תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה (משלי יז, י).

יש שתי סיבות אפשריות למה אדם לא עושה מה שהוא צריך: או שהוא לא הבין מה צריך לעשות, או שהוא לא רוצה לעשות.

כאשר אדם לא מבין, צריך להסביר לו. לפעמים הוא עדיין לא מבין, כי זה שונה ממה שהוא חשב עד היום, אז צריך לגעור בו. אם גם אז הוא לא מבין, בדרך כלל כי הדבר קשה לו, והוא מעדיף לא להבין, אז צריך להעניש אותו. כשמגיע העונש, האינטרס שלו עצמו הוא להבין, כי העונש קשה לו יותר.

אבל אם אדם לא רוצה לעשות את מה שהוא כבר הבין שצריך, אין לזה תרופה פשוטה. אמנם אם נעניש את הכסיל הזה, הוא יעשה, אבל לא כי הוא הבין ומזדהה עם מה שצריך לעשות, אלא רק כי הוא לא רוצה עונש. אבל אם לא יהיה חשש לעונש, הוא שוב לא יעשה. וכך לכל דבר שנרצה שהוא יעשה, נצטרך גם להצמיד עונש, כי בלי העונש הוא לא יעשה דבר ממה שהוא צריך.

האדם הרגיל צריך לפעמים עונש, המבין די לו בגערה, כי הוא רוצה להבין מה נכון, ודי בגערה כדי להבהיר לו שהוא לא הבין, ולגרום לו לנסות להבין. הגערה הזו יורדת לתוכו של המבין ומשנה אותו בפנימיותו, כי אחרי שהוא הבין, הוא מזדהה, והרצון שלו משתנה. אבל את הכסיל, שאינו רוצה לעשות מה שצריך, למרות שהוא מבין, צריך להכות מאה פעמים. כל דבר שנרצה שיעשה צריך להצמיד לו גם מחיר של מכה, וגם אז המכות האלו לא יורדות לתוכיותו, ולא משנות בו דבר. הוא ממשיך לרצות מה שרצה קודם, ואם נפסיק את המכות הוא יפסיק לעשות. המכות נשארות חיצוניות, ולכן אין בהן הרבה תועלת.

הנמשל הוא העונשים לעם ישראל:

הקב"ה אינו רוצה להפעיל אותנו בכוח, הוא לא צריך את המעשים הטכניים שלנו. הקב"ה רוצה שנעשה מרצון.

כאשר עם ישראל חוטא, התגובה תלויה בסיבת החטא. אם עם ישראל לא הבין לעומק מה הוא צריך לעשות, או מחוסר הבנה, או מעצלות, או משקיעה בחומריות, צריך להחזיר אותו למוטב. אם הוא מבין, תחת בו גערה בלבד, הנביאים יאמרו מה עלול להיות, ובזה יהיה די. העם יחזור בתשובה מעצם הנבואה הרעה, גם בלי שיקרה דבר רע. וכך למשל עשה יאשיהו המלך, כששמע את התוכחות הכתובות בתורה.

אם העם לא מבין בקלות, יצטרכו לבוא גם עונשים, עד שהעם יפנים שהוא בדרך רעה, וינסה להבין מה נדרש ממנו.

אבל בדורות בהם עם ישראל לא רוצה כלל לעשות את רצון ה', אין טעם בעונשים. מובן שעונשים מספיק כבדים יגרמו לעם לחזור בתשובה באופן טכני, כדי להסיר את העונש, אבל מיד אחר כך יחזרו לעשות את הרע, כי אין להם רצון לעשות את הטוב, רק רצון להנצל מעונש. וכך היה למשל בימי אחאב, שם הראה לדוגמא חיאל בית האלי שהוא עושה את הרע למרות שהוא יודע שהוא רע, ולמרות העונשים שפוגעים בו, ולכן בדור כזה לא היה טעם לעצור את השמים.

גם אם עם ישראל בדורות ההם היה מוכה מאה, הגערה לא היתה יורדת לתוכו, היא היתה נשארת חיצונית בלבד. ובמעשים חיצוניים, אין לנו תועלת. וכמו שאומר ירמיהו: "לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו".

ולכן עם ישראל צריך לצאת לגלות, ולעבור במשך אלפי שנים תהליך שיגרום לו לרצות לעשות את רצון ה'. רק אחרי התהליך הזה, כשנעשה מאהבה ולא רק מיראה, ניתן לחזור ולהשתמש בגערות הנבואה, ומכות ההשגחה, כדי לעזור לנו להבין מה רצון ה', שאותו אנחנו במילא רוצים לעשות.

תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.