לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים (משלי יט, י).

תענוג והנאה הם דברים טובים ונחוצים בעולם הזה. כשיש לאדם זמנים קשים או לחוצים, הוא יכול על ידי ההנאות להרגע. כשאדם עייף או מותש, העונג יכול לעורר אותו ולתת לו עוד כוח. העונג יכול לעזור לחבר גם את היצר הרע לדברים חשובים, ולכן אנחנו קוראים לשבת עונג.

אבל הכסיל לא לוקח את העונג רק במקומות שבהם הוא טוב ונצרך, הכסיל הופך את העונג למטרה שלו. הוא יודע שזה לא חכם, הוא יודע שזה לא נכון, אבל לא אכפת לו. ולכן לחכמים נאוה תענוג, כי הוא עוזר להם במקומות שצריך אותו, והם לא לוקחים אותו במקומות שבהם הוא יכול להזיק. אבל לכסיל לא נאוה תענוג כי הוא הופך למטרה שלו וגורם לו לעזוב את דרכי החכמה.

קל וחומר שלא נאוה לעבד למשול בשרים, זו עליית מדרגה נוספת. השרים הם אלו שאמורים להגדיר את המטרות של העם, ולכוון אותו אליהן. השרים אומרים מה נכון לעשות ומתי, ומי יעשה מה. העבדים צריכים למלא את הפקודות שקיבלו מהשרים. לעבד לעומת זאת אין מטרות חשובות. הוא רוצה רק לנוח ולהנות.

הכסיל דומה לעבד שלא מקשיב לשרים. החכמה אומרת דבר מסוים, היא מציבה מטרות, והוא לא מוכן לשמוע והולך אחר המטרות של עצמו, כלומר לנוח ולהנות. אבל גרוע מזה הוא מצב שבו העבד מושל בשרים, במצב כזה לא רק העבד הולך אחר התאוות שלו, אלא השרים צריכים לצוות גם אנשים אחרים ללכת לפי המטרות של העבד. העם כולו יחפש רק לנוח ולהנות – בפקודה.

הנזק של עבד המושל בשרים גדול בהרבה מהנזק של כסיל ההולך אחר התענוגות.

הנמשל, כמו שאומר המדרש, הוא לימוד תורה לתלמיד שאינו הגון:

לימוד התורה הוא תענוג רוחני. הוא נאה מאוד למי שמוכן לשנות את החיים שלו כך שיתאימו לתורה. הוא לומד מה נכון לעשות, מבין מה ה' רוצה ממנו, וגם מתענג ונהנה מיופיה של התורה ומהאתגר האינטלקטואלי.

אבל הכסיל שלא רוצה להשתנות, ורוצה להמשיך ללכת אחר תאוותיו, לא נאוה לו לימוד התורה. יכול להיות שהוא רוצה להנות גם כן מהפלפול והסברות, אולי הוא גם רוצה את הכבוד שתלמידי חכמים מקבלים, אבל לימוד התורה הופך אותו להיות מזיד ולא שוגג. הוא לא משתנה, אלא עושה מה שמתחשק לו למרות שהוא למד שזה אסור. ולכן עדיף שלא ילמד.

גרוע מזה בהרבה הוא המצב שבו הכסיל הזה יהפוך להיות רב וילמד אחרים. כיון שהוא לא מוכן להשתנות, כיון שהמטרה שלו נשארת ההנאות של העולם הזה, הוא יחפש איך לשנות את התורה כך שתתאים לו. הוא יחפש איך אפשר להסביר שבעצם גם התורה אומרת להנות ולנוח, ולא דורשת מאיתנו להתאמץ. במקרה הזה הכסיל, שהוא עבד ליצריו ואין לו מטרות אמיתיות של תיקון העולם, מושל בשרים – שולט בתורה שאומרת מה צריך לעשות. וכך גם אנשים אחרים שומעים ממנו את דברי התורה המסולפים שלו, וחושבים שהתורה אומרת לנוח ולהנות. הנזק לא מצטמצם אליו בלבד, שיהיה מזיד ולא שוגג, אלא משפיע על עוד הרבה אנשים שבתום לב הולכים אחר תאוותיהם, כי הם למדו ממנו שזה, חלילה, רצון התורה.

לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.