לפרק זה שלוש דרכי פירוש:
דרך א - הצלה מצרות לאדם פרטי

דרך ב - הצלת העם מהגלות

דרך ג - הצלה מיצר הרע וסיעתא דשמיא להיות צדיק

על כל צרה שאין לה פתרון; ולבקש על השגחה פרטית, שמירה, הגנה ועזרה.

(א) שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת כשיש לי צרה שאני לא מצליח למצוא לה פתרון, אז אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי לחפש עזרה אנושית[1], אֶל־הֶהָרִ֑ים שהם משל לאנשים הגדולים ולעולם כולו[2]. ושואל מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: כי גם שם אין פתרון. (ב) ואז אני זוכר שבאמת עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם ה֑' שהוא הבורא עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: ולכן יכול לעזור בכל צרה[3], גם כזו שאין לה פתרון טבעי[4]. (ג) והוא יכול[5] ש אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ שלא תסתבך ותיפול מעצמך, וגם אַל־יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ: שלא יבואו מראש פגעים וצרות שבאים מבחוץ[6]. (ד) כי כל מה שקורה לאדם מישראל הוא בהשגחה, גם הצרות עצמן. ואפילו בזמנים שנראה כאילו ה' ישן מהשמירה[7] - הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: ואין דבר שבא במקרה[8]. (ה) וכשכבר באות צרות יש להן לפעמים חלק רע וחלק טוב: מהחלק הרע ה֥' שֹׁמְרֶ֑ךָ ובחלק הטוב ה֥' צִ֝לְּךָ֗ עַל־יַ֥ד יְמִינֶֽךָ: שמגן עליך רק באופן חלקי, כמו צל מהשמש[9], כך שעוזר לך לעשות מה שבכח שלך בידך החזקה[10], ולהרוויח את הצד הטוב. (ו) יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַכֶּ֗כָּה בזמן ההצלחה שלך, שנמשל ליום, לא יפגעו בך מקנאה אנשים חשובים שנמשלו לשמש וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה: ובזמן שאתה לא מצליח, שנמשל ללילה, לא יפגעו בך מחולשתך אנשים בדרג נמוך שנמשלו לירח[11]. (ז) ה֗' יִשְׁמָרְךָ֥ גם מִכָּל־רָ֑ע אחר שיכול לבוא עליך, חיות רעות או מחלות. וגם כשכבר בא משהו רע, כי לפעמים אדם צריך ייסורים כדי לתקן את נפשו, יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ: שלא תמות[12], ותוכל לתקן[13]. (ח) וגם בהמשך ה֗' יִשְׁמָר־צֵאתְךָ֥ מביתך או מהעיר[14], שאז צריך שמירה מיוחדת. כך שתוכל להיות בטוח שגם וּבוֹאֶ֑ךָ חזרה לבית, יהיה בשלום[15]. וכיון שההשגחה עליך תמידית כך יהיה מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם:

[1] חיבור התשובה למאירי - שבר גאון מאמר ב פרק ד

אשא עיני אל ההרים, ר"ל כשאני מצפה עזר אנושי, והוא המשל בנשיאות העין לההרים, ר"ל כענין המצפה עזר מרחוק ונושא עיניו אילך ואילך איני רואה מה שיועיל לי

[2] רד"ק ישעיהו פרק נה

ההרים והגבעות, וכל עצי השדה - דרך משל ר"ל שישמחו כל העולם:

ימחאו כף - יכו כף לשמחה כמו ויכו כף אל כף ויאמרו יחי המלך, תרגום ויך ומחא, או יהיה ההרים והגבעות משל על הגדולים, וכל עצי השדה משל על הפחותים:

[3] חיבור התשובה למאירי - שבר גאון מאמר ב פרק ד

אבל כל עזרי מעם יי שלא כדרך הטבע, כי הוא עשה העולם והוא יכול לחדשו

[4] מלבי"ם תהלים פרק קכא

(ב) עזרי בא מעם ה' עושה שמים וארץ, ר"ל עושה הטבע ומה שהוא למעלה מן הטבע, שהנהגת הטבע מיחס לעושה הארץ ומנהיגה עפ"י השמים שהוא המערכת, והנהגת הפליאה מיחס לעושה השמים ומנהיגם בכח שלמעלה מהם, וכן העזר הזה נדמה לי שהוא ארצי טבעיי ובאמת הוא שמימיי השגחיי:

