(א) שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: (ב) אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ אל תשתוק על מה שהאויבים עושים לנו^[1] אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ מלנקום על הדם ששפכו וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט מלנקום על החמס שעשו לנו כי אתה אֵֽל: נקמות^[2] (ג) כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ שרוצים להשמיד את העם שלך בפועל יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ אלו שרוצים למנוע את ההשפעה של ישראל על העולם בעתיד^[3], נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ: (ד) והם יודעים שאתה מגן על עם ישראל, אבל חושבים שאפשר להתחכם נגדך^[4] עַֽל־עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד להשמיד אותו, ובזה וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ: על עצתך הצפונה לתקן דרכם את כל העולם^[5] (ה) אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי שגם מי שישארו יהיו מעטים ומפוזרים ולא יחשבו יותר עם, ואז וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד: כלומר לא תהיה יותר השפעה של עם ישראל על העולם ^[6] (ו) בדרך כלל עמים שונים לא מסכימים ביניהם ולכן כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו אם אנחנו רואים שהם מתאגדים יחד^[7], משמע ש עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ: כל מטרתם להלחם נגד פרסום שם ה' בעולם על ידי ישראל^[8] (ז) וכך רואים את אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם אלו העמים הנוצרים וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים אלו העמים המוסלמים, וכן שאר האומות המוסלמיות שסביב ארץ ישראל^[9] מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים: (ח) גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם־יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר: (ט) גַּם־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי־ל֣וֹט סֶֽלָה: (י) וגם אם אנחנו לא מספיק חזקים, עֲשֵֽׂה־לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן במלחמה עם גדעון, שהיתה חרב איש ברעהו והם הרגו את עצמם כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן: במלחמה עם דבורה וברק, שנחל קישון לקח אותם^[10] (יא) עד שהנותרים נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין־דֹּ֑אר כשברק רדף אחריהם^[11] הָ֥יוּ למדרך רגל כמו דֹ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה: שהוא הזבל שבאשפה^[12] (יב) שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ שים את שריהם כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב שרי מדין שהרגו שבט אפרים וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע שהרג גדעון בעצמו כָּל־נְסִיכֵֽמוֹ: הם המלכים.^[13] (יג) אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת ארץ ישראל שהיא נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים: מקום המקדש, ועליך הם נלחמים.^[14] (יד) אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ שים אותם כַגַּלְגַּ֑ל שמתגלגל מעצמו למקום נמוך, ו כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ: שאין לו יכולת עמידה.^[15] (טו) כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר כשהעצים צפופים כל אחד מהם מדליק את השני וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים: כשהעצים רחוקים אז הרוח והעשבים מעבירים את האש מעץ לעץ.^[16] (טז) כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ שנושבת בכיוון אחד ורודפת אותם וּבְסוּפָתְךָ֥ שמגיעה בסיבוב ומפתיעה אותם מלפנים^[17] תְבַהֲלֵֽם: (יז) מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן על שהם נאלצים להתפלל אל ה' כדי להנצל וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ הֽ': למרות שלא תענה להם. ^[18] (יח) ולכן יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד כי ה' לא עונה להם^[19] וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ: על כל הרע שעשו. (יט) וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אַתָּ֬ה האלוקים ו שִׁמְךָ֣ הוא ה֣' לְבַדֶּ֑ךָ ואין אלהים אחרים. ואתה עֶ֝לְי֗וֹן ושולט^[20] עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ:

[1] רש"י תהלים פרק פג

(ב) אל דמי לך - אל תתן שתיקה לעוותתינו שאויבינו מריעים לנו:

[2] אלשיך תהלים פרק פג

או יאמר אלקים שהיא שכינה שבגלות כביכול כמונו אל דמי לך, ומה שלא תדום הוא אמור אל "א - ל נקמות" (עי' להלן צד א) אל תחרש כו' אֵ - ל, והוא כי אמרו רבותינו ז"ל מהו "א - ל נקמות" הוא ב' נקמות, אחד על הדם ואחד על החמס. ועל האחד יאמר אל תחרש, ועל השנית אל תשקוט א - ל, כי שתיהן מתוארות לשם זה.

