סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
נאמר בפרקנו: "אל יקנא לבך בחטאים, כי אם ביראת ד' כל היום".
יש לשאול: האם יש מה לקנא בחטא - בעבירה?! הלא אף אחד אינו מקנא בעבירה עצמה, אלא בעושה העבירה, שכביכול הוא נהנה מהעבירה, ואז יש מי שמקנא בו על ההנאה שיש לו מהעבירה.
שאלה זו באמת אינה קשה כלל, והיא מסתמכת על הנחת יסוד מוטעית, כאילו המלה "חטאים" בפסוקנו משמעותה היא הרבים של המלה חטא, עבירה, והדבר איננו נכון.
המלה "חטאים" בפסוקנו, וכן ברוב המקומות בתנ"ך, משמעותה היא: אנשים חוטאים!
נוכיח את הדבר ונסביר אותו.
המקום הראשון בתורה בו נזכרת מלה זו, היא בספר בראשית פרק י"ג פסוק י"ג, וכך נאמר שם: "ואנשי סדם רעים וחטאים לד' מאד". האם כוונת הפסוק היא שיש להם חטאים? והרי לא כתוב: "ואנשי סדום רעים, ויש להם חטאים", אלא: "ואנשי סדם רעים וחטאים לד' מאד"! ומה הפירוש? שהם עצמם רעים וחטאים!
יש לשים לב שהמלה "חטאים" גם בפסוקנו וגם בפסוק על אנשי סדום, מנוקדת בפתח תחת החית, ודגש בטית, וזה הוא המשקל של בעלי מקצוע, כמו: ספן, ספר, סבל, חיל, נוט, גנב, ועוד, שבכולם האות הראשונה מנוקדת בפתח והאות השניה דגושה.
לעומת זאת המלה "חטאים" במובן של עבירות מנוקדת בחטף פתח תחת החית, ואין דגש בטית, וניקוד כזה מצאנו בכל התנ"ך רק במקום אחד: בספר קהלת פרק י' פסוק ד'!
ברוב המקומות בתנ"ך המלה "חטאים" מנוקדת בפתח תחת החית, והטית דגושה. נביא מספר דוגמאות:
ויש עוד דוגמאות רבות.
בגמרא במסכת ברכות (דף י עמוד א) נאמר:
"הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא.
הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו.
אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך? - משום דכתיב: יתמו חטאים, מי כתיב חוטאים? חטאים כתיב! ועוד, שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים - ורשעים עוד אינם.
אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה - ורשעים עוד אינם.
בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה".
תרגום: "היו בריונים בשכנותו של רבי מאיר שהיו מצערים אותו הרבה.
היה רבי מאיר מתפלל עליהם שימותו.
אמרה לו ברוריא אשתו: מה דעתך? - משום שכתוב: 'יתמו חטאים', האם כתוב: 'חוטאים'? 'חטאים' כתוב! ועוד, השפל לסופו של הפסוק: 'ורשעים עוד אינם', כיון שיתמו חטאים - ורשעים עוד אינם.
אלא, בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה - ורשעים עוד אינם.
ביקש רבי מאיר רחמים עליהם שיחזרו בתשובה ואכן הם חזרו בתשובה".
לכאורה מגמרא זו משמע שלא כמו שהסברנו, שהרי ברוריה אמרה לרבי מאיר שלא כתוב "חוטאים", אלא "חטאים", ומשמע שהיא הסבירה שהכוונה לריבוי של עבירות, ולא לריבוי של חוטאים!
יש לענות על כך על פי מה שכתב רש"י שם:
"חטאים, אות ח' בניקוד פתח, כתיב - קרי ביה חטאים, אות ח' בניקוד חטף פתח, שיכלה יצר הרע".
כלומר: באמת המלה "חטאים" גם בפסוק זה משמעותה ריבוי של חוטאים, ולכן רבי מאיר התפלל שהרשעים ימותו, כפשט הפסוק, והוא לא טעה, אלא שברוריה אמרה לו דרוש: אל תקרי חטאים בפתח ודגש, אלא חטאים בחטף פתח ובלי דגש, ואז הכוונה תהיה לריבוי של עבירות, ולא של אנשים חוטאים.
וכן כתב תוספות הרא"ש שם: "חטאים כתיב - ואף על גב דהיינו נמי חוטאים בוי"ו, דהא לא קרינן חטאים בחט"ף פת"ח, מכל מקום מדשני קרא בדיבוריה, ולא כתב חוטאים, בוא"ו, יש לדורשו לשון עוונות".
יהי רצון שלא נקנא בחוטאים, אלא ביראת ד'.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרק יב | נאמר בפרקנו (בפסוק כ"ה): "דאגה בלב איש יַשְחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה". מה פירוש המלה "ישחנה",...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר משלי
פרק יד | הקדמה נאמר בפרקנו (בפסוק כג): "בכל עצב יהיה מוֹתר, ודבר שפתים אך למחסור". המפרשים כולם הסבירו...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר משלי
פרק ז | פרקנו עוסק באשה רעה המחטיאה את הרבים, ובין שאר הדברים נאמר עליה: "כי רבים חללים הפילה ועצומים כל...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר משלי
פרק כט | הקדמה נאמר בפרקנו: "באין חזון יפרע עם, ושֹמֵר תורה אַשְרֵהוּ". החלק הראשון של פסוקנו מפורסם מאד,...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר משלי