽימַיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א דִּֽי-כְתָבָ֤ה דְנָה֙ יִקְר֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי  וְלָֽא-כָהֲלִ֥ין פְּשַֽׁר-מִלְּתָ֖א לְהַחֲוָיָֽה: ועתה הובאו לפני החכמים האשפים אשר הכתב הזה יקראו ופתרונו להודיעני ולא מסוגלים פתרון המילים להגיד {טז} וַאֲנָה֙ שִׁמְעֵ֣ת (עליך) עֲלָ֔ךְ  דִּֽי-(תוכל) תִיכּ֥וּל פִּשְׁרִ֛ין לְמִפְשַׁ֖ר וְקִטְרִ֣ין לְמִשְׁרֵ֑א כְּעַ֡ן הֵן֩ (תוכל) תִּכ֨וּל כְּתָבָ֜א לְמִקְרֵ֗א וּפִשְׁרֵהּ֙ לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א תִלְבַּ֗שׁ (והמונכא) וְהַֽמְנִיכָ֤א דִֽי-דַהֲבָא֙ עַֽל-צַוְּארָ֔ךְ וְתַלְתָּ֥א בְמַלְכוּתָ֖א תִּשְׁלַֽט: (פ) ואני שמעתי עליך אשר תוכל פתרונות לפתור וקשרים להתיר עתה אם תוכל הכתב לקרוא ופתרונו להודיעני הארגמן תלבש ורביד זהב על צווארך ושלישי במלכות תמשול {יז} בֵּאדַ֜יִן עָנֵ֣ה דָנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א מַתְּנָתָךְ֙ לָ֣ךְ לֶֽהֶוְיָ֔ן  וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ לְאָחֳרָ֣ן הַ֑ב בְּרַ֗ם כְּתָבָא֙ אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ: אז ענה דניאל ואמר לפני המלך מתנותיך לך יהיו וגדולתך לאחר תן אולם את הכתב אקרא למלך ופתרונו אודיענו {יח} (אנתה) אַ֖נְתְּ מַלְכָּ֑א  אֱלָהָא֙ (עליא) עִלָּאָ֔ה מַלְכוּתָ֤א וּרְבוּתָא֙ וִיקָרָ֣א וְהַדְרָ֔ה יְהַ֖ב לִנְבֻכַדְנֶצַּ֥ר אֲבֽוּךְ:  אתה המלך האלקים העליון את המלכות הגדולה הכבוד וההדר נתן לנבוכדנצר אביך {יט} וּמִן-רְבוּתָא֙ דִּ֣י יְהַב-לֵ֔הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּא֙ וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א הֲו֛וֹ (זאעין) זָיְעִ֥ין וְדָחֲלִ֖ין מִן-קֳדָמ֑וֹהִי דִּֽי-הֲוָ֨ה צָבֵ֜א הֲוָ֣א קָטֵ֗ל וְדִֽי-הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א  וְדִֽי-הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְדִֽי-הֲוָ֥ה צָבֵ֖א הֲוָ֥ה מַשְׁפִּֽיל: ומהגדולה אשר נתן לו כל העמים האומות והלשונות היו חרדים ויראים מפניו אשר היה חפץ היה הורג ואשר היה חפץ היה מכה ואשר היה חפץ היה מרים ואשר היה חפץ היה משפיל {כ} וּכְדִי֙ רִ֣ם לִבְבֵ֔הּ וְרוּחֵ֖הּ תִּֽקְפַ֣ת לַהֲזָדָ֑ה  הָנְחַת֙ מִן-כָּרְסֵ֣א מַלְכוּתֵ֔הּ וִֽיקָרָ֖ה הֶעְדִּ֥יוּ מִנֵּֽהּ: וכאשר רם לבבו ורוחו חזקה לזדון הורד מכסא מלכותו וכבודו הסירו ממנו {כא} וּמִן-בְּנֵי֩ אֲנָשָׁ֨א טְרִ֜יד  וְלִבְבֵ֣הּ | עִם-חֵיוְתָ֣א (שוי) שַׁוִּ֗יְו וְעִם-עֲרָֽדַיָּא֙ מְדוֹרֵ֔הּ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יְטַ֣עֲמוּנֵּ֔הּ וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּֽי-יְדַ֗ע