נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ (משלי כ, ב).

יש שני סוגים של יראה מהמלך, יש יראה מהעונש שהמלך עלול לתת לאדם. היראה הזו מגיעה כשאדם עשה דבר רע, ומפחד שהמלך יתפוס אותו. או כשהאדם נתפס ועומד כבר למשפט. אבל יש יראה נוספת מעצם כוחו וגדולתו של המלך, גם אם האדם לא עשה דבר רע, ולא אמור לקבל שום עונש.

אימת המלך הזו נוצרת מהידיעה שכל כך הרבה אנשים נותנים למלך את הכוח למלוך עליהם, ומהידיעה שהחוקים שהמלך קבע הם הצורך האמיתי של הכלל, ולכן גם מוצמד להם עונש, כי אי אפשר לתת לאנשים פרטיים להפר את החוקים ולפגוע בטובת הכלל.

ולכן מי שמבין טוב את גדולת המלך והסיבה לחוקים שהוא קובע, יש בתוכו אימה מהמלך, שהמלך לא צריך לעשות דבר כדי לגרום לה. ואימת המלך הזו נוהמת בתוכו ככפיר, ומונעת ממנו לעבור על חוקי המלך גם אם אין שום סיכוי שיתפסו אותו. כי הוא מבין שחוקי המלך הם הטובה של כל האנשים במדינה, ולכן לעבור על חוקי המלך זו למעשה פגיעה במדינה כולה.

לעומת זאת מי שמזלזל במלך, ותופס עבר אחר ממנו, עד שהוא מוכן להכעיס את המלך; גם אם לא יתפס בכלל, ולא יענש, הוא חוטא לנפשו. כי הנפש שלו עצמו צריכה מלך חזק, ומדינה עם חוקים יציבים. וכדי לעזור לנפש שלו להתיחס נכון למלך נקבעו העונשים בחוק, ולא הם הסיבה הבסיסית לקיום החוק.

ואם כן קיום החוקים הוא גם צורך אישי שלו, ומי שמבין את זה, חושש לעבור על החוק מצד עצמו, ולא רק מצד העונש החיצוני שמוצמד לו.

הנמשל הוא יראת הרוממות ויראת החטא:

יראת העונש היא רק בסיס שנועד לקבוע בנו את היחס הנכון לקב"ה. אבל המטרה היא יראת הרוממות ויראת החטא. המטרה היא שתהיה בתוכנו אימת מלך, מצד מה שה' הוא מלך העולם, ומצד גדולתו וכבודו.

מי שמבין את גדולתו של הקב"ה, בורא העולם ומנהיגו, ושהחוקים שקבע בתורה הם הטובה של העולם כולו, וכל העולם תלוי בהם, לא יכול לעבור על ציווי ה'. אימת המלך נוהמת ככפיר בתוכו, אם הוא רק חושב לעבור עבירה. לא בגלל שהוא חושש מעונש, אלא מאימת המלך שציווה את המצווה הזו.

לעומתו מי שמכעיס את ה', ולוקח עבר אחר ממנו, הבעיה שלו אינה דווקא עונש חיצוני, אלא שהוא חוטא לנפשו. הנפש שלו עצמה צריכה את הקשר עם הקב"ה, ואת הקיום של מצוותיו. אם הוא לא מקיים את המצוות, נפשו לא מקבלת מה שהיא צריכה. ולנפשו הוא חוטא.

העונשים נועדו רק לעזור לו לירא מה' ולהתיחס נכון למצוות, אבל הם לא הסיבה הבסיסית לקיום המצוות.

ואם כן כשאדם מגיע למעלה שהוא ירא מרוממות ה', כי הוא מבין את גדולת המצוות, הוא מבין גם שנפשו שלו צריכה את קיום התורה. ואז הוא ירא מהחטא עצמו, ולא רק מעונש חיצוני.

[עיון נוסף והרחבה: מסילת ישרים פרק כד, שפת אמת דברים פרשת שופטים תרס"ד, אורות הקודש חלק ד האהבה הכוללת לז – לח, עין איה ברכות פרק תשיעי רצד].

נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.