מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ (משלי לא, כב)

לאחר שאשת החיל הכינה את כל הסחורה שהיתה צריכה, ולאחר שנתנה מה שצריך גם לעני ולאביון, ולאחר שהלבישה את בני ביתה מפני הקור, אשת החיל עוברת לכבד אותה ואת ביתה בלבוש יקר, כדי שכולם ירצו גם הם להיות כמותה.

ולכן היא עושה מרבדים יקרים לרצפות ביתה, ולעצמה לבוש יקר של שש וארגמן.

הנמשל הוא התורה:

לאחר שהתורה הכינה את החזרה לארץ במשך שנות הגלות הארוכות, ולאחר שבנתה יחס נכון לתורה ולהתגברות על היצר הרע בעם ישראל, ולאחר שעברו כל ייסורי הגלות, עם ישראל חוזר לארץ.

ואז מכסה התורה את הארץ במרבדים של מצוות מעשיות, והחומריות של הארץ נראית דרך המצוות שבה.

במשכן היו ארבעה בדים עיקריים: תכלת וארגמן, שש ושני. התכלת רומז לרקיע, הארגמן שהוא מעין צבע חום, לארץ. השש רומז לטהרה, כלומר לחומריות שאין בה טומאה ויכולה לשמש לקדושה, והשני לתיקון החטאים.

התורה עצמה היא תכלת, היא באה מהשמים. את השני פגשנו בפסוק שעבר, כשהתורה מתקנת את חטאי העם.

כשהתורה חוזרת לארץ היא נראית דרך לבוש חדש, לא תכלת, אלא השמים נראים דרך שש וארגמן, דרך החומריות הטהורה, ודרך אדמת הארץ.

התורה מתגלה דרך החומריות, והארץ מתכסה ברוחניות, כך שכל העמים, שמבינים בעיקר בחומריות, גם כן ירצו להיות מחוברים לתורה.

[הרחבה ועיון נוסף: אורות התחיה ה 'הצורה התמציתית של כל סדרי החברה', אורות ישראל פרק ז ו, לנתיבות ישראל חלק א השנה הזאת לכם].

מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.