[3] מדבר שור / הדרוש הששה עשר

ונבין בדברינו מקראי קודש אלה: "כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" קה. הנה התנגדות אל ישראל כוללת לבד ההתנגדות אל ישראל בעצמם, ג"כ התנגדות אל כלל תכלית השי"ת בבריאה, כיון שעל ישראל החובה והיכולת לתקן עולם במלכותו ית'. ע"כ אמרו חז"ל: "שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והי' העולם" קו. לשונם ז"ל מדויק מאד, כי ע"י התנגדות לישראל הוא מנגד אל כל העולם ומציאותו, שברצון השי"ת יסד שימצא העולם באופן שיתוקנו כל העמים ע"י ישראל, א"כ הוא מנגד לרצון מציאות השי"ת בעולם, א"כ הוא ממש מנגד ל"מי שאמר והי' העולם", פי' לתכלית הוית העולם כולו. והנה התכלית של ישראל שהם קרובים לו ית' ודבקים בשמו זהו גלוי וניכר, אבל הדבר הצפון שעתיד כל העולם כולו להתקן ע"י ישראל, דבר זה הוא עוד צפון ונעלם בכבשי דרחמנא. והנה יש ישראל עצמם, היינו ממש עם ישראל, ויש שם ישראל, ושם ישראל הכונה ההדרכה של ישראל ומדותיהם ואמונתם שתתפשט בכל העמים כשיזרח אור ד' ויתוקנו הכל במלכותו ית'. וז"ש: "כי הנה אויביך יהמיון" היינו המתקוממים כנגד ישראל שהם אויבים בגלוי, שהרי נראה לכל קרבתם של ישראל אליך, ויש בזה עוד שנאה פנימית למנוע פעולת ישראל בתיקון האומות באמיתתו ית', עז"א: "ומשנאיך נשאו ראש".

רש"י תהלים פרק פג

(ו) עליך ברית יכרותו - ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך שאין אתה קרוי אלהים אלא לנו אלהי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי:

[4] ר' צדוק הכהן מלובלין - ליקוטי מאמרים עמוד קלא

ואמרו ז"ל (ויקרא רבה כ"ז, י"א) דאמר שוטים היו הראשונים וכו' כי כל צוררי ישראל חשבו מחשבות להאבידם לגמרי והגם דידעו דה' יתברך חפץ בהם זהו כל שורש גוים דחושבים דיוכלו להתעקש ולעשות נגד רצון ה' יתברך הנמשך להם מעמלק שהוא ראש הקופצים על ישראל אחר יציאת מצרים שנגלה בחירת ה' יתברך בישראל לעין כל, ואמרו ז"ל (תנחומא שם) דקיררה בפני אחרים דעל ידו הוא התעוררות כל אומה ולשון לקום נגד ישראל, אבל כולם על עמך יערימו סוד ויתיעצו וגו' דרך עצה וערמה ותחבולה כי יודעים שאי אפשר לעקרם לגמרי נגד רצון ה' יתברך בפירוש רק חושבים להתחכם נגד ה' יתברך, והמן כבר הכיר דשוטים היו הראשונים דחכמה זו להתחכם נגד ה' יתברך הוא שטות רק הוא חשב שיוכל להטות רצון ה' יתברך לרצונו:

[5] מדבר שור / הדרוש הששה עשר

 ומפרש בפועל: "על עמך יערימו סוד", אבל בזה לא את עמך בלבד הם פוגעים כ"א ממילא נמשכת עצתם הרעה "על צפוניך", על העצה הצפונה שלך שעתידה להתגלות לקץ הימים עת יזרח כבוד ד' על עמו ישראל ו"מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם" קז לכל העמים.

[6] מדבר שור / הדרוש הששה עשר

 "אמרו לכו ונכחידם מגוי" היינו מצד עצמותם של ישראל, אבל תכליתם ג"כ ש"לא יזכר שם ישראל עוד", פי' השם והדעת והתלמוד של ישראל שעתיד להאיר על כל העולם כולו בגאון ד', זה ירצו להשכיח. ע"כ מהרה תנקום נקמתם גם בעוה"ז למען טובת כלל העולם שבקשו למנע, נגד התכלית העליונה מפלא יועץ ב"ה.

[7] רד"ק תהלים פרק פג

(ו) כי נועצו. אף על פי שהיו נלחמים זה עם זה הגוים האלה, עתה נועצו לב יחדיו וכרתו ברית יחד כדי להלחם עם ישראל. וטעם עליך, כי יאמרו שלא תוכל להושיענו מידם:

[8] מלבי"ם תהלים פרק פג

(ו) כי, באר הראיה לזה שעקר ביאתם הוא על האלהות, כי הנה היו שם עמים מפורדים, יש מהם שכנים לא"י ויש רחוקים מא"י, וזה מבואר כי השכנים לארץ שלוחמים ולוקחים לעזרתם עמים רחוקים, כ"א י"ל תכלית מיוחד, השכנים ילחמו מפני שיראים מהם או כדי לקחת גבול ארצם, והרחוקים ילחמו בעבור השלל והבז, אבל הם נועצו לב יחדו שבאו כולם בלב אחד ועצה אחת, ויש להם תכלית אחד, מפני שעליך ברית יכרתו, שתכלית ביאת כולם הוא עליך, שמקנאים על פרסום אלהותך בעולם ע"י ישראל, וזה התכלית המיוחד לכולם, ומפרש שהלא באו.

