פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ (משלי לא, כו)
כשאשת החיל ניכרת כבר במידות הטובות שלה, בתורה ובמעשים הטובים, וכשכל אלו מחוזקים בעושר ויכולות, יש אנשים רבים שרוצים לשמוע מה שיש לה לומר.
הרבה אנשים רוצים להשיג עושר וכוח, ואם אפשר שגם יהיה מוסרי אז למה לא.
אשת החיל פותחת להם פתח על ידי החכמה, הם רוצים לשמוע חכמה, והיא אומרת להם אותה. אבל לשונה מדייקת את החכמה הזו, כך שתהיה תורת חסד. אשת החיל לא מלמדת איך להתעשר, היא מלמדת לחשוב על אחרים, ולהיות מוסרי.
ולכן דרך הרצון של אנשים לשמוע חכמה, שתעזור להם עצמם, אשת החיל משנה את הרצון שלהם, ומלמדת אותם לרצות חסד, ולשאוף אליו.
הנמשל הוא התורה:
כשהתורה ניכרת כבר בכל העולם בהתאמה שלה לחומריות, ובמוסריות שלה, יש הרבה עמים שרוצים לשמוע את מה שיש לה לומר.
הם אמנם עוד לא מחפשים לעבוד את ה', או לתקן את העולם, אבל הם רוצים להתנהל נכון בעולם החומרי. הם רוצים להשיג כוח ועושר בדרכים מוסריות.
התורה תפתח להם את פיה בחכמה, היא תלמד אותם את החכמה שהם רוצים לבוא ולשמוע, כמו בימי שלמה; אבל בהדרגה היא תשנה את הרצון שלהם. היא תשנה את נקודת המבט שלהם מאיך להשיג כוח ועושר בעולם הזה, לאיך להסתכל על טובת העולם כולו. איך לעשות חסד עם אחרים, ולא להיות ממוקדים רק בעצמם.
וכך גם התורה עצמה, פותחת את פיה בחכמה, שאומרת שהעמים החוטאים צריכים כפרה על מעשיהם, אבל תורת חסד על לשונה, ומגמתה היא תיקון העולם כולו, ולא עונש חסר רחמים.
[הרחבה ועיון נוסף: אורות התורה פרק יב ב, אורות הקודש חלק ג - מוסר הקודש התגלות המוסר הכללי ד, שם משמואל פרשת כי תשא תרע"ג 'ויש עוד לומר'].
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.