הקדמה: הנאום הנפלא של נחמיה בפרק ט

בפרק זה מופיע אחד מהנאומים הנפלאים בתנ"ך.

בנאום זה סוקר נחמיה את תולדות עם ישראל, מבריאת השמים והארץ, דרך הבחירה באברהם אבינו, יציאת עם ישראל ממצרים, קריעת ים סוף ומתן תורה, ההליכה במדבר והכניסה לארץ וכיבושה, עד גלות בבל והחזרה לארץ.

מספר פסוקים מחלקו הראשון של פרקנו (ה-יא) נקבעו להיאמר בסדר התפילה בכל יום, לקראת סוף פסוקי דזמרה, ופסוק נוסף מחלקו האחרון של פרקנו (לג) נאמר בתחנון שאחרי תפילת העמידה!

א. השבת והמצוות בפרקנו

כאשר התיחס נחמיה לנתינת התורה, אמר נחמיה:

יג. "ועל הר סיני ירדת, וְדַבֵּר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת, חֻקים ומצות טובים.

יד. ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצוות וחֻקים ותורה צִוית להם ביד משה עבדך".

יש לשאול: מדוע פירט נחמיה דווקא את השבת מכל המצוות?

1. הסבר הראב"ע

כתב על כך רבי אברהם אבן עזרא: "הזכיר השבת לבד מעשרת הדברים, כי היא נכבדת במנוחה ותוספת שכל".

לפי הראב"ע השבת מיוחדת בכך שהיא נכבדת במנוחה וב"תוספת שכל", שכנראה כוונתו היא שמתוך שהאדם נח בה, הוא יכול לעסוק בתורה ולהחכים.

2. הסבר המלבי"ם

הסבר אחר כתב המלבי"ם: "בשבת הודיע להם פינות האמונה מחידוש העולם, והודיע להם כי הם מונהגים בהנהגה השגחית, שעל זה באה מצות השבת".

לפי המלבי"ם המיוחדות של השבת היא, שבה אנחנו מעידים שד' ברא את העולם, ושהוא מנהיג אותנו בהשגחה פרטית.

ב. השבת והמצוות בספר יחזקאל

בספר יחזקאל פרק כ' נאמרו דברים דומים. גם שם יש התיחסות כללית לכל המצוות, והתיחסות מפורטת לשבת. כך נאמר שם:

יא. "ואתן להם את חֻקותי, ואת משפטי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.

יב. וגם את שבתותי נתתי להם, להיות לאות ביני וביניהם, לדעת כי אני ד' מקדשם.

יג. וימרו בי בית ישראל במדבר, בחֻקותי לא הלכו, ואת משפטי מאסו, אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם, ואת שבתֹתי חללו מאד, ואֹמר לשפֹּך חמתי עליהם במדבר לכלותם".

השבת מופיעה כאן בפני עצמה גם בנתינה מצד ד', וגם באי שמירתה מצד עם ישראל.

1. הסבר המלבי"ם

המלבי"ם כתב גם שם דברים דומים לדברים שכתב בפרקנו, וביתר הרחבה: "וגם את שבתותי נתתי להם - שהשבת היא עדות על החידוש, ועל ההשגחה הפרטית הדבוקה בישראל, לעשות להם מופתים בשידוד הטבע".

כלומר: עדות על כך שד' ברא את העולם, ושהוא משגיח עלינו השגחה פרטית לשנות את הטבע בשבילנו.

עוד כתב שם המלבי"ם על המשך הפסוק: "להיות להם לאות ביני וביניהם על ההשגחה והשראת האלקות עליהם מצדי, ולדעת כי אני ד' מקדשם, שהם מצדם צריכים להתקדש מענינים הבשריים אל הרוחניות והקדושה, שידבק בם הענין האלקי".

2. הסבר הרד"ק

הרד"ק שם הרחיב במספר נקודות נוספות על מיוחדותה של השבת: "וגם את שבתותי - אמר: 'וגם', כי היא מתנה טובה, נתנה אלקים לעמו ישראל, כדי לזכור להם בו את יום המנוחה שהניח להם, והוציא אותם מעבדות לחירות, וזהו האות שהוא בין הא-ל ובין ישראל, שהוא קדשם והבדילם מן האומות, והפרישם מגלולי מצרים, ונתן להם תורה קדושה, חקים ומשפטים צדיקים".