דִּֽי-שַׁלִּ֞יט אֱלָהָ֤א (עליא)  עִלָּאָה֙ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן-דִּ֥י יִצְבֵּ֖ה יְהָקֵ֥ים (עליה) עֲלַֽהּ: ומבני אדם גורש ולבבו עם החיות הושווה ועם הפראים מושבו עשב גרמו לו לרצות כשוורים ומטל השמים גופו רוחץ עד אשר ידע ששולט אלקים עליון במלכות האדם ולמי אשר יחפוץ יעמיד עליה {כב} (ואנתה) וְאַ֤נְתְּ בְּרֵהּ֙  בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א הַשְׁפֵּ֖לְתְּ לִבְבָ֑ךְ כָּל-קֳבֵ֕ל דִּ֥י כָל-דְּנָ֖ה יְדַֽעְתָּ: ואתה בנו בלשאצר לא השפלת לבבך למרות שידעת את כל זה {כג} וְעַ֣ל מָרֵֽא-שְׁמַיָּ֣א | הִתְרוֹמַ֡מְתָּ  וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי-בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו (קדמיך) קָֽדָמָ֗ךְ (ואנתה) וְאַ֨נְתְּ (ורברבניך) וְרַבְרְבָנָ֜ךְ שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא-וְ֠דַהֲבָא נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא-חָזַ֧יִן וְלָא-שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי-נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכָל-אֹרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ: ועל אדוני השמים התרוממת ואת כלי ביתו הביאו לפניך ואתה ושריך נשותיך ופלגשיך שתיתם בהם ולאלהי כסף וזהב נחושת וברזל עץ ואבן אשר לא רואים ולא שומעים ולא יודעים היללת ולאלקים שנשמתך בידו וכל דרכיך לו לא הידרת {כד} בֵּאדַ֙יִן֙ מִן-קֳדָמ֔וֹהִי שְׁלִ֖יַחַ פַּסָּ֣א דִֽי-יְדָ֑א  וּכְתָבָ֥א דְנָ֖ה רְשִֽׁים: אז מלפניו נשלחה כף יד והכתב הזה השאיר סימן {כה} וּדְנָ֥ה כְתָבָ֖א דִּ֣י רְשִׁ֑ים  מְנֵ֥א מְנֵ֖א תְּקֵ֥ל וּפַרְסִֽין: וזה הכתב שנשאר מנא מנא תקל ופרסין {כו} דְּנָ֖ה פְּשַֽׁר-מִלְּתָ֑א  מְנֵ֕א מְנָֽה-אֱלָהָ֥א מַלְכוּתָ֖ךְ וְהַשְׁלְמַֽהּ: וזה פתרון הדבר מנא מדד האלקים מלכותך ונסתיימה {כז} תְּקֵ֑ל  תְּקִ֥ילְתָּה בְמֹֽאזַנְיָ֖א וְהִשְׁתְּכַ֥חַתְּ חַסִּֽיר: תקל נשקלת במאזניים ונמצאת חסר {כח} פְּרֵ֑ס פְּרִיסַת֙ מַלְכוּתָ֔ךְ  וִיהִיבַ֖ת לְמָדַ֥י וּפָרָֽס: פרס נחתכה מלכותך וניתנה למדי ופרס {כט} בֵּאדַ֣יִן | אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר וְהַלְבִּ֤ישׁוּ לְדָֽנִיֵּאל֙ אַרְגְּוָנָ֔א (והמונכא) וְהַֽמְנִיכָ֥א דִֽי-דַהֲבָ֖א עַֽל-צַוְּארֵ֑הּ  וְהַכְרִ֣זֽוּ עֲל֔וֹהִי דִּֽי-לֶהֱוֵ֥א שַׁלִּ֛יט תַּלְתָּ֖א בְּמַלְכוּתָֽא: אז אמר בלשאצר והלבישו את דניאל בארגמן ורביד זהב על צווארו וקראו עליו שיהיה מושל שלישי במלכות {ל} בֵּ֚הּ בְּלֵ֣ילְיָ֔א  קְטִ֕יל בֵּלְאשַׁצַּ֖ר מַלְכָּ֥א (כשדיא) כַשְׂדָּאָֽה: באותו לילה נהרג בלשאצר המלך הכשדי (פ)

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.