נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ (משלי לא, כג)

אשת החיל לא יוצאת להציג את הסחורה שלה בחוץ, "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", אבל על בעלה רואים את הסחורה שלה. ולא רק את הסחורה, אלא כיון שהוא מתאים לה, רואים עליו גם את התכונות שמנחות אותה.

כיוון שבעלה נודע בשערים, במקום המשפט, ונודע בחכמתו כשהוא יושב עם זקני הארץ, ממילא יודעים שאפשר לסמוך גם עליה, שהיא מנהלת את עסקיה ביושר ומשפט, ועושה את מעשיה בחכמה.

הנמשל הוא התורה:

כשעם ישראל חוזר לארץ, והיא מתכסה במרבדי מצוות ושש וארגמן, העולם מתחיל להתעניין במה שקורה כאן.

פתאום מתגלה שיש עם שיכול לחיות חיי חומריות מלאים ומצליחים, מתוך תורה ומוסר.

ואז, למרות שהתורה לא בהכרח מוכרת לכל העמים, אבל עם ישראל, בעלה של התורה, נודע בשערי המשפט. הוא מוכר כבר בעמים במשפט המוסרי שלו, ובין זקני הארץ בחכמה האלוקית שיש בו.

ואז, כמו בימי שלמה, חכמי העמים רוצים לשמוע עוד ועוד מהתורה שמובילה את העם הזה.

[הרחבה ועיון נוסף: אדר היקר עמוד לג 'א"כ זאת היא חובתם', מאמרי הראיה חלק א מאי הר סיני, דרשות הר"ן דרוש ט 'וביאר סיבת זה', בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק לד 'וכן מצד המקבלים', שם משמואל כי תשא 'ויש עוד לומר'].

נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.