[5] מלבי"ם יאיר אור אל – לא

ההבדל בינם: מלת אל באה תמיד רק על העתיד, ולא בעתיד החלטי, אלא רצוני ובקשתי, ולכן היא באה לרוב בציווי, בבקשה ובגילוי רצון; מה שאין כן מלת לא, שהיא מורה שלילה מוחלטת, ולכן היא באה על כל חלקי הזמן והפעלים.

[6] מלבי"ם תהלים פרק קכא

(ג) והשגחתו כפולה, א] דבוקה בך עצמך ולא יתן למוט רגלך שמחזיק אותך בעצמך בל תמוט, ב] חוץ ממך, הוא נדמה כשומר העומד אצלך לשמור אותך מפגעים חיצונים

[7] אמרי אמת ויקרא ימים אחרונים של פסח

איתא בגמ' סוטה (מח א) ואף הוא ביטל את המעוררים וכו' וכי יש שינה לפני המקום והלא כבר נאמר (תהלים קכא ד) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועכו"ם בנחת ושלוה לכך נאמר עורה למה תישן ה', כשישראל שרויין בצער יש הסתר אולם איתא בספר תהלות ישראל מהמגיד מקאזניץ ז"ל על הפסוק (שם יא ד) ה' וגו' עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם שהעפעפין מעפעפים על העין ולפעמים מכסין אותה ולפעמים נפתחים כי לפעמים ההשגחה היא מוסתרת ולפעמים היא גלויה וזה כדי לבחון את בני האדם, היינו שרק נדמה לאדם שההשגחה מוסתרת אבל באמת שום דבר לא נעלם וכשמגיע זמן שההשגחה מתגלית מתגלין כל הדברים כדאיתא (תענית כט א) מגלגלין זכות ליום זכאי.

[8] ספר כד הקמח [רבנו בחיי] מזוזה

ידוע כי ההשגחה השופעת בשפלים על בני אדם בכללים ופרטים והשמירה דבקה בהם שאלמלא השמירה היו ישראל הפקר נמסרים למקרים, ועל ענין השמירה נקרא הקדוש ברוך הוא שומר ישראל הוא שאמר דוד (שם קכה) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ואמר (שם) ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך... ומפני ששאר האומות חלק הכוכבים והמזלות ולא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא לקחם לחלקו יתברך, לכך השמירה חלה בהם יותר מכל העמים, וכענין שכתוב (מיכה ד) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד, ולכך אמר דוד בכאן שומר ה' את כל אוהביו ואמר זה על ישראל כי האומות יש להם שרים למעלה ממונים עליהם והם המשפיעים להם טובה ושלוה והם השומרים הסובבים בעיר ואין הקדוש ברוך הוא שומר שלהם, אבל למי הוא שומר לישראל שהם אוהביו כי ישראל בלבד הם אוהביו מכל האומות כי הם זרעו של אברהם שנשתבח במדת האהבה... וכדי לקבוע בלב אמונה זו שהשמירה חלה בישראל ושהקב"ה שומר אותם בכל עת ובכל זמן ביום ובלילה לכך קבעה לנו תורה מצות מזוזה להניחה על פתחי בתינו כדי שנתכוין אל העיקר הזה בכל פעם ופעם שאנו נכנסין אל הבתים שהשמירה חלה בנו ושופעת עלינו לא תפרד ממנו אפילו רגע, וגם בלילה כשאנו ישנים על מטותינו בתוך בתינו שמירתו יתברך מקפת אותנו מבחוץ ומגינה עלינו.

[9] קול שמחה נ"ך תהלים

ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה. (תהלים קכא, ה). דהנה מהשמש יש פעולות טובות וגם פעולות אשר לא טובים. והנה כאשר השי"ת רוצה להגין מהפעולה רעה ח"ו ואם יסלק ממנו כח השמש לגמרי אזי ימנע ממנו כח הפעולה הטובה גם כן. אמנם מונע מהמקבל פעולה רעה ופעולה הטובה במקומה עומדת. וזהו פירוש ה' צלך על יד ימינך שמציל אותו.

