בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ (משלי טז, טו).

המלך רוצה שיהיו חיים בממלכה, הוא דואג להצלחה של תושביה ולטובתם. ולכן בכל מקום שפני המלך מופנות אליו, כל מקום שהמלך משגיח עליו, יש בו חיים וטוב.

אם כך, למה המלך לא נותן משאבים לתושבים? אם הוא כל כך רוצה בטובתם, למה שלא יתן להם גם כסף, אוכל ובתים לגור בהם?

המלך מסתיר את האור שלו מהתושבים בעב, בענן. המלך לא בא להחליף את האנשים אלא לאפשר להם להיות יצרניים וטובים. המלך רוצה שהאנשים עצמם יחפשו את הטוב וישפרו את הממלכה. אם המלך יתן להם את כל מה שהם צריכים, לאנשים לא תהיה סיבה לעבוד, ולא תהיה להם סיבה לפתח את הממלכה. ולכן המלך מסתיר את פניו, כדי שיהיה מרוצה מהנתינים שלו. ורק לאחר שהם עושים את העבודה שלהם, מביא המלך את המלקוש – את הגשם האחרון שיתן את הסיוע ויחזק את הפעולות הטובות שהאזרחים יזמו בעצמם. בכך המלך עוזר בנקודה שבה הנתינים לא יכלו לגייס מספיק משאבים, אבל את הבחירה בעשיה טובה, ואת הצורך לקום ולעשות המלך לא לוקח מנתיניו.

הנמשל הוא הרע והקושי בעולם:

כל מקום שבהשגחת פני ה' מלא בחיים. הקב"ה נותן חיים להמון יצורים, גם כאלו שלא נבין למה יש בהם צורך. הקב"ה נותן לכולם את אוכלם בעיתו, את תנאי החיים הנצרכים להם, ומונע מהם פגעים ומחלות.

אם כך, למה ה' לא נתן לאדם את כל צורכו ממש? למה ה' השאיר לנו יצר רע? למה השאיר לנו בחירה חופשית? הרי הטוב האמיתי הוא שנעשה טוב. למה הקב"ה איפשר לנו לעשות רע? למה הסתיר את אורו בעב הענן?

הקב"ה רוצה להיות מרוצה מאיתנו, לא רק לתת חיים בלי הגבלה. ולכן הוא מגביל את אורו, כדי שהאדם יצטרך לבחור בטוב מרצונו. שהאדם יחפש מה רצון ה' בעולם מדעתו. לאחר שהאדם בוחר בטוב, ולאחר שעושה, מביא לו הקב"ה את הסיוע: במקרים מתאימים, בסיעתא דשמיא, ברוח הקודש. לאחר שה' רוצה את מעשי האדם הוא מביא לו את המלקוש לתת לו את המשאבים שהאדם לא יכל לעשות מעצמו. אבל את מה שיכול האדם לעשות, הקב"ה לא עושה במקומו.

בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.