רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר (משלי י, ד).

אדם לא נברא בעולם כדי לעזור לעצמו בלבד. הקב"ה ברא אנשים שונים ומגוונים, עם יכולות שונות וכשרונות שונים, כדי שיעזרו אחד לשני. כדי שכל אחד ישפר בתחום שלו את העולם של כולם.

כיון שאנשים גם צריכים לחיות בעצמם, כדי שיוכלו לעזור לעולם כולו, בני האדם משלמים למי שפועל עבורם. כשאדם עושה טוב לאנשים, הם מצידם משלמים על השירות הזה, וכך מאפשרים לו להנות ממה שאחרים עושים לטובת הכלל.

כל אחד מבני האדם מייצר או עושה לטובת הכלל, ותמורת זה הוא מקבל את היכולת להנות ממה שהכלל כולו מייצר ועושה.

לרש אין את הצרכים הבסיסיים הדרושים לו, ולכן, בהרבה מקרים, הוא ממוקד בעצמו ובמה שחסר לו, ולא באחרים ובמה שחסר להם. הרש לוקח את היד שלו, כלי הפעולה שלו בעולם, שיכולה לעזור לאנשים רבים; והופך אותה לכף. במקום כלי פעולה, הוא עושה ממנה כלי קיבול. הוא מנסה לקבל, הוא מנסה להשיג. הוא לא מרשה לעצמו לבזבז זמן או אנרגיה בשביל מה שאחרים צריכים. את כל הזמן והאנרגיה שלו הוא מפנה להשיג את מה שהוא צריך.

אבל הכף הזו היא כף רמיה. היא לא תתמלא. אנשים משלמים למי שעובד עבורם, והוא לא מוכן לעבוד עבור אף אחד חוץ מעצמו. אם הוא חושב שהוא ראש, שהוא העיקר, ולא אחד מהאברים, הוא לא יקבל מהם. אולי מעט צדקה פה ושם, אבל הוא לא יוכל להרוויח באמת.

לעומת זאת החרוצים לא מחפשים את טובת עצמם, הם מחפשים לעבוד. היד שלהם עובדת בעולם ומשפרת אותו. הם מצטרפים אחד לשני ויוצרים יחד עולם טוב יותר.

ממילא, כפועל יוצא, היד שלהם גם תעשיר אותם אישית. אנשים ישלמו להם על מה שהם עושים בשבילם והם ילכו ויתעשרו.

רש שמנסה לשפר את מצבו, כנראה לא יצליח. אבל רש שמנסה לעשות טוב בעולם, כנראה גם ישפר את מצבו.

הנמשל הוא שכר עולם הבא:

הקב"ה לא ברא אותנו כדי שנדאג לעצמנו. אפילו לא כדי שנדאג לעולם הבא שלנו. הקב"ה ברא אותנו כדי שנדאג לעם ישראל, כדי שנעלה את העולם כולו.

מי שדואג רק לעצמו, מחפש רק את העולם הבא שלו, ממילא עושה רק מה שהוא מבין שיתן לו שכר לעולם הבא. מה שחייבו אותו בשולחן ערוך וכדו'. אבל הוא לא מנסה לעזור לעם ישראל, הוא לא מחפש איפה בעולם הקב"ה רוצה את הכשרונות שלו, הוא לא מנסה לתקן את העולם.

היד שלו, שהיתה אמורה לפעול בעולם ולתקן אותו, הפכה לכף שמנסה להשיג לעצמה בלבד שכר לעולם הבא. והכף הזו היא כף רמיה, כי לא על זה הקב"ה משלם לו. הוא יקבל כמובן את שכר המצוות שהוא עשה, אבל הוא לא יזכה למדרגה כמו של מי שפעל עם המלך במלאכתו.

לעומת זאת החרוצים, שבאו לפעול לשם ה', ולא מחפשים את העולם הבא של עצמם, אלו שהיד שלהם פועלת ומתקנת את העולם, הם גם יתעשרו באופן טבעי. על זה הקב"ה משלם להם, והם יקבלו, גם אישית, לעולם הבא מדרגה גבוהה מאוד.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.