[10] רד"ק תהלים פרק קכא

(ה) ה' שומרך, ה' הוא צלך, והוא על יד ימינך, לְעָזְרְךָ בכל מעשיך:

[11] העמק דבר בראשית פרק א

וכן מכונה כל הצלחה ליום המאיר, והעדר הצלחה לחשכת לילה, עד שהמשיל המשורר ואמר יומם השמש לא יככה וירח בלילה, ואין הפי' כמשמעו, שהרי הירח אינו מזיק כלל, אלא הוא משל, יומם בשעה שתהיה מוצלח, השמש שהוא משל על המלך המושל הגדול כמו השמש, ודרך המלוכה להתקנא במוצלח גדול, ולהעליל עליו, ומי שאינו מוצלח אינו ירא מהמלך אלא מהמקבלים ממשלה ממנו, ונמשלים לירח שמקבל אורו מן השמש, והמה רגילים להכות את מי שאינו מוצלח, ע"ז הבטיח המשורר בין שתהיה מוצלח ונמשל לאור יום, השמש לא יככה, ובין שתהיה בלי הצלחה ובבחינת לילה, הירח לא יככה.

[12] רד"ק תהלים פרק קכא

(ז) ה' ישמרך מכל רע, שלא יזיקוך בני אדם וחיות השדה. ישמר את נפשך, שאם יבואוך תַּחֲלוּאִים יהיו מֵרוּק עֲוֹנוֹת. אבל הוא ישמור את נפשך שלא תמות מתוך החלאים:

[13] מלבי"ם תהלים פרק קכא

(ז) ה' ישמרך מכל רע, שבזה ישמור את גופך מכל מיני רעות שבעולם, ב] שמירת הנפש מחטא, ה' ישמר את נפשך

[14] שפתי כהן דברים פרשת ואתחנן

צוה הקדוש ברוך הוא לכתוב שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על המזוזה כדי שיהיה שמור מהימין שהוא נגד ואהבת ומהשמאל שהוא כנגד והיה אם שמוע, ולזה היא בימין לכניסה שאין צריך כל כך שמירה ובשמאל ליציאה שצריך יותר שמירה, וכן אמר הכתוב (תהלים קכ"א, ח') ה' ישמור צאתך ובואך, הזכיר היציאה קודם:

מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קכא

(ח) ישמר צאתך, וגם בואך, אף שבעיר א"צ שמירה כ"כ

[15] משנה שכיר דברים פרשת כי תבוא

דהנה מדרך העולם בעת צאתו לפרקמטיא לא יוכל לשמוח עדיין, כי אינו יודע מה יולד יום אם יצליח בדרכו, ורק בעת שובו ובואו לביתו והצליח ועשה פרי אז ישמח לבו. אמנם כל זה מדרכי העולם, אבל זבולון הואיל ויש בידו זכותו דיששכר המחזיקו, על כן לבו נכון ובטוח כי בודאי יצליח ולא יעמול לשוא, על כן יוכל לשמוח תיכף בעת יציאתו. וזש"ה שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך, הכוונה הואיל שיששכר יושב באהליך ויש לך זכות דתורה, על כן תוכל לשמוח גם בצאתך ולא תצטרך להמתין על ביאתך ע"כ. היוצא מזה דיש חילוק בין יציאה לביאה, דבביאה פשיטא דיש לשמוח אבל ביציאה לא יוכל לשמוח בדרך הטבע.

ועפי"ז יהיה הכוונה בכתוב הנ"ל על דרך זה, "ברוך אתה בבואך", היינו שתשמח ותצליח על כן תשמח בבואך, אבל לא זו אלא אף זו שגם בצאתך תהיה מבורך. וקשה לכאורה למה יכול לשמוח גם בצאתו כיון דאינו יודע מה יולד לו, ע"ז אמר המדרש וכבר פירשה דוד שה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם, שה' אתו עמו, א"כ ממילא נכון לבו שרע לא תאונה אליו, ע"י כך שפיר הוא מבורך גם בצאתו, וא"ש וק"ל.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.