מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מה' (משלי יח, כב). 

היצר הטוב של איש ואשה דומה, שניהם מבינים את אותם אידיאלים, שניהם רוצים להיטיב. היצר הרע שלהם שונה, הם נהנים מדברים שונים מעט ובדרכים שונות מעט. ולכן כשאיש ואשה מתחתנים, היצר הטוב שלהם יכול להצטרף יחד, והיצר הרע של האחד יכול לבטל את היצר הרע של השני. האשה לא תסכים ליצר הרע של האיש והוא לא יסכים לשלה. ולכן אם הם באמת מחפשים את הטוב, הם יוכלו לשנות את היצר, לפי בן הזוג, לכיון שה' רוצה. 

בצד היצר הטוב הם "עזר" ובצד היצר הרע הם "כנגדו". ולכן אם זכו השכינה בין שניהם, ואם לא זכו האש אוכלת כל אחד בפני עצמו. 

לכן כשאדם מתחתן הוא מוצא בבן הזוג שלו דברים שמתאימים לו, ודברים אחרים שאינם מתאימים לו, בהרבה מקרים אלו הם דברים שבהם הוא צריך מצד האמת להשתנות.  

האדם עלול לחשוב שהצדדים שאינם מתאימים הם רע. הוא היה רוצה שבן הזוג שלו יהיה יותר מתאים בהם, הוא היה רוצה שדווקא בן הזוג ישתנה. ולכן צריך לומר לו שמצא אשה מצא טוב. רק טוב. גם הדברים שהם מתאימים בהם טובים, וגם הדברים שאינם מתאימים בהם טובים. הם אולי לא נעימים, אבל לטווח ארוך הוא יגלה כמה הם טובים, כיון שעל ידם הוא ישתנה וישתפר. 

ואם כן מתברר שכשאדם מצא את אשתו, הוא הפיק רצון מה'. הוא הוציא אז מה' את רצונו ממנו, ודרך אשתו יגלה האדם עם הזמן מה רצון ה' ממנו, וה' יהיה מרוצה ממנו. 

אבל, כמו שאומרת הגמרא, כל זה בתנאי שהוא מצא, בעבר. פעם אחת הוא מצא את אשתו, כולל התכונות שהוא אוהב בה, וכולל התכונות שהוא לא מסתדר איתן, ומאז הוא לא מחפש עוד. מאז הוא לומד להתאים את עצמו אל אשתו, ומשנה את תכונותיו ואת היצר הרע שלו, לפי מה שטוב ונכון בה יותר ממנו. 

אבל אם האדם הוא מוצא, בהווה, אם הוא לא מוכן להשתנות, ובכל פעם שמשהו לא מסתדר לו ולא נחמד לו אצל אשתו, הוא מחפש אשה שוב; בין אם הוא מנסה לשנות אותה עד שתתאים לו בהכל, ובין אם הוא חלילה מחפש אשה אחרת, אז מוצא אני מר ממות את האשה. אז הוא מאבד במריבות וכעס את העולם הזה, כמו במוות, אבל מר ממוות הוא מאבד גם את העולם הבא.  

הנמשל הרגיל במשלי של אשה, היא החכמה, ובמקרה של אשה טובה היא חכמת התורה כפי שאומר כאן רש"י: 

יש מצוות בתורה שנחמדות לנו: כיף לא לעבוד בשבת, או לאכול מצות וחרוסת. מצד שני יש מצוות שפחות נחמדות לנו: קשה לא להדליק אור בשבת, או להוציא מהבית את החמץ.  

התורה לא מנסה להתאים לנו, היא לא מנסה לתת לנו כללים לחיים נעימים ונוחים. התורה באה לומר לנו מה נכון ואמיתי בעולם הזה ובעולם הבא, בין אם זה נעים לנו ובין אם לא. עם הזמן האדם משתנה ומתרגל, ומצוות התורה משנות אותו להיות אדם יותר טוב, יותר מדוייק ויותר קדוש. 

כשהאדם יעשה את העבודה הזו, ובמיוחד בעולם הבא, האדם יבין, שכשמצא את התורה הוא מצא טוב בלבד. גם מה שהיה לו קשה היה טוב. כיון שכשמצא את התורה הוא הוציא מה' את רצונו מאיתנו, רצונו מהאדם, רצונו מהעם, ורצונו מהעולם כולו, שכתובים בתורה.  

כל זאת, כמובן, בתנאי שהוא מצא פעם אחת בעבר. בתנאי שהוא קיבל עליו את התורה, בין מה שימצא חן בעיניו ובין אם לא. אבל אם האדם "מוצא", ובכל פעם שהתורה לא מתאימה למה שמתחשק לו, הוא מחפש בה היתרים ומנסה לשנות אותה, או גרוע מזה, הולך לדתות ושיטות אחרות; אז מוצא אני מר ממות את האשה, היא הופכת לו לסם המוות, והוא מאבד את העולם הזה ואת העולם הבא יחד. 

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.