חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם (משלי כו, טז).
כל האנשים חומריים, הגוף של כולם מתנהג לפי עקרונות הפיזיקה. אז למה לא כולם עצלים?
הגוף חומרי אבל הרוח לא. יש לאנשים כוחות שמניעים אותם לפעול גם בניגוד לחומריות שלהם. יש כוחות שמקימים אותם מהמיטה. כשיש לאדם טעם בחיים, כשיש לו סיבה, הוא שוכח שהוא עייף. ההתקדמות קלה בעיניו, כי המטרה מושכת אותו אליה.
לעולם יש שבעה צדדים, ולכן הוא נברא בשבעה ימים. ששה צדדים של חול, וצד של קודש. כל צדדי העולם משיבים לאדם טעמים רבים לקום ולעשות. העולם מלא טעמים לעשייה, העולם, גם החומרי, מלא בקשה לשינוי והתקדמות.
אם העצל היה נותן לעולם לספק לו טעם בחיים, אם הוא היה מסכים לקבל ממנו מוטיבציה, לא היתה לו בעיה לקום מהמיטה.
אם העצל היה מספר לאחרים את ההגיון שמוביל אותו בפעולותיו, אם הוא היה מסביר להם איך הוא רואה את האריות שיש בדרך, מה נקודת המבט שיש לו בחיים על דלתות והזדמנויות, ואיך הוא מביא את האוכל אל הפה, הם היו מהר מאוד מעמידים אותו על טעותו. הם היו נותנים לו נקודת מבט חדשה. והעצל לא רוצה להגיע לשם. העצל לא מעונין שיהיה משהו שיקים אותו מהמיטה.
ולכן העצל דואג להיות חכם בעיניו, הוא לא מעמת את הדעות שלו על אנשים אחרים, והוא לא רוצה לשמוע מה יש לשבעה משיבי הטעם לומר לו. הוא מעדיף לשמור את דעותיו בינו לבין עצמו, ולמנוע כל השפעה חיצונית עליהן, כדי שיוכל להשאר עצל.
לא ההגיון שלו גורם לו להיות עצל, העצלות שלו גורמת לו לשמר הגיון מסוים, ולא להקשיב לשום הגיון או מוטיבציה שתעזור לו לצאת מזה.
הנמשל הוא הטעם הרוחני שיש בעולם:
העולם מלא טעמים לעסוק בצד הרוחני של האדם, לא רק מצד הקודש, לא רק מהתורה והמצוות, אלא גם מצדדי העולם החומריים: החברה מסודרת טוב יותר כשאנשים אידיאליסטים; כשאנשים שומרים על מצוות התורה המשפחה שלהם מסודרת טוב יותר ובצורה חזקה יותר; כשאנשים נותנים צדקה ומעשר כספים הכלכלה מסודרת טוב יותר.
העולם מלא סיבות לקום ולצאת לדרך רוחנית, זו הדרך הנכונה בעולם, זו דרך מתגמלת, והיא מה שמוביל גם לחיי העולם הבא.
אבל העצל הרוחני לא רוצה שמשהו יוציא אותו מהחומריות. הוא לא רוצה לוותר על הנוחות והפשטות שבחיי חומריות בלבד. הוא לא מעוניין בטעם רוחני שיניע אותו בחיים. ולכן הוא לא מעמת את דעותיו עם אנשים שינסו לשכנע אותו, ולא רוצה לשמוע מה שיש לעולם לומר לו על רוחניות. הוא לא רוצה להבין שהרוחניות תשפר את החיים שלו ואת העולם, כי זה יחייב אותו לדרך ארוכה ומאומצת.
ולכן העצל מעדיף להשאר חכם בעיניו ובעיני אנשים דומים לו בלבד, ולא ללכת ללמוד מה שיש לתורה להציע לו. והוא מעדיף להמשיך להחזיק בנקודת המבט שלו, ולא להבין את שבעת משיבי הטעם הרוחני שנגלים אליו מכל דבר ומקום בעולם, כי אז הוא יצטרך להתחיל לעבוד.
חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
