חתימת המגילה בשושלת פרץ

הפסוקים החותמים את המגילה נפתחים בכותרת: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ" (יח). המושג 'אלה תולדות' הוא מושג של חומש בראשית. זהו מושג המתאר עידנים של בריאה. חומש בראשית עוסק בנטיעת הנשמות בעולם ויצירת השושלת האנושית. ככלל, כל קורות חומש בראשית נכללים בתורה תחת כותרת של 'תולדות' - תולדות השמים והארץ או של אחד האישים המרכזיים של החומש. אך מחומש בראשית ואילך, מאז שהוקמה משפחת יעקב, מושג זה איננו מופיע[1]. התורה טורחת להזכיר בפרשת וישב את הולדת פרץ. היא מלמדת בכך על חשיבותו לדורות. אך למרות הציפייה הנובעת מכך, התורה אינה מציגה את 'תולדות פרץ' בין מכלול ה'תולדות' שבחומש. שושלת פרץ נותרת בהסתר.

לאור זאת, הופעת מושג זה ככותרת לשושלת במגילת רות מסמן כי יש כאן השלמה לבריאת העולם. המגילה מבהירה בכך כי גם מדור בני יעקב והלאה, יש לשים דגש על 'תולדות' של משפחה מסוימת אשר יעוד הבריאה תלוי בה.

הסדר במגילת רות שונה מן הסדר השכיח בתנ"ך. בדרך כלל, כאשר חשוב לנביאים לתאר את השושלת שממנה יצאו הדמויות המדוברות, היא מציגה אותה מלכתחילה. במגילת רות יש חריגה חריפה מדרך זו – לאורך ארבעה פרקים מדובר על דמויות שאינן מוכרות ממקומות אחרים. מלבד השיוך הכללי לתקופת השופטים אשר ארכה מאות שנים, אין מיקום של המגילה על הרצף ההיסטורי. אך בסוף המגילה, לאחר שהסיפור הגיע לתכליתו, שבה המגילה ומגלה את היחוס המדובר.

מה מבטא היפוך זה? דומה כי המגילה מציגה לדורות את הדברים בדיוק באופן שבו נחוו במהלך המאורעות המתוארות בה. עד לברכת בני בית לחם, ולמעשה, עד להופעת דוד שלושה דורות מאוחר יותר, לא היה משער אף אחד את המשמעות הכלל עולמית של הסיפור. בן אנוש לא היה מדמה לחשוב כי היעוד של מלכות ישראל שהותווה מלכתחילה לבית יהודה, ימומש בעקבות המואביה אשר אינה ברת הולדה, ובועז האלמן הזקן. רק לאחר שהדברים התרחשו הובן למפרע מהו בעצם ההקשר ההיסטורי שלהם.

תיקון כלל הבריאה

במדרש שמות רבה (ל) מתבאר כי 'תולדות פרץ' המופיעים כאן מהווים נקודת מפנה כלל היסטורית: "אתה מוצא כל 'תולדות' שבמקרא חסרים חוץ משנים: 'אלה תולדות השמים והארץ' (בראשית ב); 'ואלה תולדות פרץ', וטעם גדול יש להם: למה אמר אלה 'תולדות השמים והארץ' מלא? – מפני שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו ולא היה מלאך המות בעולם, ובשביל כך הוא מלא. וכיון שחטא אדם וחוה חסר הקדוש ברוך הוא כל תולדות שבמקרא. וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא שהמשיח עומד הימנו ובימיו הקדוש ברוך הוא מבליע המות שנאמר (ישעיה כה) בלע המות לנצח, לפיכך תולדות השמים והארץ ותולדות פרץ מלא". תולדות פרץ זהו ה'תולדות' האחרון בתנ"ך, והוא משיב את הבריאה אל ה'תולדות' הראשון בתנ"ך, לפני החטא[2].

על פי הקשר הפסוקים, כתיבת השושלת מפרץ והלאה משמשת כאישור מימוש ברכת העם לבועז: (יב): "וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ...". רש"י שם מפרש: "'כבית פרץ' - שיצאנו ממנו". פרץ הוא האב המייסד שאליו מייחסים עצמם כל אנשי בית לחם. בועז מתברך כי הוא שיקים את ההמשכיות לבית העומד בליבה ובמרכזה של העיר.

במדרשים ובמפרשים עמדו על צדקותם של הכלולים בעשר הדורות המפורטים כאן. במדרש רות רבה (ח, ב) נאמר: "'ואלה תולדות פרץ' – אמר ר' אבא: כל מקום שנאמר 'אלה' – פוסל את הראשונים. 'ואלה' – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים צדיקים – אף האחרונים צדיקים. ובאיגרת הקודש לרמב"ן (פרק ו): "וכן הדבר נוהג בשאר החסידים אנשי לבב, כי בהתכוונם לשם מצוה להדביק מחשבתם בעליונים בשעת החבור, אז יולידו בנים ראויים לקדושה ולטהרה ולחסידות. ולפיכך הוצרכה מגילת רות לכתוב (רות ד) ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון, כאשר פרץ צדיק גמור נתכוין גם הוא להוליד בן צדיק כמותו, וזהו סוד פרץ הוליד את חצרון. וכן חצרון נתכוין גם הוא להוליד בן צדיק כמותו, וזהו סוד חצרון הוליד את רם. וכן עד ישי הוליד את דוד, צדיק בן צדיק. להודיע כי לא על חנם בחר הקדוש ב"ה בדוד עבדו, כי שלשלת עשרה צדיקים גמורים זה למעלה מזה, כדמיון עשרה סדרי עולם [בסוד שעור קומה] בסוד יו"ד [שהכל כלול בה. ולפיכך נקרא דוד ביו"ד על עשר מעלות כלולות בו], כי מפרץ ועד דוד עשר מעלות, צדיק בן צדיק".

[1] למעט חריג יחיד בחומש במדבר פרק ג – תולדות אהרון ומשה.

[2] בתורת המנחה (פרשת במדבר דרשה נב) מוסיף ואומר שתולדות פרץ הביאו את העולם למקום גבוה יותר מתולדות השמים והארץ: "ואם תרצה להאריך במדרש רות תאריך עד אלה תולדות פרץ, וכל תולדות שבמקרא חסרים חוץ מאלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ואלה תולדות פרץ (ב"ר יב ו), הראשון מפני שעמד העולם על מלואו והיה העולם מלא, אבל לא היה הכסא שלם עדיין בעמודי עולם התחתון, כי האבות הן הן המרכבה וג' אבות הן כנגד ג' רגלים של כסא, ועדיין היה רגל אחד של כסא בלא עמוד, וכשבא דוד עמד כנגד רגל רביעי הה"ד (תהלים כו יב) רגלי עמדה במישור, ר"ל עתה הרגל עמד ביושר, והכסא עמד על ד' מכונות".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.