לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים (משלי לא, כא)

לא תמיד ברור לנו איך הבגדים שלנו יגנו מהקור של השלג, כי לא ניסינו אותם בתנאים כאלה, ולא ברור לנו מה האיכות שלהם.

אבל אשת החיל מכירה את האיכות הגבוהה של הבגדים שהיא מייצרת, ובהם היא מלבישה גם את כל בני ביתה. יותר מזה – כשעושים בגד מבד חשוב, משקיעים בו במיוחד. ואשת החיל מלבישה את ביתה בבגדי שני חשובים, שיש להם איכות גבוהה מאוד.

ולכן היא לא יראה מה יקרה לבני ביתה בשלג, כי היא יודעת שהם לבושים בבגדים באיכות גבוהה מספיק להתמודד גם איתו.

הנמשל הוא התורה:

נאמר בישעיה: "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". השני הוא צמר צבוע באדום, והוא מסמל את החטא. השלג הוא הייסורים, כמו שנאמר "הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר... לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד", אבל המטרה שלו אינה להשמיד את החוטא באמצעות הקור, אלא לכבס את חטאיו ולהלבינם, ואז יתגלה שהשלג הקר והמייסר הוא באמת מים חיים: "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם".

אחרי שהבנו שעם ישראל הושם בארץ עוד לפני שהיה בכוחו בדרך הטבע שלא לחטוא, ושדווקא בעקבות הכשלון לכאורה של בית ראשון, נבנתה בגלות היכולת להתמודד בעתיד עם החומריות בצורה נכונה; אם כן יוצא שחטאי בית ראשון עצמם אינם דבר שצריך למחוק. השנים של ההסטוריה מסודרות במהלך מסוים כדי להביא את עם ישראל למטרתו. ולכן, במבט העליון של התורה, החטאים והתשובה עליהם יוצרים יחד בגד חשוב ויקר שמלביש את עם ישראל, ומגן עליהם בחומו מפני השלג והייסורים של הגלות.

התורה לא יראה שעם ישראל יאבד בקור השלג של הגלות: יתבולל, או יוחלף באומה אחרת, כי המהלך מתוכנן מראש. וכל ביתה, כולל החוטאים, לבוש בבגד שני חשוב של תשובה, שמגן עליהם מהקור. 

[הרחבה ועיון נוסף: עין איה שבת פרק תשיעי קל, קלא, קלו, נצח ישראל פרק נו 'אמנם כאשר היה הגלות', ר' צדוק הכהן מלובלין - ליקוטי מאמרים עמוד קע 'ועוד דברים בגו', מחשבות חרוץ אות ד 'וזה שאמר העצה', אות יא 'וששים רבוא אותיות', פרי צדיק אחרי מות 'ואמר הכתוב לא תירא'].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.