הקדמה

הדבר הבולט ביותר במזמור, כמובן, הוא שהוא המזמור הארוך ביותר בתהלים, והפרק הארוך ביותר בתנ"ך (אף על פי שהחלוקה לפרקים לא נעשתה על ידי יהודים).

מספר פסוקיו הוא קע"ו, כיון שיש בו את כל אותיות הא"ב לפי סדר, ובכל אות יש שמונה פסוקים. מה הענין הגדול שבגללו ראה דוד המלך לכתוב שמונה פסוקים בכל אות?

א. הסבר המהר"ל

דבר זה לימדנו המהר"ל מפראג בכמה מספריו.

בספרו "תפארת ישראל" פרק ב' כתב המהר"ל:

"דבר זה מבואר במקומות הרבה שמצוות התורה הם יותר במדרגה ובמעלה מן הטבע.

ובמזמור 'השמים מספרים כבוד א-ל' (תהלים מזמור י"ט)... יש מן תחילת המזמור עד 'תורת ד' תמימה' שבעה פסוקים, ואחר כך: 'תורת ד' תמימה'.

כי הנהגת הטבע נברא בשבעת ימי בראשית, ואילו התורה היא על הטבע, והיא מדרגה שמינית.

ועל פי טעם זה מזמור 'אשרי תמימי דרך' (תהלים מזמור קי"ט), שהוסד על התורה, יש בו שמונה אלפ"א בית"א. שהתורה היא מדרגה שמינית, שהיא על הטבע שנברא בשבעה ימי בראשית.

וכן כל דבר שהוא על הטבע, והוא תיקון מה שחסר הטבע, הוא אחר השבעה.

וזה הוא טעם מילה בשמיני, כי האדם מצד הטבע נברא עם הערלה, והוא פחיתות הטבע. והמילה היא תיקון הטבע, ולפיכך תיקון הזה הוא ביום השמיני, לפי שהוא אחר הטבע שנברא בשבעת ימי בראשית".

כלומר: מזמורנו הוא כולו שיר שבח והלל לתורתנו הקדושה, ולכן יש בו את כל אותיות התורה שמונה פעמים, לבטא שהתורה היא אלקית - על טבעית!

ב. תוספת הסבר בענין המילה

בשו"ת "להורות נתן" לרב נתן גשטטנר בהקדמה לחלק ח' הביא את דברי המהר"ל בספרו "נר מצוה" על חנוכה, שכתב דברים דומים למה שכתב בספרו "תפארת ישראל", והוסיף: "ועל פי זה יתיישב אמרם ז"ל במדרש הובא בתוספות במסכת שבת (קל ע"א) ד"ה 'שש אנכי': 'למנצח על השמינית' - 'על המילה שהיא בשמיני'. וראיתי בסידור הרב בעל התניא ז"ל שהקשה, דאמאי ייחס את מצות מילה ליום השמיני, ומה המעליותא שהיא בשמיני?

ולדרכו של מהר"ל ז"ל אתי שפיר, כי ישראל מקיימים מצות מילה בדרך של למעלה מן הטבע, שהרי על מצות מילה אמרו ז"ל (גיטין נז ע"ב): 'כי עליך הורגנו כל היום - זו מילה', ופירש רש"י: 'דזימנין דמיית', וכתב בשו"ת זקיני החתם סופר ז"ל (יו"ד סי' רמ"ה) כי בדרך הטבע היה ראוי שמיעוט הנימולים בשמיני ימות ח"ו, כי המילה היא סכנה לבן שמונה. והא דעינינו רואות שאפילו אחד מאלף אינו מת מחמת מילה, היינו משום דמצוה מגיני ומצלי עיין שם. נמצא דקיום מצות מילה היא בדרך של למעלה מן הטבע, ומהאי טעמא חיוב מצות מילה הוא דווקא ביום השמיני, להורות שישראל מקיימין מצוה זו באופן נסי למעלה מהנהגת הטבע, כי שמיני מורה על למעלה מן הטבע, וזה מורה כי ישראל על ידי קיום המצוות מונהגים בהנהגה נסית. ומשום כך אמר דוד המלך 'למנצח על השמינית' (תהלים יב, א) דווקא, כי במה שמקיימים מצות מילה בשמיני דווקא, בזה מראים עוצם מעלת ישראל שהם מקיימים מצוות ד' במסירות הנפש למעלה מדרך הטבע, ומשום כך הם מונהגים על ידי הקדוש ברוך הוא למעלה מן הטבע".

ג. "כנור של ימות המשיח של שמונה נימין"

עוד הוסיף שם: "ובזה יש לפרש אמרם ז"ל (ערכין יג ע"ב): 'כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר: 'שובע שמחות את פניך' (תהלים טז, יא), אל תקרי: 'שובע' אלא 'שבע'. ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר: 'למנצח על השמינית' (תהלים יב, א), על נימא שמינית' עיין שם.

וצריך ביאור: מה החשיבות שכנור של ימות המשיח יהיה של שמונה נימין?

ולפי המבואר יובן, כי מספר שמונה מורה על הנהגה למעלה מן הטבע, ולימות המשיח תתגלה שהנהגת הקדוש ברוך הוא עם ישראל היא למעלה מן הטבע, ואז ישוררו ישראל בכנור של שמונה נימין, להודות להשי"ת על הנהגתו עם ישראל, להיטיבם למעלה מן הטבע. מה שאין כן בזמן הזה, שהנהגת הקדוש ברוך הוא עם ישראל מלובש בדרך הטבע, ולכן כנור שבמקדש היה רק של שבעת נימין. אבל לעתיד לבוא, לימות המשיח, כאשר יתגלה לעין כל הנהגת הקדוש ברוך הוא למעלה מן הטבע, יזמרו ישראל להודות להשי"ת בכנור של שמונה נימין שהוא למעלה מן הטבע".

יהי רצון שנזכה לימות המשיח, ולשמוע את שירת הלויים בבית המקדש.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.