הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יְרֵא ה' וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ (משלי יד, ב).

לפעמים נראה לאנשים שירא ה' לא מתנהג בצורה הגיונית על פי דרכי העולם הזה. הוא לא מספיק דואג לעצמו, מחלק כסף גם לאחרים, לא מוכן להרוויח בצורה לא מוסרית וכדו'.

אבל האמת היא שיש הרבה צדדים הגיוניים בעולם הזה. לדאוג לעצמך זה הגיוני, וגם יראת ה' זה הגיוני. טבעי לאדם לירא מה'. אלא שבאופן פשוט הצדדים הטבעיים השונים שיש בעולם סותרים אחד את השני. מי שדואג לעצמו יעשה מעשים מסויימים, מי שירא ה' יעשה מעשים אחרים.

השאלה היא מאיפה מתחילים את החשבון. מי שקודם כל דואג לעצמו, הדרכים של העולם הזה מסיטות אותו אליהן. ואז צורת החשיבה הטבעית שלו משתנה, ונראה לו שכדי להסתדר בחיים צריך להיות לא מוסרי. זה לא הטבע הישר שלו, אלא הדרכים שבהם הוא הולך מסיטות אותו לצורת החשיבה הזו. ולכן כשהוא רואה את ירא ה' שלא מתנהג בצורות לא מוסריות הוא בוזהו, וחושב שירא ה' מתנהג בצורה לא הגיונית.

אבל האמת שירא ה' לא עושה שום דבר משונה, הוא הולך בישרו. הוא פשוט מתחיל את החשבון מיראת ה', ולכן נשאר בדרכים המוסריות. וכשנוצרת סתירה בין הדאגה לעצמו לבין יראת ה', הוא לא הולך בדרך הקלה והמיידית, אלא באחת מהדרכים האחרות שהתורה מסדרת בהם את החיים. 

ומצד שני נלוז דרכיו לא עושה בהכרח מה שטבעי, אלא מה שהדרכים המסובכות של העולם הזה הטו אותו לעשות למרות שהוא לא טבעי.

הנמשל הוא דרכי ההתנהגות השונות של הדתות השונות:

הדרך של היהדות נראית לא טבעית ולא הגיונית לפעמים. היהודים לא דואגים רק לעצמם, הם לא משתמשים בכוח כדי להשליט את אמונתם, ולא תמיד מרוויחים ממנה.

השאלה מאיפה מתחילים את החשבון. היהדות מתחילה את החשבון מיראת ה'. ה' אומר לנו מה לעשות ואנחנו מקבלים. וממילא אנחנו הולכים בישרנו. דרכה של היהדות היא דרך ישרה, גם אם היא לא הדרך הטבעית הראשונה שאדם היה הולך בה.

לעומת זאת שאר הדתות מתחילות את החשבון מדרכי העולם הזה: איך הן ישלטו על כל העולם, איך יהיה טוב למאמינים שלהן, ואיך הם ירוויחו מהאמונה שלהם. וממילא הדרכים האלו מסיטות אותם בהדרגה לדרכים מסוימות ולא מוסריות, ומרחיקות אותן מיראת ה'.

ככל שהדתות מתרחקות מהנורמאליות והטבעיות של יראת ה', כך הן בזות ליהדות יותר, כי הן הולכות ומאבדות את הישרות הטבעית. וממילא הן גם הולכות ומאבדות את היחס הישר אל הקב"ה.

[הרחבה ועיון נוסף: של"ה תולדות אדם בית הבחירה רחצ, ר' צדוק הכהן מלובלין - מחשבות חרוץ אות ח 'ועל זה היתה עיקר בריאת העולם', עין איה ברכות פרק שישי מא, עין איה שבת פרק ראשון כא, עולת ראיה עניני תפילה תפילה ותורה ד].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.