בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן: פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב (משלי כו, כ – כא).

אש איננה דבר אינסופי. היא נרגעת מעצמה, כשחומר הבערה נגמר. גם מריבה נרגעת מעצמה. גם אם נאמרו דברים שלא היו צריכים להאמר, גם אם אנשים נפגעו, גם אם נעשו מעשים פוגעים, יעבור זמן, אנשים יעברו לעסוק בדברים אחרים, ילכו לישון ויקומו לבוקר חדש, ישכחו, והמריבה תדעך מעצמה.

אם אנחנו רואים שהאש איננה דועכת, אנחנו מבינים שמישהו מוסיף לה כל הזמן עצים.

אם אנחנו רואים שהמריבה איננה דועכת, אנחנו מבינים שיש כאן נרגן, כלומר מי שעוסק שוב ושוב ברגשות הרעים, מעלה שוב את התחושות, ועוסק שוב ושוב בפגיעה הרגשית שנגרמה לו. גם כשהמריבה באופן טבעי היתה נרגעת, הוא נזכר שוב בפגיעה, חווה שוב את הכעס והתסכול, ומלבה מחדש את האש. הוא הופך את המריבה המקומית למדון, כלומר למריבה קבועה ומתמשכת, ומונע ממנה לכבות.

לפעמים האש כבר כמעט וכבתה. נשארו רק גחלים מעטות. גם אם יוסיפו להם עצים, העצים לא ידלקו. החום קטן מדי.

אבל אם יש מי שמאוד מעונין בקיומה של האש, הוא יוסיף פחמים לגחלים, הפחמים ידלקו גם מחום הגחלים, גם בלי להבות. וכשהפחמים יתלהטו, יצאו מדי פעם לשונות של אש. אז הוא יוסיף עצים ואלו כבר יוכלו להדלק ולחזור להיות אש בוערת.

לפעמים המריבה שכחה, אף אחד לא זוכר מה בדיוק היה, אף אחד לא עוסק בה עוד. אבל מעט כעס נשאר, יש קצת חשדנות, מעט תרעומת. איש המדינים מחפש לחרחר ריב, להדליק שוב ושוב את המריבה, הוא חי ממריבה למריבה, הוא מחפש את התלהטות הרוחות. ולכן הוא יוסיף פחמים לגחלים, הוא ינצל את מעט החום שנשאר כדי להגביר את החום. הוא קצת יכעיס, קצת לא יתחשב, קצת יזכיר נשכחות. כשהחום יגבר, כשהחשדנות והכעס יתעוררו מעט, הוא יוכל לפתח מזה מריבה חדשה.

אם ראינו מריבות ישנות שכבר כמעט ונכבו, מתלהטות שוב, סימן שיש מי שמרוויח מהמריבות האלו, יש מי שמנסה להצית אותם שוב ושוב.

הנמשל הוא היצר הרע:

לפעמים אש היצר מתעוררת. אדם ראה משהו שלא היה צריך לראות, שמע מה שלא היה צריך לשמוע, טעם מה שלא היה צריך לטעום. זה אירוע נקודתי. יעבור מעט זמן, התחושות והרגשות ישכחו, יבואו אירועים אחרים שישכיחו את הקודמים.

אבל היצר הרע מחפש את האש. הוא מעוניין לעסוק במה שאסור, הוא מחפש את המים הגנובים ולחם הסתרים.

ברמה הפשוטה ביותר, היצר יעסוק שוב ושוב ברגשות שהתעוררו. האדם רואה אלפי מראות ביום, הוא לא זוכר כמעט דבר מתוכם. כשהמראה מעורר את היצר, היצר לא נותן לו להשכח. הוא חוזר עליו שוב ושוב, ונהנה להתעסק איתו. כך המראה נכנס לזכרון ולא נשכח, ויש לנו מריבה קבועה בין האדם לבין יצרו.

אבל ברמה הבעייתית יותר של היצר, גם כשהיצר נרגע, גם כשהאדם עבר לחשוב על נושאים אחרים, ושכח, היצר ינסה להדליק בחזרה את האש.

כל עוד נשאר משהו מהתחושות, היצר יחפש איך לחזור ולעסוק בנושאים שמעוררים אותו. הוא יחפש לעסוק בנושאים קשורים, הוא יחשוב על מקרים קודמים. גם אם היצר לא יכול לעסוק עכשיו בנושאים עצמם שמעוררים אותו, הוא יעסוק בנושאים קרובים להם. מהגחלים הוא ידליק פחם, ומהפחמים הוא ידליק עצים.

כשאנחנו פוגשים את התכונה הזו אנחנו מבינים שהיצר אינו רק נרגן, שלא נותן למה שהרגיש להשכח, אלא הוא איש מדינים שמחפש לחרחר ריב באופן יזום.

לדוגמא אדם צם. היצר רוצה לאכול. אם האדם עובר במקרה ליד חלון ראווה של עוגות, היצר מתעורר. אבל כאן השאלה האם הוא יהיה נרגן, ויחשוב שוב ושוב על העוגות שהוא ראה, ועל כמה מן הסתם הן טעימות, ואז יהיה לו קשה יותר ויותר לצום; או שהוא ינסה לחשוב על משהו אחר, להתעניין בנושא אחר ולשכוח את מה שראה.

אם האדם כבר לא זוכר מה שראה, הוא רק רעב מעט, היצר לא יכול מכאן לשכנע אותו לאכול, אבל הוא יכול להתחיל להוסיף פחמים. הוא יכול לגרום לו לחשוב על מה שיאכל כשיגמר הצום, ולתכנן מה בדיוק הוא יאכל וכמה מכל דבר. זה מותר, זו רק מחשבה, אבל היצר יתעורר. ואז אפשר יהיה להוסיף עצים ולהתחיל לחשוב על אכילה כבר בתוך הצום, או ללכת ולראות את העוגות בחלון הראווה באופן יזום.

ולכן כשאדם רוצה להלחם ביצר, הוא צריך קודם כל שלא לעסוק כלל בנושאים הקשורים למה שמעורר את היצר. גם לא במה שקשור בקשר רחוק, גם לא בדברים מותרים, גם לא רק במחשבה.

וגם אם היצר כבר התעורר, גם אם אדם פגש בעל כרחו את היצר, צריך להמנע ככל האפשר מלחשוב על מה שקרה, כמה שאפשר להמנע מלהעביר שוב בראש את המראות או המילים או התחושות, ולנסות לחשוב על ענין אחר.

[עיון נוסף והרחבה:  אלשיך על הפסוקים שלנו, ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות רח, חפץ חיים - מחנה ישראל חלק א פרק יח "והנה מדברי המדרש הנ"ל"].

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן: פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.