פרק כה - סוֹד ה' לִירֵאָיו

התמסרות לתורה מזכה בהבנתה

אין האדם בן הארץ מסוגל כלל להשיג את התורה. רק משום שהקב"ה מאציל על עם ישראל וחכמיו רוח קדשו, שיהיו מסוגלים להבין את עומקה וסודה, משיגים הם את התורה. לכך זוכים רק כשמתקרבים אל ה' ומתמסרים אליו. באותה מידה שהאדם נותן את עצמו לקב"ה, כך הוא שייך להבנת התורה. כאשר האדם מתמסר ונותן את כל ישותו ומציאותו לה', הוא נעשה חלקו ונחלתו של הקב"ה. וכיוון שכך, אזי יש לו שייכות עם חכמת הקודש של התורה.

טהרת הלב וקדושת הנפש

מצינו בכמה מקומות במקראות ובחז"ל שאחד מהתנאים להחכים בתורה הוא שיהא האדם ראוי לכך באישיותו. בפרקנו: "סוֹד ה' - לִירֵאָיו"; במשלי: "ואת ישרים סודו"(משלי ג לב); "אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל"(משלי כח ה).

ובגמרא:

למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב (=שכתוב): "הוי כל צמא לכו למים"(ישעיה נה א) לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
(תענית ז.)

רבי יוחנן אמר: "לא בשמים היא"(דברים ל יב) - לא תמצא בגסי רוח.
(עירובין נה.)

והיינו שלקניין התורה צריך עדינות וענווה, טהרת המידות ואצילות הנפש. כי הבדל תהומי משתרע בין שאר החכמות לחכמת התורה. כל החכמות אין להם כל דבר עם הקדושה, אבל התורה היא קדושה, חכמת קודש, לכן תלויה בקדושת הנפש וטהרת הלב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.