רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט (משלי יג, כג).

יש בעולם דברים שנראים לא צודקים. יש אנשים עניים, למה שלא יהיו עשירים? יש אנשים שמתים למרות שלא עשו שום דבר רע, רק "בעטיו של נחש", למה שלא יחיו לנצח?

המטרה האמיתית של בני האדם אינה לעבוד לטובת עצמם, לא בשביל זה הם באו לעולם, אלא כדי להיטיב לעולם כולו. ולכן במקומות שבהם טובת העולם סותרת את הטובה האישית שלהם, טובת העולם קובעת.

יש בעולם רשים, עניים שאין להם מה לאכול, אין להם שדה משלהם. אבל אם יש להם יוזמה הם תמיד יכולים להכין שדה חדשה. לכרות עצים, לסקל אבנים, להעביר עפר, עד שיהיה להם איפה לחרוש. הם אמנם צריכים לעבוד קשה מאוד, אבל הם מרבים את האוכל שיש בעולם. הרי אף אחד אחר לא היה חורש את האזור הזה. רק המצוקה שלהם יכלה לגרום לשיפור של העולם והגדלת כמות האוכל שיש בו. ולכן הניר, החרישה של הרשים מרבה את האוכל.

ובדומה לזה, יש מי שמגיע סופו לא בגלל משפט על הרע שיש בו, הוא צדיק גמור. אלא שטובת העולם מחייבת שאנשים ימותו כדי שיוכלו להוולד אחרים במקומם, ולחיות גם הם. ולכן יש מי שנספה בלא משפט מוות מצידו האישי, ועדיין צריך שימות בגלל טובת העולם הכללית.

הנמשל הוא מותם של ראשי העם:

אמנם הצדיק אינו מחפש את תשלום הטוב שהוא עושה לעצמו בלבד, ולא לכאן ועכשיו, ולא לדור שבו הוא נמצא בלבד, אלא הוא אוסף את הטוב שהוא עושה לדורות, עד שיתוקן העולם כולו על ידי עבודת כל הצדיקים. אבל עדיין קשה: למה לא ניתן לצדיק הזה לחיות לנצח, ולתקן את העולם כולו? אם הצדיק עושה טוב, למה לא יעשה עוד טוב, עד שהעולם כולו יתוקן. ולמה צריך שהצדיק יספה למרות שלא זה המשפט המגיע לו, ואחרים ימשיכו את הטוב שיצטבר בהדרגה?

כשיש צדיק אחד טוב, הוא באמת יכול להיות הראש לכל הצדיקים. אלא שאז הוא כבר נמצא בסוג מסוים של עבודת ה', בדרך הבנה מסויימת של התורה, בכיוון מסוים של תיקון העולם. אבל כשיש ראשים רבים לעם ישראל, וכל פעם שנפטר צדיק בא אחר למלא את מקומו, אז נוצרות שיטות רבות בעבודת ה', הבנות רבות של התורה, וכיוונים רבים של תיקון העולם.

כל צדיק הולך בתלם מסוים שהוא חרש, ובו זרע את זרעיו וגידל את העצים שלו. הוא ממשיך באותו תלם. אבל כשיש ראשים רבים לעם, כל אחד מהם נולד רש, כל אחד מהם מתחיל מהתחלה. ולכן כל אחד מהם חורש ניר חדש משלו, זורע מחדש ומגדל מחדש. כשהוא הולך בתלם אחר, הוא ממילא עונה על שאלות אחרות, בדרכים אחרות, ופותר בעיות אחרות, שהצדיק הקודם לא היה מגיע לפתור אותם, כי דרכו לא עוברת בבעיות האלה.

ולכן מתרבה האוכל לעולם הבא, מתרבה כבוד שמים, ומתרבה הכרת ה' בעולם. ולכן, כיון שרב האוכל של ניר הראשים השונים, לא טוב לעולם שישאר ראש אחד, צדיק אחד גדול שכבר עשה עבודה רבה בכיוון אחד. ולכן יש נספה ומגיע אל סופו בלא משפט שיצדיק את מותו מצידו, אלא כיון שזו טובת העולם, שבשבילה הרי הצדיק עובד.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.