אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת (משלי כו, יג).

לאדם נוח במקום שבו הוא נמצא. נוח לו במקום המוכר והידוע. יש משהו מפחיד בדרך למקום אחר וחדש. הרבה בעיות יכולות לצוץ, בין כאלו שאפשר לצפות מראש, ובין כאלו שלא נדע עד שנצא לדרך. אפשר לתעות בדרך, ולא להגיע למטרה, ויתכן שלא יהיה לנו מספיק כוח לעשות אותה.

בכל זאת, רוב בני האדם יוצאים לדרך. גם לדרך ממש, וגם לדרכים שיובילו אותם לעתיד טוב יותר: הם הולכים ללמוד מקצוע, למרות שהלימודים ארוכים ודורשים מאמץ רב. הם מתחתנים ומקימים משפחה, למרות האתגרים שנלווים לזה. הם מתאמצים גם בשביל מטרות שלא בהכרח יצליחו.

מה הם עושים עם הפחדים, החששות, האתגרים והקשיים? לרוב בני האדם יש מספיק בשביל מה, כדי שהקשיים לא יעצרו אותם. יש להם מטרה, והרצון שלהם להגיע אליה, מניע אותם למרות הדאגות, ונותן להם כוח להתגבר על הקשיים.

אבל העצל לא יוצא לדרך. העצל לא שם לב למטרה. הוא לא רוצה לצאת לדרך, ולכן הוא שם לב רק לכל הקשיים והחששות המוצדקים שיש בה. ואם לא די בכך, הוא גם מעצים אותם מאוד. יש אמנם סיכון בדרך, אלא שהסיכוי שהוא יתממש לא גבוה. אבל העצל לא מחשב את הסיכויים, בעיני דמיונו הסיכון יתממש בוודאות. השחל נמצא כבר בדרך. וגם אם אין אותו ברחובות המיושבים, במקומות הרחבים והנוחים שאליהם הוא יגיע, כשיעבור למקום אחר ויעשה שוב את הדרך יהיה שם וודאי ארי.  

ולמה העצל נוהג כך? האדם בנוי מגוף ונפש. הנפש רוחנית, היא רוצה להשיג מטרות, היא שואפת גבוה. אבל הגוף הוא גוף פיזיקלי כמו כל גוף אחר על פני כדור הארץ. הוא עובד לפי חוקי הפיזיקה: הוא מעדיף להתמיד במצב בו הוא נמצא, המאסה שלו מקשה עליו לשנות כיוון ומצריכה אנרגיה רבה כדי לנוע. כדי לצאת לדרך הוא צריך הרבה אנרגיה, ושינוי המצב בו הוא נמצא.

העצל מרגיש מאוד את הצד הגופני החומרי שלו, והרבה פחות את הצד הנפשי שלו. ולכן הוא מנסה להשאר במקום, גם אם הוא צריך לגייס בשביל זה תירוצים ואריות.

הנמשל הוא הדרך הרוחנית בעולם הזה:

ביציאה לדרך הרוחנית המובילה אל העולם הבא יש קשיים רבים: היא דורשת מהאדם הרבה מאמץ, מחוץ למה שהוא במילא צריך להתאמץ בעולם הזה בשביל פרנסתו; היא דורשת התגברות על היצרים והחשקים הטבעיים; היא דורשת מהאדם לעבוד בלי לראות את התוצאות בעיניו הגשמיות; אפשר לתעות ולהגיע למקומות לא נכונים; והיא הופכת את האדם למזיד ולא לשוגג, אם הוא לא מצליח להתגבר.

כדי לצאת לדרך הרוחנית צריך מטרה שתעזור להתגבר על כל אלו. צריך רצון להיות משמעותי באמת בעולם, רצון להגיע לעולם הבא, או רצון להמנע מעונש.

יש יצר הרע של עצלות. לא יצר הרע תאוותני שמושך את האדם לעשות מה שאסור, אלא יצר הרע חומרי, על גבול הפיזיקלי, שמנסה להשאיר את האדם במקומו. שמפריע לאדם להתקדם ולעשות טוב.

היצר הזה מגייס את הקשיים הקיימים ומעצים אותם. בדרך הרוחנית של העולם יש שחל, יש סכנות ונפילות. וגם אם כשאדם מגיע לרחבה, ומתייצב על מקום רוחני גבוה, הוא לא נופל כל כך מהר, הרי שכשירצה לעבור לרחבה הבאה, כשירצה לצאת שוב לדרך רוחנית, הארי מחכה לו גם שם.

כל התירוצים כשרים כדי להמנע מעבודה רוחנית, כדי להשאר במקום החומרי הנוח והמוכר, הנראה לעיניים והמתגמל מיידית.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.