[9] ספר ישועות משיחו חלק ראשון

וכבר רמז המשורר לענין העתק בבל ומואב ושאר האומות להקרא ישמעאלים, באמרו (תהלים פג) "אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם" וגו', כי הנה זכר אדום בפני עצמו שהוא הכולל רומי ויון, וזכר הישמעאלים במקום הבבליים, ומאשר נתחברו אליהם שאר האומות זכר מואב והגרים שהם בני ערב, וזכר בבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור, כי כולם נעשו ישמעאלים בארצותם לגוייהם. ולא נאמר כאן אדום על יושבי ארץ אדום הסמוכה לירושלים כ"א על הנוצרים וכל אנשי ארץ איטאליע אדום:

[10] אלשיך תהלים פרק פג

עשה להם כמדין כי תשים חרב איש ברעהו, כאשר עשית בם כמאמר הכתוב ויתקעו כו' וישם ה' חרב איש ברעהו (שופטים ז כב), כי אנו לא נוכל למו. וכן כסיסרא כיבין ש"מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף מישראל" (שם ה ח) ולא נשאר מהם ו"נחל קישון גרפם" (שם ה כא), 

[11] מלבי"ם תהלים פרק פג

(יא) נשמדו בעין דאר, יבין מלך כנען אשר מלך בחצור מלך גם על עין דאר (יהושע י"א ב' י'), כי את עין דאר לא הורישו וישב הכנעני שם (שם י"ז י"ב), ובברחם מפני ברק (שופטים שם ט"ז) נשמדו שם והיו דומן לאדמה:

[12] רד"ק תהלים פרק פג

היו דמן, היו מִדְרַךְ רגל כמו דֹּמֶן האדמה שהוא הזבל שבאשפה:

[13] רד"ק תהלים פרק פג

(יב) שיתמו נדיבמו. נדיבמו, הידיעה אחר הכינוי, כמו (שמות ב, ו): ותראהו את הילד. אמר: שית נדיביהם שהם השרים, כעורב וכזאב, שהם שרי מדין, וכזבח וכצלמונע שהיו גם כן שרי מדין, וכן שית נסיכיהם, והם מלכיהם:

[14] רש"י תהלים פרק פג

נירשה לנו את נאות אלהים - את נוה בית אלהים:

אלשיך תהלים פרק פג

אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלקים הם אשר עליך ברית יכרותו (פסוק ו), שכל כוונתם נגד כבוד שמך אלקים התמידי גם בזמן גלותי,

[15] מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור פג

אלהי שיתמו כגלגל, כדבר המתגלגל ממקום גבוה, כקש לפני רוח, שאין לו מעמד,

[16] רד"ק תהלים פרק פג פסוק טו

כאש תבער, לפי שיבער העצים ביחד הרבה, וכיון שהאש בוער בעץ אחד הוא בוער בעץ האחר, וכן חבירו בחבירו עד כלות כל היער, כן האויבים תהיה מהומת ה' בהם איש באיש ואיש ברעהו. תלהט הרים, העצים והעשבים שבהרים, פירוש, שהרוח נושבת בהרים וְתִדָּחֶה הלהבה מעץ לעץ עד שישרפו כולם:

[17] מלבי"ם תהלים פרק פג

(טז) כן תרדפם בסערך, הסער נושב לרוח אחד כן ירדוף אותם לברוח, והסופה הוא הרוח הנושב בעיגול מכל צד (וויבעלווינד), והוא יחזירם אחור מנגד פניהם, ועי"כ תבהלם:

[18] מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור פג

מלא פניהם קלון, כמי שמתבייש ברבים על עבירות משוקעות שבידו, ויבקשו שמך ה' ולא תמצא להם, כדכתיב ישועו ואין מושיע (אל) [על] ה' ולא ענם

[19] תורת משה דברים פרק ח

ועד"ז פירשתי ואכלתם אכול ושבוע וגו' (יואל ב' כ"ו), ובילקוט יואל שם, רשעים בושתן כפולה שנאמר (תהלים פ"ג י"ז) מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה' יבושו וגו' ויחפרו וגו' וצדיקים ברכתן כפולה ולא יבושו עמי תרי זימני. והנה בושה כפולה של רשעים מובן כך, דרשע כל ימיו לסוף כשיגיע אידו פונה למעלה ומתפלל והוא בוש מאוד, כי כל עלמא ידעו שאין דרכו להתפלל ומרגישים שמתוך צרותיו המרובים חוזר למעלה, וזהו בושה ראשונה מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה', ושוב הקדוש ברוך הוא אינו שומע תפלתם וחוזרים ריקם, היינו בושה שניה, יבושו ויבהלו ויחפרו ויאבדו,

[20] רד"ק תהלים פרק פג

(יט) וידעו כי אתה שמך ה', אתה ושמך לבדך אין עוד זולתך, כמו (זכריה יד, ט): ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ופירושו אתה ושמך, שידעו בלבבם כי אין אל זולתך אלא אתה הוא האל, וכן לא יזכרו בפיהם אלא שמך, לא שם אלהים אחרים, וזהו שאמר: עליון על כל הארץ, כי הכל תחת ידו וברשותו:

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.