שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ (משלי כג, יט).

יש מידע בעולם שאדם לומד מעצמו. למשל ילד לומד לבד איך ללכת בלי ליפול. הוא לא צריך מורה בשביל זה.

יש מידע בעולם שאדם צריך שילמדו אותו, אבל הוא מבין שהוא לא יודע, ושהוא צריך ללמוד. למשל אדם שרוצה להיות מתכנת, מבין שהוא לא יודע לתכנת, והולך ללמוד.

אבל יש מידע בעולם שאדם מרגיש שהוא יודע, והוא לא מרגיש צורך ללמוד אותו, למרות שמצד האמת הוא לא יודע, ואין לו איך ללמוד אותו מעצמו. למשל אדם מרגיש שככל שחפץ כבד יותר הוא נמשך לאדמה מהר יותר. האמת לא כך, ואין לאדם איך ללמוד את זה מעצמו.

כל עוד מדובר בחכמה בלבד, האדם מוכן להאמין כשאומרים לו שהוא טועה. אבל כשמדובר בדרך מסוימת שצריך לבחור ללכת בה, אז כבר הרבה יותר קשה. הרי האדם חושב שהוא יודע את האמת, ולכן הוא הולך בדרך שמתאימה למה שהוא יודע. כשמספרים לו שהאמת שונה, והוא צריך ללכת בדרך אחרת, שתובעת ממנו יותר, הוא באופן טבעי לא מוכן להאמין.

הרבה ידיעות כאלו יש בעולם: אל תדאג רק לעצמך, אלא גם לאחרים; המוסר קודם לרווח האישי; חשוב להשקיע בלימודים, למרות שהמשמעות שלהם תהיה רק בעוד הרבה שנים  – כל אלו ידיעות שלפעמים סותרות את התחושה הטבעית הראשונית של האדם, ודורשות ממנו וויתור. ולכן האדם באופן טבעי מתנגד לקבל אותן.

הפתרון הוא חינוך על ידי ההורים. ילד מרגיש באופן טבעי שההורים רוצים בטובתו באמת. הם הרי דואגים לכל מה שהוא צריך, הם מוכנים לוותר מעצמם בשבילו. ולכן כשהם אומרים לו שדרך מסוימת היא הנכונה, הוא מבין שזה לטובתו גם אם הוא לא מרגיש כך כרגע, ומוכן לקבל. ולכן גם הבסיס של העברת התורה הוא מאב לבן, כדי שיהיה ברור לבן שזו טובתו האמיתית, למרות שהמצוות הרבה פעמים אומרות לעשות אחרת מהתחושה הטבעית, ולמרות שהתורה דורשת הרבה וויתור.

ולכן שמע אתה דווקא כיון שאתה בני, ואם לא היית בני לא היית מקבל את דברי החכמה האלו, כי הם שונים מההבנה הפשוטה שלך, אבל כיון שאתה בני ויודע שאביך רוצה בטובתך, לכן שמע וקבל ותחכים.

ואלו לא סתם דברי חכמה, אלא הם דורשים ממך לאשר, כלומר לייצב בדרך מסוימת את לבך. אתה נדרש שלא ללכת בדרך שלבך רוצה מראש, אלא ללכת בדרך הנכונה, ולגרום ללבך לרצות בה.

הנמשל הוא חכמת התורה ועם ישראל:

כל אדם פוגש את העולם הזה, והוא לא רואה סיבה לחשוב מעצמו שיש גם עולם הבא. האדם חושב שהוא יודע הכל, ואין לו צורך ללמוד דבר נוסף. התורה מלמדת אותנו שיש עולם הבא, שלא כמו התחושה הטבעית הראשונית שלנו, והיא מלמדת אותנו שמנקודת המבט של העולם הבא, נגזרת דרך שונה מהרגיל. דרך שתובעת מהאדם הרבה מאוד וויתור ומאמץ.

ולכן ברור שהעמים השונים לא קיבלו עליהם את התורה. כי הנטיה הטבעית שלהם היא לומר שיש רק עולם הזה, שמה שהם רואים זה מה שיש, ואין מעבר לזה כלום. ולהאמין שיש עולם שהם לא רואים, ולהסכים לכוון את הרצון שלהם לדרך חדשה וקשה, רק בגלל האמונה הזו, לא סביר שהם יסכימו.

אבל עם ישראל הוא בנו של הקב"ה: עם ישראל ראה איך הקב"ה משגיח עליהם, איך הוא מוציא אותם ממצרים בניסים גדולים, איך הוא קורע להם את הים, איך הוא מפרנס אותם במדבר. ולכן כיון שאתה עם ישראל בני, לכן שמע. לכן עם ישראל קיבל את התורה, עם ישראל מאמין לה' שהתורה אמת, כי הוא יודע שהקב"ה רוצה בטובתו באמת. ולכן עם ישראל החכים בחכמת התורה, והסכים גם לאשר בדרך התורה את ליבו, ולקיים את המצוות. עם ישראל הסכים לכוון את רצונו לרצון ה', בידיעה שזה הרצון הנכון והטוב, גם אם אנחנו עוד לא מבינים את זה.

[עיון נוסף והרחבה: משלי פרק כג פסוק יט: רבנו יונה, מלבי"ם, שם משמואל מועדים שמיני עצרת ושמחת תורה תרע"א 'ברש"י', שפת אמת בראשית פרשת חיי שרה 'במדרש עבד משכיל'].

שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.