כלומר: א. השבת היא מתנה טובה.

ב. על ידי השבת אנחנו זוכרים שד' הוציא אותנו ממצרים, שם היינו עבדים, ולא יכולנו לנוח.

ג. השבת היא אות שאנחנו קדושים ומובדלים מהאומות, ושד' נתן לנו תורה קדושה.

עוד כתב שם הרד"ק: "ולפי שמצות שבת גדולה, ושקולה כנגד כל המצוות, אמר כמה פעמים בפרשה תוכחות חלול שבת".

כוונתו היא למה שכתוב אחר כך בהמשך הפרק:

טו. "וגם אני נשאתי ידי להם במדבר, לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי, זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות.

טז. יען במשפטי מאסו, ואת חקותי לא הלכו בהם. ואת שבתותי חללו, כי אחרי גלוליהם לבם הלך.

יז. ותחס עיני עליהם משַחֲתָם, ולא עשיתי אותם כלה במדבר.

יח. ואמר אל בניהם במדבר: בחוקי אבותיכם אל תלכו, ואת משפטיהם אל תשמרו, ובגלוליהם אל תטמאו.

יט. אני ד' אלקיכם, בחקותי לכו, ואת משפטי שִמרו, ועשו אותם.

כ. ואת שבתותי קַדֵשו, והיו לאות ביני וביניכם, לדעת כי אני ד' אלקיכם.

כא. וימרו בי הבנים, בחקותי לא הלכו, ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, את שבתותי חללו, ואֹמר לשפך חמתי עליהם, לכלות אפי בם במדבר.

כב. וַהֲשִבֹתי את ידי, ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם

כג. גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אֹתם בגוים, ולזרות אותם בארצות.

כד. יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו, ואת שבתותי חללו, ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם".

בפסוקים אלו חזר יחזקאל והזכיר לבני ישראל ארבע פעמים את חילול השבת, ומלבדה הוא לא הזכיר חטא פרטי אחר, אלא רק עבודה זרה, ועוד הוסיף שבאופן כללי בני ישראל לא קיימו את משפטי ד' וחקיו.

3. דברי המדרש רבה

במדרש רבה בפרשת בשלח (כה, יב) נאמר: "אמר רבי אלעזר בר אבינא: מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים ששקולה שבת כנגד כל המצוות.

בתורה מנין? שבשעה ששכח משה לומר להם מצות שבת, אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'עד אנה מאנתם לשמור מצותי' וגו' (שמות טז, כח). ומה כתיב אחריו? 'ראו כי ד' נתן לכם את השבת' (שם, כט).

בנביאים מנין? שנאמר: 'וימרו בי בית ישראל במדבר, בחוקותי לא הלכו' (יחזקאל כ, יג), מה כתיב אחריו? 'ואת שבתותי חללו' (שם).

בכתובים מנין? שנאמר: 'ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם' (נחמיה ט, יג), מה כתיב אחריו? 'ואת שבת קדשך הודעת להם' (שם, יד).

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם תזכו לשמור  שבת - מעלה אני עליכם כאלו שמרתם כל המצוות שבתורה. ואם חללתם אותה - מעלה אני עליכם כאלו חללתם כל המצוות. וכן הוא אומר: 'שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע' (ישעיה נו, ב)".

עוד נאמר שם במדרש: "אמר רבי לוי: אם משמרים ישראל את השבת כראוי, אפילו יום אחד - בן דוד בא. למה? שהיא שקולה כנגד כל המצוות.

וכן הוא אומר: 'כי הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו. היום אם בקולו תשמעו' (תהלים צה, ז). אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שנתתי קצבה לקץ שיבא, בין עושין תשובה בין שאין עושין - בעונתה היא באה, אם עושין תשובה - אפילו יום אחד אני מביא אותה שלא בעונתה. הוי: 'היום אם בקולו תשמעו'. וכשם שמצינו שעל כל המצוות בן דוד בא, על שמירת יום אחד של שבת בן דוד בא, לפי שהשבת שקולה כנגד כל המצוות".

יהי רצון שנשמור את השבת ואת כל התורה כולה, ונזכה בקרוב לגאולה השלמה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.