הקדמה
נאמר בפרקנו: "מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ד' גם שניהם".
שאל על כך בעל ה"נודע ביהודה" בספרו "ציון לנפש חיה" (צל"ח) במסכת סנהדרין (דף כו עמוד א): "ראיתי בספר 'בינה לעתים' שמדקדק איזה דבר חכמה בא שלמה המלך להשמיענו בזה? הלא דבר פשוט שתועבת ד' העושה רעות אלה!
ועוד מדקדק שמלת: 'גם שניהם' הוא אך למותר"!
הסבר הצל"ח
ענה על כך הצל"ח: "ונראה בישוב דבר זה, דלכאורה יש לתמוה דלמה קרא המלך שלמה לזה: 'תועבה' במה שמצדיק הרשע? הלא אמרו חכמינו ז"ל (אבות פ"א מ"ו): 'הוי דן את כל אדם לכף זכות'! ואם זה שמצדיק הרשע הוא מהפך בזכותו, לומר שאין כוונתו לרע, או שלא ידע כי עושה רעה, אדרבה היא מדה טובה! ולמה קרא לזה: 'תועבה'?
וכן במי שמרשיע את הצדיק, יש מקום לומר ששמע עליו מהולכי רכיל שאמרו על צדיק זה כי ברע הוא. ואם שזה לא עשה כהוגן על שהאמין לדברי הרוכל, מכל מקום אינו ראוי לומר לכנות לו בשם: 'תועבה', ויותר נאה לו לקראו בשם: 'פתי', כאמרו: 'פתי יאמין לכל דבר' (משלי יד, טו)!
אך כל זה הוא אם היה הכתוב מדבר בשני בני אדם, שאחד מצדיק רשע, ואחד מרשיע את הצדיק, על זה היה מקום לתמוה תמיהה הנ"ל. אבל אם אלו שתי מדות גרועות הם באדם אחד, שמצדיק את הרשע ומרשיע את הצדיק - לזה אין לו טענה והמלטה. דממה נפשך, אם דרכו לדון את כל אדם לכף זכות - אם כן למה זה מרשיע את הצדיק? ואם דרכו להאמין לכל דבר ואינו מהפך בזכות אדם - למה זה מצדיק את הרשע?
היוצא מזה מי ששתי מדות הרעות נצמדים יחדיו - זה בודאי תועבה הוא. ומעתה הן הן דברי שלמה המלך ע"ה: 'מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ד' גם שניהם', דהיינו אם שתי מדות אלה הם מצומדות יחדיו".
יהי רצון שנדע תמיד לדבר בזכות הצדיקים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
