וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר (משלי כד, לב).
למרות ששלמה אינו עצל, הוא מסתכל במעשי העצל ורואה מה הלקח שהוא יכול ללמוד מהם אליו. ולמרות שאינו חסר לב חלילה, הוא מסתכל בתוצאות של מעשי חסר הלב ושם לב איפה הוא צריך להשתפר, ואיפה יש לו מעט מהבעיה הזו.
הנטיה הטבעית של אנשים היא להסתכל מה לא טוב אצל אחר, כדי להרגיש טוב עם עצמם. במקום להסתכל מה הם יכולים עוד לשפר, ולהסתכל על החסרונות של עצמם, לעומת המטרה שיש להם; נוח להם יותר להסתכל בחסרונות של אדם אחר, ולהרגיש טוב כי לעומתו הם במצב הרבה יותר טוב. ולכן הם אולי כבר לא צריכים להתאמץ, כי מה שהם לא יעשו הם יותר טובים מהעצל הזה.
זו כמובן תכונה שלילית. היא גורמת לאדם להסתכל בעין רעה על אחרים, ולמעט במאמץ של עצמו. המטרה שלנו כשאנחנו מסתכלים על חסרונות שיש בעולם אינה לבוז לאחרים, אנחנו לא יודעים מה הסיבות שהם עצלים. וגם לא כדי להרגיש טוב עם עצמנו, אלא להפך: כדי לראות את התוצאות הגרועות של התנהגות מסוימת, ולחפש איפה אצלנו יש מעט מהתכונה הזו, כדי לנקות אותה לגמרי.
קל לראות את התוצאות השליליות של עצלות גמורה. אבל קשה לשים לב לתוצאות השליליות של רגעי עצלות קטנים במהלך היום. כשמסתכלים על העצל הגמור, אפשר לשים לב שאת אותם תוצאות שליליות יש גם אצלנו באופן מוקטן כתוצאה מהעצלות הקטנה שלנו.
ולכן כיון שראיתי לא שמחתי, אלא לקחתי מוסר לעצמי.
הנמשל הוא נקודת המבט של לומדי התורה על מי שלא לומד:
הנטיה הטבעית של לומדי התורה היא להרגיש מאוד טוב עם עצמם. הם קמים בבוקר והולכים לכולל, לא כמו אלה שהולכים לעבוד בשביל כסף... ואם ללומד התורה יש קצת מצפון, שהוא לא קם מספיק מוקדם ללמוד, או שהוא חוזר אחר הצהריים לבית ולא נשאר לסדר ערב, מספיק לו מבט אחד בשכן, כדי להתאושש ולהרגיש שוב טוב עם עצמו. כי מה שהוא לא יעשה, השכן שלו לומד הרבה פחות תורה ממנו.
וזו, כמובן, טעות גמורה. גם המבט השלילי בשכן, וגם הוויתור העצמי.
לא כל עם ישראל אמור להיות לומדי תורה. יש חלק שמופקדים על לימוד התורה, ואמורים ללמד אותה לכל העם, להורות להם הלכה, ולדאוג לחינוך הילדים. ויש חלק שמופקד על עניני העולם הזה. השכן עסוק בפרנסתו, ולכן יוצא ידי חובת "והגית בו יומם ולילה" בקריאת שמע שחרית וערבית. אבל את העבודה שלו הוא עושה היטב ומשקיע בה זמן ואנרגיה.
לומדי התורה אמורים להסתכל על אנשים שמתעצלים בלימוד התורה ולראות את הבעיתיות הגדולה שנוצרת כתוצאה מכך, ולחפש בעצמם איפה יש גם בהם מעט מהתכונה השלילית הזו. כשלומדי התורה רואים אנשים שמבלים את ימיהם לריק, ומאבדים את העולם הבא שלהם, הם לא אמורים להרגיש טוב עם עצמם, אלא לשים לב איפה הם לא עושים את העבודה שלהם עד הסוף כמו שצריך. איפה הם קצת עצלנים, איפה הם קצת חסרי לב. מה הם יכולים להוסיף בלימוד התורה כדי לחזק אותה בעם ישראל, כי היא התפקיד שלהם.
כשרואים חסרונות אצל אנשים אחרים, צריך לקחת מוסר לעצמנו.
[הרחבה ועיון נוסף: בעל שם טוב פרשת בראשית קכד – קל, נתיב היסורין פרק א 'ופי' זה שיש לאדם לתלות היסורין', פירוש רבינו יונה על אבות פרק ב משנה טו].
וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
