מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ (משלי כו, יז).

לפעמים אדם עובר ורואה שני אנשים רבים, ולדעתו אחד מהם טועה. אז הוא מתמלא כעס ועברה עליו, והולך להגיד לו מה הוא חושב עליו, ולמה לדעתו הוא לא צודק.

כמובן, אנשים לא רבים כי הם לא שמו לב שהם לא צודקים, הם רבים כי יש להם אינטרסים. ולכן צריך לדעת איך להוכיח כדי שהדברים יתקבלו על לב האדם, למרות האינטרסים שלו. אבל אם אדם מתעבר וכועס, ותופס צד במריבה, כנראה שהוא לא יוכל לשכנע את האדם השני בטעותו, ולהשקיט את המריבה. הוא רק יהפוך אותו גם לאויב שלו, ויגדיל את המריבה. שהרי כדי שהטועה (לדעתו) יוכל להשיג את האינטרסים שלו, הוא צריך להלחם גם במוכיח המזדמן הזה, שנכנס לריב לא לו, ואין לו אפילו מה להרוויח בו.

ובזה המוכיח דומה למי שמחזיק באזני כלב, כדי להסביר לו כמה לא יפה לריב על כל דבר. הכלב אוהב לריב, ולהלחם בכל מי שלדעתו מסכן את האינטרסים שלו. אבל הכלב במקרה הזה לא רב עם האדם, אלא הלך לדרכו. וכשהאדם תופס באזנו להסביר לו כמה גדול השלום, הכלב לא מבין עברית, רק מבין שתופסים לו באוזן ומחזיר נשיכה. ואז כבר יש באמת מריבה עם הכלב. אפשר לנסות לדבר עם הכלב מרחוק, אבל לא כדאי לתפוס לו באוזן, כי זה רק גורם לכלב לריב יותר, ולריב איתך.

הנמשל הוא הגברת היצר הרע בדרך השלילה:

לפעמים אדם עובר ורואה או שומע דברים שמעוררים את היצר. ואז במקום להתעלם, לעבור מהמקום ולשכוח, הוא מרגיש חובה קדושה להתרגז, להתעבר, ולהסביר לעצמו כמה זה לא בסדר. הוא מסתכל עוד יותר מסביב כדי לראות עד כמה הדור מקולקל, ולאיזה שפל חדש הגיעו.

הריב הזה הוא לא לו. לא את היצר שלו התכוונו לעורר, אלא של מי שמחפש לעורר את יצרו. לא הכריחו אותו להסתכל. אבל כשהוא בוחר להסתכל ולכעוס, גם אם מסיבות של צדקות, הוא מכניס את עצמו למריבה עם היצר.

היצר הרע דומה לכלב, הוא אוהב לריב, הוא אוהב להתסיס. אבל בהחלט יש זמנים שהוא שקט ורגוע. כשהאדם מסביר לעצמו כמה לא טוב להתעסק עם היצר, היצר שלו עצמו לא הבין את המילים, אבל ראה את המראות ועסק בנושאים שהוא היה מעדיף לא לעסוק בהם. היצר לא מבין מה אמרו לו באוזן, אבל הוא בהחלט מרגיש כשמושכים לו אותה, ואז הוא נושך. הריב עם היצר היה לא לו עד עכשיו, הוא יכל להמשיך לעבור וללכת משם. אבל כיון שהוא הלך להתעבר על הריב הזה, היצר שלו עצמו מתעורר ורב איתו. הוא רק גרם ליותר יצר בעולם, ולהכניס גם את עצמו לבעיות של אנשים אחרים.

[עיון נוסף והרחבה: חפץ חיים - מחנה ישראל חלק א פרק יח 'ועיקר הכל' עד הסוף, ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ח א, נתיבות עולם נתיב כח היצר פרק ד 'ובפרק בתרא דקידושין', של"ה פרשת וישב מקץ ויגש דרך חיים תוכחת מוסר סו].

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.