הקדמה
נאמר בפרקנו: "בחסד ואמת יכופר עון, וביראת ד' סור מרע".
יש לשאול על החצי הראשון של פסוק זה שתי שאלות:
- האם הכוונה היא שאדם שחוטא, החסד והאמת יכפרו לו את העוון, גם בלי שחזר בתשובה?
- מה הכוונה במלה "אמת"?
א. הסבר רבנו יונה לפסוק
כתב רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שער א' סעיף מ"ז): "העיקר השבעה עשר: לרדוף פעולת החסד והאמת, כענין שנאמר: 'בחסד ואמת יכופר עון, וביראת ד' סור מרע' (משלי טז, ו).
ועתה התבונן בסוד המקרא הזה. כי האמנם אם החוטא לא שב אל ד', לא יתכפר עוונו בפועל החסד, כמו שנאמר: 'אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד' (דברים י, יז), ופירשו רבותינו זכרונם לברכה (ילקוט משלי י"א תתקמ"ז): 'לא יקח שוחד מצוה, למחול ולהעביר על העונות'. ועוד אמרו (בבא קמא נ ע"א): 'כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יותרו חייו', אבל מאריך אפים, ואם לא ישמעו, ימד פעולתם אל חיקם.
אכן זה שאמר שלמה עליו השלום 'בחסד ואמת יכופר עון' - על בעל התשובה דיבר, כי יש עבירות שהתשובה ויום הכפורים תולים, ויסורים ממרקים, כאשר יתבאר בשער הרביעי. והנה החסד יגן בעד החוטא וישמור עליו מן היסורים, בשגם הצל יציל מן המות, כמו שכתוב: 'וצדקה תציל ממות' (משלי י, ב).
ועוד יש עוון, והוא עוון חילול השם, שהתשובה ויסורים תולים, ומיתה ממרקת, כמו שנאמר: 'אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון' (ישעיה כב, יד). והנה כאשר האדם משתדל לתמוך ביד האמת, ויעזור אחריה ויתעורר בדבריה, והופיע אורו לעיני בני עמו, ויחזק ידי אנשי האמת ונשא ראשם, וכתות השקר ישפילם יגיעם עד עפר, הנה אלה דרכי קידוש השם, והוד והדר לאמונתו ועבודתו בעולם, ועוז ותפארת במקדש תורתו. על כן בהרבות פעליו לקדש את השם, ולעודד האמת להכין אותו ולסעדו, ונסלח לו מעון החילול עם התשובה, בשומו האמת לעומת אשמת החילול, מדת תשובתו נגד מדת משובתו. זה באור 'בחסד ואמת יכופר עון'".
רבנו יונה לא הסביר כאן במפורש מה כוונתו במלים: "לתמוך ביד האמת", "ולעודד האמת", דבר זה הוא הסביר בשער הרביעי. אחרי שנראה את דבריו שם נבאר גם את דבריו כאן.
ב. הסבר רבנו יונה למלה "אמת"
כתב רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שער ד' סעיף ט"ז): "עתה נדבר על מי שיש בידו עוון חילול השם, שלא יתכפר עוונו [אפילו] ביסורים [אלא רק במיתה]. והנה הקדמנו, כי יש לו רפואות תעלה אם יקדש את השם יתברך תמיד.
עוד תמצא לו כפרה בהגיונו תמיד בתורה ויגיעתו בה, כאשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ראש השנה יח, א): 'אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה' (שמואל א, ג, יד) - בזבח ובמנחה אין מתכפר, אבל מתכפר בדברי תורה. ואף על פי שהיה עוון בית עלי מחילול מצות קדשים, כמו שנאמר (שם, יג): 'בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו'. והנה כי התורה רפואה לכל מכה נחלה מאד, על כן כתוב: 'מרפא לשון עץ חיים' (משלי טו, ד)".
עוד כתב שם (שער ד' סעיף י"א): "ואם עבר אדם על כריתות ועל מיתות בית דין ועשה תשובה, אחרי כי לא נרצה העוון בלי יסורים, כי התשובה תולה ויסורים ממרקים, יכין לבו לעשות מצוות המגינות מן היסורים, כמו מצות הצדקה, כי היא מצלת גם מן המות, שנאמר: 'וצדקה תציל ממות' (משלי י, ב)...
וכל העצות שזכרנו הן בכלל מה שאמר שלמה המלך עליו השלום: 'בחסד ואמת יכופר עון' (משלי טז, ו), כי קנין התורה נקרא קנין האמת, כמו שאמר: 'אמת קנה ואל תמכור' (משלי כג, כג), ונאמר: 'ותורתך אמת' (תהלים קיט, קמב). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה קדושים כה, א): 'עץ חיים היא למחזיקים בה' (משלי ג, יח) - עבר אדם על כריתות או מיתות בית דין, אם היה רגיל לקרוא פרק אחד ביום - יקרא שני פרקים, אם היה רגיל לקרוא פרשה אחת - יקרא שתי פרשיות.
ומשני פנים תגן עליו התורה מן היסורים: האחת - כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין לא ע"ב): 'תלמוד תורה כנגד כולם', והשנית - כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה, ואשר תדד שנתו מעיניו יעלה במקום יסורים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צט ע"ב): 'כל הגופים לעמל יולדו, אשרי מי שהיגיעה שלו בתורה'! ואמרו (שם כו ע"ב): 'למה נקרא שמה תושיה? שמתשת כחו של אדם'".
רבנו יונה הסביר כאן שהאמת היא התורה!
ג. כיצד החסד והאמת מכפרים את העוון?
יש לציין שאף על פי שהאדם יכול למנוע מעצמו את היסורים והמיתה גם בזכות הצדקה והחסד, וגם בזכות התורה וקידוש השם, שורש הענין שונה:
בצדקה ובחסד האדם מונע מעצמו את היסורים והמיתה כשכר של מדה כנגד מדה מול הענש שהוא היה צריך להיענש: הוא מונע מהעני יסורים ומיתה, על ידי שהוא נותן לו לחם לאכול, ובגד ללבוש, ותרופות לרפא את עצמו, כך הוא לא יקבל יסורים ומיתה.
לעומת זאת בלימוד תורה ובקידוש השם האדם מונע מעצמו את היסורים והמיתה כיון שהוא מתקן את החטא שהוא חטא בו, במדה כנגד מדה: הוא חטא בחילול השם, וכעת הוא מתקן את החטא על ידי חיזוק התורה וקידוש השם.
יהי רצון שלא נחטא, ומה שחטאנו נתקן תיקון גמור, ולא נצטרך לייסורים, אלא רק לטוב כל הימים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
